"זכית בי
את לידי וכבר התחלת להתגעגע
תשאלי את אלוקים אם הוא יודע
איך זכית בי
לא מפסיקה לחשוב עלי
דקה היא נצח בלעדי

זכית בי
איך את אוהבת שאני בזרועותייך
כולם יודעים שאני ליגה מעלייך
איך זכית בי
את חולה עלי יותר מדי
דקה היא נצח בלעדי"
ותודה לארץ נהדרת ודדי דדון הגאון למרות שהיה יכול להיכתב גם על ידי טובי ספורטאינו.

זה לא טור על ערן זהבי אבל זה כן טור על התופעה שערן זהבי מסמל.
אייל ברקוביץ' אמר לפני שנים רבות שזה ביזיון (איך לא) שכוכבי הנבחרת לדורותיהם לא מקבלים הזמנות למשחקי הנבחרת. בואו נשים רגע את הספורט בכלל והכדורגל בפרט בפרופורציות הנכונות. אם אתם קוראים את הטור הזה, כנראה שגם אתם חובבי כדורגל בדיוק כמוני ורבים אחרים. כולנו נושמים כדורגל, מחכים בקוצר רוח לכל שבת או לקמפיין של הנבחרת ומתמלאים גאווה בנצחונות. וגם תסכולים בהפסדים. אבל האם כדורגל הוא הכל? האם אין דברים חשובים יותר בחיינו? הזמנה של כל שחקן נבחרת לכל משחק נבחרת משול לכך שכל עובד משרד הביטחון לדורותיו יוזמן לכל טקס בצה"ל, כל עובד עירייה יקבל מקום בשורה הראשונה במופעי יום העצמאות וכל עובד חברת חשמל יקבל חשמל חינם לכל החיים, אההה… זה באמת קורה…

בואו נחשוב רגע על הטובה האדירה ש"כוכבי" הנבחרת עושים למעננו. בזמן שכולנו נאלצנו לתת את השנים הטובות ביותר שלנו למדינה בשירות צבאי, רובם הגדול, קיבלו פטורים או שירות מגוחך. הם יכולים לחשוב שהם התקמבנו על זה בעצמם, אבל המדינה היתה יכולה לא לאפשר את זה. לא מדובר פה בהטבת ת"ש או פרופיל רפואי נמוך, גם אם הצליחו לעבוד על איזה קצין מיון. אך ורק טובה ענקית שמדינת ישראל (ואנחנו) עשינו עבורם, לטובת הקריירה שלהם. בזמן שאנחנו הרווחנו משכורת חייל מגוחכת, הם הרוויחו לכאורה משכורת חייל מגוחכת עם הבטחות שלא רשומות בשום מקום, כי אסור, לקבל פיצוי כספי מהקבוצות שלהם כשיסיימו את השרות. בזמן שאנחנו חיפשנו את עצמנו בעולם האמיתי, בעבודות, לימודים או כל דבר אחר, הם כבר זכו למשכורות שרובנו לא ירוויחו לעולם. אז תודה חברים. אתם מיוחדים ומוכשרים אבל טובה זאת לא. בסוף תיזכרו שאתם עושים את מה שאתם הכי אוהבים. לא כולנו זוכים לעבוד בדבר שאנחנו הכי אוהבים בעולם.

זה לא טור על ערן זהבי, אבל בכל זאת מתבקש להתייחס גם אליו ולא רק לתופעה. ערן זהבי כדורגלן סופר מוכשר, ערן זהבי שם את הליגה המקומית בכיס הקטן ועכשיו מוכיח כמה הוא מוכשר גם בליגה הסינית. ערן זהבי לא צריך לקבל קריאות בוז מקהל אמיתי של הנבחרת (הנבחרת בכללותה בהחלט כן), אבל ערן זהבי צריך להפסיק להסתכל על עצמו ככוכב. צניעות היא ערך עליון. ערן זהבי צריך להפסיק לזלזל בחברים שלו ובקהל הנבחרת. שחקן שאומר שגם עוד 40 שנה לא נגיע לטורניר גדול, גם אם זה נכון, לא צריך להיות בנבחרת יותר לעולם. גם זה משול לעובד בחברה שאומר למנכ"ל שלו שהחברה לעולם לא תצליח להיות רווחית. סביר מאוד שאותו עובד יסיים את תפקידו בחברה עוד באותו היום.

תודה ערן על המאמצים הכנים, בלי ציניות. אני בטוח שאתה מאוד רוצה, אבל מי שלא מאמין שאפשר, ומי שלא מכבד אותנו, הקהל הנאמן וככל הנראה רוב רובו של הקהל, לא צריך להיות פה.

זה לא שלא מגיע לנו אותך ערן, לא מגיע לך אותנו.

זכית בנו.