אני רואה כבר הרבה זמן כדורגל, קצת יותר מרבע מאה. ראיתי כבר 14 טורנירים גדולים, יורו או מונדיאל, ואני מוכן להישבע לכם שיורו 2000 הוא הטורניר הכי טוב שראיתי.
למה זה היה טורניר כל כך טוב ומוצלח? כי היו בו המון שערים, המון מהפכים, דרמות מטורפות, הפתעות אדירות ובעיקר כדורגל נהדר. כל כך הרבה כוכבי על שהגיעו בשנות הפריצה שלהם בכושר שיא – הנרי, זידאן, ראול, פיגו, איליה, מייקל אואן, דל פיירו, טוטי, זאחוביץ', קלייברט ועוד ועוד ועוד.
טורניר שנערך לראשונה בשתי מדינות, בבלגיה והולנד השכנות, הוליד את ממוצע השערים הגבוה ביותר לטורניר – 2.74 שערים למשחק. המון נבחרות הגיעו עם דור מוכשר וציפיות לזכייה וכפרה על טורנירים קודמים.
למשל פורטוגל עם דור זהב וטורניר נהדר, סיימה את שלב הבתים במאזן מושלם כשהיא מנצחת את אנגליה 2-3 אחרי פיגור 2-0 מוקדם וגם על הדרך משפילה 0-3 את אלופת אירופה היוצאת גרמניה, וביחד עם רומניה, שניצחה את האנגלים 2-3 בניצחונם הראשון והיחיד עד כה במסגרת זו, עלו לרבע הגמר.
ונבחרת איטליה שעלתה עם הגנת ברזל שכללה את קנבארו, מלדיני ונסטה, אבל גם המון כישרון בחלק הקדמי, וסיימה גם היא שלב בתים סולידי ומושלם כשהיא עולה לשלב הבא עם טורקיה המפתיעה, שניצחה 0-2 את בלגיה המארחת והדיחה אותה.
אם במקרה צפיתם במשחק של יוגוסלביה, יכלתם לדעת שתראו המון שערים. זה התחיל במשחק שבו האחות הקטנה סלובניה היממה אותם עם יתרון 0-3, ואז היוגוסלבים הצליחו לחזור לתיקו 3-3 בתוך 6 דקות עם 10 שחקנים. המשיך אחר כך במשחק המשוגע של הטורניר נגד ספרד, במשחק שבו הספרדים היו חייבים לנצח כדי לעלות שלב אחרי פאנצ'ר מול נורווגיה ועם זכרונות ההדחה בשלב הבתים במונדיאל הקודם. משחק שבו ספרד פיגרה 3-2 עד לדקה ה-93', וסיימה אותו מנצחת ובמקום הראשון בבית. גם הולנד המארחת, עם נבחרת חזקה ומאוזנת, רצתה לכפר על הסכסוכים מהטורניר הקודם ולזכות בתואר אותו הניפה 12 שנים קודם לכן.
הולכים על הדאבל
אבל מעל כולם עמדה נבחרת אחת שרצתה לעשות היסטוריה, אלופת העולם צרפת, שרצתה להפוך לראשונה שזוכה באליפות אירופה לאחר שזכתה במונדיאל.
והיו לה את כל הכלים לעשות את זה, אותו שלד יציב מהמונדיאל הקודם, אבל הפעם בלי הלחץ של מארחת ועם המון כישרון בחלק הקדמי. אם במונדיאל הטריקולור נאלצו לחכות לשערים של שחקני ההגנה כדי לעלות שלב, הפעם היה גיוון נהדר בחלק הקדמי בדמותם של זידאן, הנרי, טרזגה, פירס, אנלקה, וילטורד. צרפת והולנד הוגרלו לאותו הבית והעפילו ממנו בקלילות, הולנג ניצחה את המשחק המכריע ביניהן 2-3. דנמרק סיימה את שלב הבתים באותו בית במקום האחרון ועם מאזן של 8-0. מוכר לכם? בדיוק התוצאה שבה הדנים ניצחו את חניכינו בפלייאוף העלייה ליורו.
רבע הגמר
שלב הנוקאאוט יצא לדרך כשאיטליה ופורטוגל מנצחות 0-2 בהתאמה את רומניה וטורקיה המפתיעות. בהפסד של רומניה נרשם סיום עגום לקריירה הבינלאומית של הרומני הכי גדול בכל הזמנים, כשגאורגי האג'י הורחק בצהוב שני לאחר התחזות ברחבה. בפורטוגל היה זה נונו גומש, שהיה בכושר נהדר וכבש את צמד השערים.
אמרנו שבמשחקים של יוגוסלביה יש חגיגה נכון? אז ברבע הגמר שלה מול ההולנדים הם ספגו שישייה, כולל שלושער של פטריק קלייברט. הנחמה היחידה שלהם הייתה שער הניחומים בדקה האחרונה של סאבו מילוסביץ', שקבע כי יסיים את הטורניר כמלך שערים משותף עם קלייברט עם חמישה כיבושים לכל אחד.
רבע הגמר האחרון היה המותח מכולם – ספרד מול צרפת. זידאן כבש לצרפת בבעיטה חופשית נהדרת, מנדייטה איזן בפנדל ודג'ורקף החזיר את הצרפתים ליתרון דקה להפסקה. בדקה האחרונה ספרד קיבלה פנדל, אבל ראול העיף את הכדור מעל השער ושבר את הלב לספרדים, צרפת בשלב הבא.
חצי הגמר
הולנד עלתה לחצי הגמר נחושה לכתוש את האיטלקים. היא שיחקה מצוין, תקפה ותקפה באחד מחצאי הגמר היותר חד צדדיים שנראו. אבל מנגד עמדה ההגנה האיטלקית האיתנה, שנוצרה בעשרה שחקנים כבר בדקה ה-34 אחרי הרחקה של זמברוטה. אבל אז הגיעה הסיוט הגדול ביותר של ההולנדים – הפנדלים. אחרי שהודחה ב-3 מ-4 הטורנירים האחרונים מהנקודה הלבנה, ההולנדים קיוו לא להגיע לשם שוב. אלא שהם החמיצו שני פנדלים במהלך 90' הדקות הראשונות (דה בור וקלייברט) ועוד שלושה בדו קרב. פרנצ'סקו טולדו, שהיה השוער הראשון של האיטלקים רק בגלל פציעה של בופון, הפך לגיבור האיטלקי לאחר שהדף שלושה פנדלים, הגיבור הטראגי של ההולנדים היה פרנק דה בור, שהחמיץ גם בזמן הרגיל וגם בדו קרב. איטליה בגמר, הולנד מודחת.
צרפת רצתה לשחזר את ההישג מיורו 84', אולי הופעת היורו הגדולה ביותר של נבחרת, עם הטורניר שבו פלאטיני סיים עם 9 שערים והנבחרת ניצחה את כל משחקיה. בדרך לזכייה, הטריקולור ניצחה 1-2 את פורטוגל בהארכה. וזה מה שקרה גם הפעם. גומש עוד העלה את הפורטוגזים ליתרון מפתיע, אבל תיירי הנרי השווה. עמוק עמוק בהארכה, דויד טרזגה בעט כדור שפגע בידו של אבל שאבייר, שמיד שכב על ידו כדי להסתיר את המגע, אבל השופט קבע פנדל. שחקני פורטוגל לא קיבלו את ההחלטה לפנדל ומחו והשתוללו מול השופט. נונו גומש, שאבייר ופאולו בנטו הורחקו מכדורגל בינלאומי לתקופה של בין שישה לתשעה חודשים בעקבות מחאותיהם ודבריהם. כל זה לא הפריע לזידאן להבקיע מהנקודה הלבנה ולשלוח את הצרפתים לגמר מול איטליה.
המחליפים של למר
האיטלקים קיוו לתסכל שוב את הגרמנים והם הצליחו במשימה, אבל בניגוד למשחק מול הולנד, גם הצליחו לכבוש. מרקו דלווקיו עשה זאת מקרוב בדקה ה-55' והעלה אותם ל-0-1 אחרי שעקב של טוטי מצא את פסוטו שהגביה למרכז.
"מתוך ה-11 הפותחים שלנו, כנראה ש-8 מהם היו כי טובים בעולם בתפקיד שלהם", אמר אחרי הטורניר קשר הנבחרת, עמנואל פטי. אלא שלצרפת היו בטורניר גם את המחליפים הטובים ביותר, ושלושת המחליפים היו אלו שהביאו את השינוי.
הזמן כבר נגמר, ההתקפה האחרונה במשחק הגיעה, כדור אורך של בארטז באוויר מגיע לראש של המחליף טרזגה, הוא נוגח קדימה, קנבארו משפשף את הכדור בנגיחה והכדור מגיע לוילטורד, עוד מחליף. הכדור השטוח שלו עובר מתחת ליד של טולדו וחודר פנימה ושולח את המשחק להארכה. הצילום של טולדו כשהוא מבין שהכדור עבר אותו הוא פרייסלס.
כולם זוכרים לרוב את הכובשים, אבל את שער הניצחון עשה דווקא מחליף אחר. רוברט פירס. הקשר השמאלי חרך את האגף שלו בדקה ה-103' והעביר לאמצע את הכדור לדוד טרזגה, שהרשית פנימה וקבע – צרפת אלופת אירופה. שש שנים לאחר מכן הוא החזיר לאיטלקים כשהחמיץ פנדל מהנקודה הלבנה בגמר המונדיאל, אבל באותו ערב, הוא הביא הביתה גביע.
מה למדנו?
יש משהו אחר בטורנירי יורו שמשפיע לעיתים על איכות הטורניר לעומת מונדיאלים, ולדעתי זה דווקא קשור לכמות הלחץ שיש במונדיאל, שלעיתים משתקת נבחרות. צרפת של 2000 וספרד של 2008 למשל היו הרבה יותר מהנות מאותן נבחרות שזכו שנתיים קודם או לאחר מכן במונדיאל. נכון שהיו שינויים בסגל השחקנים או בשלב שבו הגיעו למשחק בקריירה, וגם בעמדת המאמן, אבל עדיין, יכלנו לראות שכשיש את התמהיל הנכון, טורנירי יורו יכולים להיות הרבה יותר איכותיים ממונדיאלים.
לסיכומי היורו הקודמים:
יורו 92' – הטורניר התמים האחרון
יורו 96' – כדורגל משחקים 95' דקות
לחידונים:
מתי יהיה את יורו 2004? "היורו הכי משעמם שיצא לי לראות"