מעטים האנשים בעולם הכדורגל בפרט ובחיים כלל, שיזכו לקונצנזוס לגבי פועלם. כמו שאין דבר מושלם, כל אחד מגיע כחבילה של דברים רעים ודברים טובים. השכלול של השניים יביא בסופו של דבר לגיבוש דעה של האחר לגביך. אם תהיה מספיק חכם, הדברים הרעים יהיו מינוריים בהשוואה לטובים ותזכה לאהדה. בעולם הכדורגל, טוב משול להצלחה. הצלחה עם שחקנים, מספר שערים רב ותארים רבים. ככל שתצליח להאדיר ולפאר את שם המועדון שבו אתה מאמן, תזכה לאהבה והערכה.
במועדונים הגדולים כל משחק הוא העמדה לדין. המאמן נבחן מהרגע שהוא עולה למגרש דרך כל חילוף שהוא מבצע. כל החלטה נבחנת ומבוקרת על ידי התקשורת והאוהדים ורק בשריקת הסיום, כאשר סופרים את הנקודות בהן זכתה הקבוצה, ניתן לדעת אם ההחלטות שלקח המאמן היו נכונות. המאמן הצרפתי שמלווה את ריאל מדריד לאחר שהצליח לזכות באליפות הליגה הוא דוגמה טובה עד כמה הצלחה וביקורת הולכות יד ביד.
למרות התארים הרבים שהשיג עם ריאל מדריד, ביניהם שלוש זכיות רצופות בליגת האלופות, זינדין זידאן עדיין זוכה למעין פיקפוק וחוסר הבנה לגבי החלטותיו. חוסר ההבנה והרמת הגבות מצד התקשורת והקהל באים לידי ביטוי בכל משחק בו הוא פותח במערך שונה, או מוציא שחקן קריטי מההרכב. ברוב המקרים ההחלטות שהוא מקבל מובנות בדיעבד ומתבררות כדבר הנכון ביותר שהיה צריך לעשות. הרוטציה בין השחקנים ששומרת על כולם חדים ובכושר היא הדבר שבו הוא מומחה. הצרפתי שולף את השחקן המדויק למשחק המתאים ומנצל את יכולותיו עד תום. אבל לצד ההחלטות הנכונות שהוא מקבל, יש סוגיה גדולה שמעט מקטינה את דמותו.
זידאן יודע כמה כוח יש לו בידיים. הוא הצליח, למשל, להחזיר למרסלו ומודריץ' את התשוקה והרעב למשחק אחרי שכבר חשבו למכור את שניהם. עם זאת, הוא לא עושה בכח שלו שימוש מקסימלי, דבר שיכול לפגוע במועדון. אני כמובן מדברת על האשראי המוגבל במתן דקות משחק בעונה שעברה לחאמס רודריגס וגארת' בייל. השניים עזבו את המועדון בחלון ההעברות הנוכחי בעיקר כי לא יכלו לסבול את העובדה שהם לא משחקים.
המשותף לשניים הוא שלשניהם יש עניין לא פתור עם המאמן. סכסוך או חתול שחור בדמות פנתר שפוגע במועדון. כאשר שני שחקנים ברמתם, שיכולים באופן ישיר להשיג יותר נקודות לקבוצתם על ידי כיבוש שערים ובישולים, לא משחקים. זו פגיעה במועדון. אין ספק שזידאן יודע לקבל החלטות, אבל יש מקרים שצריך להשאיר בצד את האגו וולחשוב על טובת המועדון. אם היה נפתח דף חדש ונקי עם השניים והוא היה נותן לשניהם את הביטחון וההרגשה שהוא מאמין בהם, ריאל הייתה יוצאת נשכרת. הזכייה שלה הייתה באה לידי ביטוי בעוד שני שחקנים התקפיים ומנוסים. במקום זה, היא נשארת עם חבורת צעירים לא משופשפים, שספק אם יצליחו להתכוונן ברגע הנכון.
אין ספק שזידאן רוצה את טובת המועדון. הוא המאסטרו והמנהיג על הקווים. אבל העניין הלא פתור עם שני השחקנים לשעבר מלכלך מעט את רשימת התארים המרשימה שלו.
את צודקת ב100% זידאן כבודו במקומו מונח , כמו גם מקומו בהיסטוריה של המועדון גם כשחקן וגםעכשיו כמאמן עם זאת אין ספק שלצד הצלחותיו הוא שוגה ביחסים עם שחקנים בין אם אלו שחקני רוטציה ובעיקר עם כוכבים ואסביר- לא משנה אם אתם אוהבים את חאמס ובייל או לא ברור לכולנו שהם שחקני הרכב לכל דבר ועניין בכל סגל של קבוצה טופ אירופה הרי לא קנו את האחד ב100 מיליון יורו והשני ב80 מיליון יורו על מנת שיעלו כמחליפים אחרי שחקני בוסר כמו רודריגו/ויניסיוס ועד שלא יוכח אחרת מבחינתי הסיבה היחידה ללמה היחס שלו כלפיהם היה מופנה בצורה כזו זה לא אחר מטשר אגו פשוט אגו שכאן הוא לא חשב לטובת הצלחת המועדון שכמו שנטלי כתבה יפה אלו שחקני שוורי שיוויון שמביאים נקודות אלא הוא בחר להתנגח איתם כי הוא פשוט לא מחזיק מהם, לא סובל אותם ורק רצה להשפיל אותם כי שוב באף קבוצה בעולם למעט ריאל מדריד אני לא רואה תסריט שבו ילדים בני 19 ו20 שעוד לא קרעו זוג נעליים מועדפים על פני כוכבי על כמותם. ויש לי שאלה לכל תומכיו.. אתם באמת חושבים שללא רונאלדו היינו זוכים שלוש פעמים בליגת האלופות? הוא מאמן מקובע, נקמן, וללא שיטת משחק ברורה שבעיקר זכינו באליפות עונה שעברה מפנדלים של 1-0 אז תגידו לי בכנות תארים לא תארים האם אתם באמת נהנים מלצפות בריאל משחקים? תחתיו בשנתיים האחרונות?- אני לא. אה ומה לגביי מקרה יוביץ' למישהו יש הסבר למה שחקן שזידאן ביקש אישית ועלה 60 מיליון כלל לא מקבל דק' וכי הגולים היחידים שהוא מבקיע קורים אך ורק באימון? .. עוד לא ראיתי קבוצה מלבדנו שקונים או שיש חלוצים מבטיחים בסגל כגיבוי לחלוץ הראשי והוא עושה את הכל על מנת לא להכניס אותם ולדכא אותם.