בקיץ 2015, כשעסקת המכירה של מילאן לאיש העסקים התאילנדי-מסתורי בי טקובל נתקלה בקשיים, הפריח הנשיא המיתולוגי של הקבוצה, סילביו ברלוסקוני, הבטחה שנשמעה כמו איום על עתיד כלכלי מדאיג למועדון. "מילאן האיטלקית", כך כינה את הפרויקט רוה"מ איטליה לשעבר, ושלח את האוהדים המיואשים לתלוש את שארית שיערות ראשם. ראשי המועדון הצהירו שיבנו את מילאן החדשה על בסיס שחקנים איטלקים וצעירים, ובעידן הנוכחי זה אומר להפוך פחות או יותר לסוג של ווסטהאם. העסקה עם "מיסטר בי" נפלה לבסוף בגלל קושי של התאילנדי למצוא מימון בעקבות התרסקות השווקים בסין, ומילאן האיטלקית של ברלוסקוני יצאה לדרך. את 100 מיליון האירו שבי הניח כמקדמה לרכישת 48 אחוז מהמועדון, ניצלו ברלוסקוני, אדריאנו גליאני (סגן הנשיא המיתולגי והקרחת הכי מפורסמת באיטליה) ומאמן הקבוצה דאז, סינישה מיכאלוביץ', כדי להביא כמה שיותר איטלקים לקבוצה ולשחרר ממנה עודפים שנראה שנשכחו בקבוצה מהמאה הקודמת. את עונת 2015/16 מילאן סיימה באכזבה ובפיטורי מאמן – כהרגלה בעשור האחרון עם שבעה מאמנים בשש שנים – אבל בעונה הנוכחית מתחילים לקצור במילאנלו את הפירות האיטלקיים של ההבטחה ההיא.
ב"קיץ של מיסטר בי" הגיעו למועדון הבלם אלסיו רומניאולי מסמפדוריה תמורת 25 מיליון אירו, הקשר האחורי אנדראה ברטולאצ'י מרומא ב-20 מיליון ואמבייה ניאנג הוחזר מהשאלה לגנואה. שלושת השחקנים האלה, כולם בני פחות מ-25, המשיכו את המפכה האיטלקית (ניאנג הצרפתי נמצא מגיל 17), אבל לא פחות חשוב – התחילו את המהפכה השנייה של הקבוצה – מילאן הצעירה. הגיל הממוצע במשחקיה של מילאן בליגה העונה עומד על 25.1, הכי נמוך מאז עונת 1985/6 – רגע לפני ההתפוצצות של "גראנדה מילאן" (מילאן הגדולה). במשחק נגד לאציו, עמד הגיל הממוצע מתחת ל-23 ובניצחון על פאלרמו, לא היה שחקן מעל גיל 30 על המגרש. מישהו זוכר את הבדיחות על מילאן הגריאטרית של שנות האלפיים, שהייתה תמיד עם ממוצע גיל מהגבוהים בעולם, עם שחקנים שנשקו ל-40, משני הצדדים?
אחרי פתיחת עונה נוראית של דייגו לופז בשער בשנה שעברה, נזרק לרחבה ג'יאנלוג'י דונארומה, אז רק בן 16, והיום שם מוכר לכל אוהד כדורגל וחבר קבוע בסגל הנבחרת. כשמוסיפים לרשימה האיטלקית והצעירה את מתיאה דה שיליו, שנראה כאילו הוא משחק בקבוצה מאה שנה אך למעשה רק בן 25, שני המגינים – איגנציו אבאטה (30) ולוקה אנטונלי (27), ג'אקמו בונבנטורה (27) הדינמו בקישור וריקרדו מונטוליבו, מקבלים קבוצה שיכולה לשחק עם הגנה וקישור מייד אין איטליה. השנה הגדיל לעשות המאמן החדש וינצ'נזו מונטלה וזרק למערכה את שני הצעירים המוכשרים הבאים בתור – מנואל לוקאטלי (18), שניצח את יובה בגולאסו למשקוף ופנימה וריגש את העולם בדמעות שלו, ודוידה קלאברייה (19), המגן שכבר חרך את אגף ימין בסן סירו והצית את התלהבות הצופים. בסך הכל נמצאים בסגל של מילאן 7 שחקנים ממחלקת הנוער, הפרימוורה, של המועדון.
Credit to "A.C. Milan" Facebook page
במשחק האחרון של נבחרת איטליה נגד ליכטנשטיין, זומנו לא פחות משישה רוזונרו לסגל, שלושה מהם פתחו בהרכב (הכי הרבה מאז 2007). אם מוסיפים להם עוד שני שחקני הרכב איטליה צעירה, ואת ההצהרה של מאמן מילאן בעבר ויובה בהווה כי "העתיד של איטליה נמצא בסגל של מילאן", מבינים שהמהפכה של ברלוסקוני, שהתחילה כאיום או בדיחה לא מוצלחת, הפכה להבטחה להצלחה.
אל כל זה הצטרפה בקיץ האחרון הידיעה על רכישת המועדון על ידי קבוצת עסקים סיניים, דבר שהעניק כמובן תקווה מחודשת למיליוני אוהדי הקבוצה ברחבי העולם. במשחק מול יובנטוס נרשמה תפוסה מלאה בסן סירו, מחזה שהיה נדיר מאוד בארבע העונות המתסכלות האחרונות, במהלכן גם נקבע שיא שלילי של מנויים. ההשתלטות הסינית על קבוצות כדורגל היא לא מקרית, אלא תוצר של הנחייה ממשלתית (כל החברות הסיניות הן גם בבעלות ממשלתית) ליחצ"ן את סין דרך עולם הכדורגל. גם היריבה העירונית אינטר נרכשה על ידי חברה סינית ואפילו הפועל תל אביב האומללה, להבדיל, עושה את דרכה לחיקה האדום והעשיר של חברת בנייה סינית. ביום ראשון הקרוב (21:45) יעלו שתי הקבוצות הסיניות-איטלקיות, מילאן ואינטר, בצורתן הטהורה ביותר (אינטר הוקמה על ידי קבוצה שפרשה מ-מילאן כי רצתה לשתף זרים בקבוצה, בניגוד לדעת הרוב במילאן). לדרבי הקרוב תעלה אינטר עם 7 שחקנים איטלקיים בלבד בסגל הרחב שלה שמורכב משחקנים מ-14 מדינות שונות מול מילאן הכי איטלקית מאז שעבר חוק בוסמן.
סילביו ברלוסקוני עתיד להיפרד מהקבוצה האהובה שלו בדצמבר הקרוב, אחרי 30 שנות שלטון עם 30 תארים שונים. למעשה לדרבי כבר אמורים להגיע הבעלים החדשים כדי לחתום על ההסכם הסופי. לאורך תקופת שלטונו הצבעונית (והמהפכנית), העניק הנשיא היוצא מתנות רבות לאוהדי הקבוצה ברחבי העולם, רבות מהן החלו בהחלטות שנראו בהתחלה תמוהות והתבררו כסופר מוצלחות. כשקנה את המועדון, אי שם ב-1986, הוא התעקש למנות למאמן את אריגו סאקי, אז מאמנה של פארמה הצנועה, מהלך שהוליד את גראנדה מילאן של שלושת ההולנדים המעופפים שזכתה בשני גביעי אירופה ברציפות. בהחלטה שנראתה קפריזית גם היא, החליט "ברלו" למנות את פאביו קאפלו חסר הניסיון למאמן שיירש את סאקי, מהלך שהוליד את גראנדה מילאן השנייה של ברלוסקוני, זאת שניצחה את ה"דרים טים" של קרויף וברצלונה 4-0 בגמר בלתי נשכח באתונה. ייתכן מאוד שבמהלך המפתיע והאחרון שלו בקבוצה – קבוצה צעירה על בסיס איטלקי – מהלך שדווקא נועד לסמן לאוהדים שלא ישקיע יותר במילאן, הצליח דון סילביו להעניק לאהבתו הישנה מתנה אחת אחרונה בדמות תקווה חדשה – האפשרות לשוב ולהיות גראנדה פעם אחת נוספת.
