ברלוסקוני מוכיח שיש חיים אחרי מילאן, כשגם בגיל 82 הוא מצליח להיות התקווה של איטליה לשינוי.

בזמן שרונאלדו כובש את הסרייה A, הסיפור האמיתי מתחולל בכלל בסרייה C. ב-28 בספטמבר, בזמן שכולנו היינו עסוקים בעיכול של עוד ארוחת חג ואחרי גישושים של כחודש, הוכרז רשמית כי קבוצת הכדורגל ס.ס מונזה נמכרה לחברת פינינווסט. או במילים אחרות, סילביו ברלוסקוני רכש 100% ממניות הקבוצה, הפך לנשיאה ומינה את מקורבו אדריאנו גליאני לסגנו. גליאני כיהן באותו תפקיד, תחת ברלוסקוני, כשלושים שנים מפוארות במילאן שהניבו לרוסונרי לא פחות מ-29 תארים. כעת השניים חולמים לחזור לקדמת הבמה של הכדורגל האיטלקי, כשהם מטפחים סיפור טוב ומציבים יעד שאפתני במיוחד – "דרבי נגד מילאן ב-2020".

האם מונזה יכולה לדלג שלוש ליגות בשלוש שנים? על פי התוצאות מתחילת השנה זו לא תהיה משימה קלה, כשהיא גורפת שני ניצחונות, תיקו אחד ושני הפסדים וניצבת במקום השלישי בליגה בה רק הראשונה עולה. אך פרט לתוצאות על הדשא, הנשיא בן ה-82, ראש איטליה בעברו והמושך בחוטים הפוליטיים במדינה כיום, ממשיך לייצר את הכותרות כהרגלו.

במסיבת העיתונאים המיוחדת בה הוכרזה הרכישה, הפגיז "דון סילביו" עם סט כללים וציפיות שונים לחלוטין מהנהוג בכדורגל המקצועני המודרני. "אנחנו רוצים לבנות קבוצה מלאה באיטלקים צעירים ורעבים, ולתת אפשרות קידום והרחבת מאגר הכישרון של הכדורגלנים האיטלקיים", הכריז והמשיך באותו קו. "אני רוצה לראות שחקנים שלא רק עוצרים לחתום למעריצים, אלא חותמים את שמם המלא ומוסיפים לכך גם לב". לצד הרצון של ברלוסקוני לראות קבוצה איטלקית, צעירה, רעבה ולוחמת, הוא הציב עבור שחקניו כללים נדירים – אין זקנים, אין קעקועים, כל השחקנים יהיו מסופרים (בחינם על ידי ספר המועדון), וכולם ינהגו בצורה ספורטיבית וג'נטלמנית כלפי יריביהם. "אני מצפה מהם להתנצל על עבירה קשה, וללחוץ יד לשופט אחרי הפסד", הכריז.

הרצון של "ברלו" בשלד איטלקי צעיר לא התחיל עם הרצון לרכוש את קבוצת הכדורגל הצנועה, השוכנת רק 15 ק"מ צפונית למילאנו. גם בשנותיו האחרונות והמושמצות במילאן, בין אם בגלל אילוצי תקציב או אמונה בצדקת הדרך, הוא הלך בדרך האיטלקית והצעירה. אלסיו רומניאולי, ג'יאנלואיג'י דונארומה, אנדראה קונטי, פטריק קוטרונה, דוידה קלאבריה ומנואל לוקאטלי (שעבר בינתיים בהשאלה לסוסואלו) הם פירות ההשקעה ההיא, וכולם נמנים על סגל מילאן המתחדשת, כשרובם המכריע בהרכב הראשון.

בזמן שניהולו של אדריאנו גליאני במילאן נתקל בתגובות זועמות של האוהדים, אוהדי מונזה דווקא ישמחו לראות את המנהל, שהוא גם אוהד ילדות של הקבוצה, מיישם את שיטותיו הידועות והיצירתיות בקבוצתם. השאלות מסובכות, פריסת תשלומים בלתי נגמרת והחתמת שחקנים חופשיים הפכו לשמות נרדפים של האיש שהמציא את הבון טון הכלכלי של הכדורגל כיום – "השאלה עם חובת רכישה". אך לצד החגיגיות, ההצהרות הפטריוטיות ותשומת הלב התקשורתית העצומה שהליגה השלישית באיטליה החלה לקבל עם הצטרפות "צוות החלומות", הביקורת באיטליה נגד הרכישה עצומה.

את הכסף לרכישת הקבוצה הוציאה חברת ההשקעות בבעלותו של ברלוסקוני מתוך 850 מיליון האירו שקיבלה מיונגהונג לי, האיש שרכש את מילאן מידיו של ברלוסקוני. בינתיים הספיק לי, בשרשרת החלטות תמוהה, להיות מודח מניהול הקבוצה שעברה לידי חברת ההשקעות 'אליוט'. המהלך הסיבובי הזה נתפס בחוגים רבים כהלבנת כספים אולטרה-מתוחכמת. איש העסקים הסיני התברר בכלל כאיש אמיד ותו לא במקרה הטוב, מבלי יכולת המגרדת סכומים המתקרבים למיליארד דולר אותם שילם על מילאן. את כל הכסף גייס בהלוואות עלומות, אותו העביר לקופתו של ברלוסקוני שמצידו הרוויח כמעט מיליארד אירו שמעטים חושבים כי מלכתחילה לא היו שייכים לו. הכסף המולבן הזה שברלוסקוני, לכאורה, שילם לעצמו סידר לו יציאה רכה במיוחד מעולם הכדורגל ולמילאן בעלים חדשים וסופר-אמידים.

ייתכן והכסף של ברלוסקוני נגוע בעסקה מלוכלכת וסיבובית של מכירת מילאן, סביר להניח שאיסור הזקנים הוא לא יותר מגחמה פרסומית, וניתן לשער כי שלוש שנים לא יספיקו למונזה הקטנה לפגוש את מילאן האימתנית. אך בליגה בה נראים פחות ופחות איטלקיים (רק 53% מהשחקנים הם מקומיים), הכדורגל המודרני מקדש את כוכביו הרבה יותר מהסיפור, והנבחרת האיטלקית לא מצליחה להעפיל למונדיאל או לגדל חלוץ בעל שיעור קומה, נראה שהכדורגל בארץ המגף צריך להתפלל שהקוסם ממילאנו יצליח להגשים שוב את כל החלומות שלו. וכך, גם בגיל 82, ברלוסקוני הוא התקווה היחידה של איטליה לשינוי.