בתחילת חודש אפריל גם מארגני ווימבלדון החליטו לבטל את הטורניר, כמו שאר התחרויות הגדולות ברחבי עולם הספורט. למרות שההחלטה היתה צפויה, היא עדיין תפסה רבים מאיתנו בסוג של הלם. בכל זאת, מדובר על ביטול ראשון של הטורניר מאז מלחמת העולם השנייה.

ביחד עם הביטול של הרולאן-גארוס, כשגם אליפות ארה"ב הפתוחה כנראה לא תתרחש השנה, אפשר כמעט להכריז על סיומה של שנת 2020 בכל מה שקשור לטניס. וכמו כל שאר האוהדים שגילו שאין ספורט לעקוב אחריו, גם אני חזרתי לתקצירים והמשחקים הגדולים.

בטורים הקרובים אני אנסה לחזור ולדרג את המשחקים מהגראנד-סלאמים לאורך השנים האחרונות, או יותר נכון, את המשחקים הזכורים לי ביותר.

מתחילים עם הגראנד-סלאם הראשון של העונה: אליפות אוסטרליה הפתוחה

5. סטאניסלאס ואוורינקה נגד נובאק דג'וקוביץ' רבע גמר 2014

אל המשחק הזה דג'וקו הגיע אחרי שלוש זכיות רצופות באליפות ובזמן שנדאל ופדרר נראו בדעיכה, הסרבי היה בדרך הבטוחה להפוך להיות לשליט הבלעדי של עולם הטניס. מהצד השני ואוורינקה הגיע אמנם בתור טניסאי מהטופ העולמי, אבל בלי יותר מדי תארים משמעותיים בקריירה שלו עד אז.

המשחק התחיל בכיוון שכולם ציפו שילך, כשכבר אחרי חצי שעה דג'וקו שובר פעמיים ועולה ליתרון 1-0, כשגם במערכה השנייה הוא כבר היה קרוב לשבירה. ואוורינקה החזיר לעצמו את המומנטום עם שני אייסים שהצילו אותו ואפילו שבר במשחקון שאחרי, מה שגרם לשינוי מומנטום במשחק ועזר לשוויצרי לעשות מהפך ולקחת את שתי המערכות הבאות בדרך ל2-1.

במערכה הרביעית הסרבי חזר להראות דומיננטיות במשחק, ולמרות משחק מעולה של ואוורינקה, הצליח בסוף להשיג שבירה, להשוות ל2-2 ולכפות מערכה חמישית. בדיוק כמו ההתמודדות ביניהם בשנה לפני.

למרות שבירה מוקדמת של דג'וקוביץ', ואוורינקה הצליח לשבור ישר במשחקון אחרי, ולבסוף הצליח גם לנצח ולחולל סוג של סנסציה קטנה במלבורן. משם הוא המשיך כל הדרך עד לזכיה בגראנד סלאם הראשון שלו, וגרם לכך שהשם שלו יוזכר כאחד הגדולים באמת.

4. רוג'ר פדרר נגד טניס סנדגרן רבע גמר 2020

טניס סנדגרן, שמלבד היותו טניסאי בשם טניס מטנסי (לצערי בלי שורשים טוניסאים עד כמה שידוע לי) הגיע למשחק אחרי שכבר הפתיע כמה מדורגים בכירים בשלבים המוקדמים יותר של הטורניר. לעומתו, פדרר הגיע אחרי שכבר היה עם רגל וחצי בחוץ במשחק בסיבוב השלישי מול ג'ון מילמן האוסטרלי, וכשברור להרבה אנשים שהוא לא ממש מצליח להציג את הטניס שכולם מצפים לראות ממנו (כן גם בגיל הזה, עדיין יש ממנו ציפיות).

במערכה הראשונה עוד עשה רושם שהנסיון של פדרר הוא גורם משמעותי גם מול יריבים נמרצים כמו סנדגרן, ושבירה אחת הספיקה לו כדי לעלות ליתרון, אבל משם כנראה התשישות התחילה להשפיע וסנדגרן פשוט השתלט על המשחק בדרך למהפך ועד לנקודת משחק במערכה הרביעית. זה היה נראה כאילו למרות המאמצים של פדרר זה רק עניין של זמן עד שהסיפור ייגמר, אבל סנדגרן פשוט לא עמד בלחץ והחטיא פעם אחר פעם כל הזדמנות שהיתה לו לגמור את המשחק.

מנגד, פדרר הוכיח שוב שהנסיון זה פקטור כל כך חשוב במעמדים האלה, המשיך לשחק רגוע בלי לעשות טעויות כשהוא מציל לא פחות מ7 נקודות משחק של האמריקאי ובסוף לנצח את המשחק כבר בנקודת המשחק הראשונה שלו. בסופו של דבר פדרר הצליח להוכיח פעם שנייה בתוך כמה ימים, שלא משנה כמה עייף או מבוגר הוא יהיה, הוא עדיין הגדול מכולם, ולא מנצחים אותו בכזאת קלות.

3. אנדי רם ויוני ארליך נגד ארנו קלמנט ומיכאל לודרה גמר זוגות 2008

ללא ספק אחד מההישגים הגדולים ביותר בספורט הישראלי. אנדי רם אמנם כבר זכה גם בווימבלדון וגם ברולאן גארוס בזוגות מעורבים, אבל הזכיה באוסטרליה היתה התואר הרציני הגדול של אנדיוני, וגראנד-סלאם שהוא מאה אחוז תוצרת כחול-לבן. אנדיוני ניצלו את העובדה שהאחים בריאן, האלופים מהשנתיים שלפני, הודחו כבר בשלב מוקדם. כל זה לא מוריד כמובן מההישג שכלל ניצחון על זוג שדורג מעליהם.

המשחק עצמו נפתח עם שבירה של אנדיוני כבר במשחקון הראשון, יתרון שנשמר כמעט לאורך כל המערכה הראשונה (שהופסקה באמצע בגלל הגשם). הצרפתים עוד החזירו עם שבירה משלהם והשוו ל5-5 במשחקונים, אבל נשברו בעצמם במשחקון הבא ובסוף הצמד הישראלי ניצח את המערכה הראשונה.

במערכה השנייה שני הזוגות שמרו על ההגשות שלהם והגיעו לשובר שיוויון. הצרפתים עוד השיגו מיני-ברייק משלהם, אבל בסופו של דבר, אנדיוני הצליחו לשבור בחזרה, להחזיר לעצמם את היתרון ולבסוף הגשה מוצלחת של ארליך נתנה את האות לחגיגות. הטניס הישראלי היה בגדול על המפה, כשהשיא עוד היה לפניו.

2. נובאק דג'וקוביץ' נגד רפאל נדאל גמר 2012

אחד הגמרים הכי גדולים שהיו בהיסטוריה וללא ספק הגמר הכי טוב ששוחק באוסטרליה. המדורג ראשון נגד המדורג שני, במשחק איכותי שנמשך קרוב לשש שעות, במה שנחשב לגמר הגראנד-סלאם הארוך בהיסטוריה.

לפני הגמר הסרבי עוד הגיע כשיש לו מה להוכיח, שהוא אמנם אחד מארבעת הגדולים שהיו באותה תקופה, אבל עדיין לא באמת טניסאי ענק בקנה מידה היסטורי. נדאל הגיע כשברזומה שלו יש כבר זכיות בכל הגראנד-סלאמים, מדליית זהב אולימפית, ומספר אליפויות עולם עם הנבחרת בגביע דיוויס. למרות כל זה, דג'וקו היה הפייבוריט לזכיה, אבל היה ברור לכולם שהולך להיות משחק צמוד ומעניין.

כבר מהפתיחה היה ברור שהולך להיות משחק גדול, כשהמערכה הראשונה נמשכה מעל לשעה ושני השחקנים נראים בכושר מעולה, אבל בסוף נדאל הצליח לנצח את המערכה הראשונה 7-5. בשלב הזה היה נראה שדג'וקו מזכיר לכולם למה הוא האלוף המכהן באוסטרליה כשהוא מעלה את הרמה ומנצח את שתי המערכות הבאות. היה נראה שהסרבי הולך להמשיך את המומנטום בדרך אל התואר, בייחוד כשהוא כבר השיג שלוש נקודות שבירה בשלב מכריע במערכה הרביעית. אבל איכשהו נדאל הצליח לצאת מזה, להגיע לשובר שיוויון, לנצח אותו ולכפות מערכה חמישית.

במערכה המכרעת ולמרות שנדאל כבר עלה ליתרון 4-2 במשחקונים, דג'וקו הצליח לשבור בחזרה ובסוף גם לנצח ואחרי 5 שעות ו53 דקות זכה בתואר בפעם השלישית בקריירה אחרי קלאסיקת טניס מהגדולות בהיסטוריה.

למרות שמדובר במשחק הטוב ביותר ששוחק כנראה בהיסטוריה של הטורניר, הוא עדיין רק השני הכי משמעותי באוסטרליה מבחינתי. הסיבה שהוא לא מופיע כאן בראש הרשימה היא העובדה שעם כל הגדולה של דג'וקוביץ', יש יריבות אחת שגדולה אפילו יותר ממנו…

1. רוג'ר פדרר נגד רפאל נדאל גמר 2017

בניגוד לשאר המשחקים ברשימה פה, שהפכו לאייקוניים רק לאחר ששוחקו, המשחק הזה נחשב לענק כבר כמה ימים לפני ששוחק בכלל. בכל זאת, מדובר ביריבות הגדולה ביותר בטניס ואחת הגדולות בספורט העולמי ואותו גמר היה הרבה יותר עוצמתי כמעט מכל מפגש בין השניים.

בשנים שקדמו לאליפות ההיא, גם נדאל וגם פדרר כבר לא הרשימו כמו בתחילת הקריירה שלהם וסבלו מלא מעט פציעות, מה שגרם לרבים לחשוב שהשיא כבר מאחוריהם. תוסיפו לזה את העובדה שהם הגיעו לטורניר כשהם מדורגים במקומות ה-9 וה-17. ובמילים אחרות, בתחילת הטורניר לא היו הרבה סיכויים שהגמר הזה יקרה. אבל זה קרה, ואנחנו זכינו לקבל עוד מפגש בין שני הענקיים האלה על הבמה הגדולה, ממש כאילו השנה היא 2007 ולא 2017. בסוף הם גם סיפקו לנו עוד קלאסיקה כשפדרר מנצח בחמש מערכות, ומשלים זכיה מספר 18 בגראנד סלאם בגיל 35(!!).

מאז הגמר ההוא, השניים שוב חזרו לקדמת הבמה כשהם מוסיפים זכיות משותפות גם בשאר הגראנד-סלאמים, ואפילו חוזרים כל אחד בתורו לראשות הדירוג העולמי. היום זה אמנם נראה טבעי שהשניים ממשיכים לשלוט בסבב (ביחד עם דג'וקוביץ'), אבל בשביל להגיע לרגע הזה היינו צריכים את המפגש ביניהם ב2017 שיזכיר לנו שיש אגדות שפשוט מסרבות להיגמר.

לסדרה המלאה