בור ללא תחתית – על מאבקי התחתית בליגת העל

// מאת שקד ברויר

אין לי כוונה לדבר הפעם על סטטיסטיקה משמימה (מספר נקודות ממוצע הדרוש להישרדות בליגה, אחוז העולות ששורדות למעלה משנה בליגה וכו'), אלא רק על מספר דברים שחסרים לי השנה במאבקי התחתית, הלא ממש לוהטים בליגת העל. בואו נצא לדרך.

קהל

חוץ מפעמים בודדות אצל כפ"ס, כל הקבוצות נעדרות בסיס אוהדים תומך שיגיע בקביעות לכל משחק, ולצורך הדיון, לפחות 1000 למשחק בית וכמה מאות למשחק חוץ נחשבים למספרים מכובדים. המספרים העלובים שמביאות 4 קבוצות התחתית הופכים למביכים עוד יותר כשמזכירים את העובדה שפרט לק"ש כל השאר מארחות בפ"ת ועימותים ביניהן במהלך שארית העונה והפלייאוף התחתון לא יאלצו את אוהדי ה"אורחת" לנפח את הוצאות הדלק.

באופן טבעי, הדבר אינו נוגע לק"ש וכל אוהד צפוני כחול שמלווה את קבוצתו למשחק חוץ (המגרש הכי קרוב לק"ש בליגה הוא סמי עופר בחיפה- 100 ק"מ מהבית!) ראוי להערכה. בשל כך, אחריג את אוהדי הפועל ק"ש מהביקורת. אבל ראוי לעמוד גם על מספרי קהל הבית – אתם בוודאי זוכרים קהלי תחתית טובים בהרבה שהיו באים במספרים נאים לקרבות התחתית כמו סכנין, הפועל פ"ת וגם מכבי נתניה בעונות הקשות שלה (והיו לה לא מעט כאלה בעשור החולף, כולל 2 ירידות ללאומית).

ניסיון

בניגוד לחיית התחתית של הפועל עכו, שהייתה שורדת עונה אחר עונה לאחר שהספידו אותה אחרי 10 מחזורים, כולל השיבה מהקבר בעונת 2014/15 (עד שתש כוחה, פעמיים) או בני סכנין, שהייתה מציגה עונה פלייאוף עליון, עונה פלייאוף תחתון ובעונות התחתית נלחמה ללא פשרות (וגם היא כבר נמצאת בעולם שכולו יום שישי בשעה 15:00), רביעיית התחתית הנוכחית פחות מנוסה בשלב שבו צריך לשלוף חרב כאשר אחת כזו מונחת על הצוואר. ליתר דיוק, חסרות ניסיון או חסרות ניסיון מוצלח.

הפועל כפר סבא היא שיאנית הירידות מהליגה הבכירה לליגה השנייה – 10 פעמים, אבל רק פעם אחת היא ירדה מליגת העל בעשור האחרון, אחרי שנתיים של מאבק. על נס ציונה אין מה להרחיב בהישרדות או בכלל השתתפות בליגה הבכירה, וגם רעננה נמנעה בשנותיה בליגת העל ממאבקים קשים, שכן ברוב העונות הבטיחה הישרדות מספר מחזורים לסיום וחסכה לעצמה דפיקות לב. קריית שמונה מעט יוצאת דופן – לאחר 5 עונות רצופות בפלייאוף העליון, שכללו אליפות מדהימה וזכייה בכל 4 התארים האפשריים בכדורגל הישראלי, בעונת 2015/16 שרדה הקבוצה במחזור האחרון ומאז התמקמה בכל עונה בפלייאוף התחתון, לעיתים בבטחה במקום השביעי ולעיתים שוב בהישרדות במחזור האחרון כמו שעברה. אפרופו הישרדות, זה מוביל אותי לדבר הבא.

יובל נעים

יובל נעים הוא המאמן המושלם לקבוצה בצרות. הקוסם, הלוחם, כל סופרלטיב מתיישב על האיש שלא יודע מה זה לרדת ליגה. המאמן המוכשר השאיר בליגת העל את קבוצת נעוריו הפועל רמת גן בתום עונת 2009/10 ומשחק מבחן ושלוש שנים אחר כך הוריד אותה עם הפועל עכו ששרדה במחזור האחרון. נקפוץ לסוף עונת 2016/17 ונזכיר שהוא השאיר את אשקלון בליגה הבכירה במחזור האחרון ועל הדרך הוריד את הפועל תל אביב (אבל יש לזכור שלאדומים הורידו באותה עונה 9 נקודות על הצרות הכלכליות שלהם ולולא הורדו הנקודות היו נשארים בליגה על חשבון אשקלון).

הטירוף והאמוציות שלו על הקווים, רוח הלחימה הבלתי מתפשרת ותחושת הרצח בעיניים הופכים אותו לאיש השעה שכל קבוצה בצרה זקוקה לו. בנימה אישית אעיר שבמהלך העונה הקשה של 2017/18 שעברה מכבי חיפה קיוויתי שיגיע נעים ויחלץ אותנו מהצרות מולן התמודדנו. החשש מפני ירידת ליגה נשמע מופרך, במיוחד בפרספקטיבה של הזמן שעבר מאז, אך הוא היה כן ואותנטי למדי בזמנו. לבסוף הסתדרנו לבד.

***

מה אפשר להגיד לסיכום? 4 קבוצות לא הכי מרשימות, לא הכי "סקסיות", לעיתים פראייריות ונאיביות ברמה מגוחכת ובעלות קצב צבירת נקודות גרוע. הימור שלי – ק"ש וכפ"ס שורדות, נס ציונה ורעננה לא חוזרות לליגת העל לעוד 5 שנים לפחות. ק"ש תישאר קבוצת תחתית ותשרוד כל עונה בקושי, כפ"ס יורדת בתום העונה הבאה.

ושהטוב ביותר ינצח.