ארגון מחדש

ארגון מחדש

עונת 2019-2020 עומדת בפתח וכבר בתחילתה ניתן להגדיר אותה כעונת "הבנייה".

מלבד מכבי תל אביב, האלופה, שסומכת בעיקר על השחקנים שהביאו לה את האליפות וכפופה למגבלות הפייר פליי שמונעות ממנה לרכוש שחקנים במחירים שהייתה רגילה, כל שאר קבוצות הצמרת מחפשות לבנות תלכיד חדש שיצעיד אותן קדימה. בקבוצות הצמרת אני כולל כמובן גם את בית"ר ירושלים שלא ניתן להתעלם מהרכש ומתקציבי העתק במונחים ישראלים שנשפכו שם על שחקנים על מנת להתחרות השנה בפלייאוף העליון ולהיות גורם מכריע בצמרת.

אך הקבוצה שעליה אני כותב זו כמובן בכורתי, מכורתי, הפועל באר שבע. האהבה הבלתי מוסברת הזו לקבוצה על אף שנים של אכזבות (עד השנים האחרונות כמובן) היא באמת תופעה לא ברורה ולכן מדי קיץ אני יושב בשקיקה, כוסס ציפורניים וקורא כל רבע פסקה וכל שורה וחצי שנכתבת על הקבוצה שלי בקנאה.

קהל באר שבע
קרדיט לדף הפייסבוק של "מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL"


בניית הקבוצה

הפועל באר שבע החליטה השנה ללכת על קונספט שונה. אחרי שנה מלאה בתהפוכות, אכזבות והשפלה אחת צורבת במיוחד במשחק סוף העונה, הוחלט בהפועל ב"ש לבצע שוב חריש עמוק. בניגוד לשנים קודמות, הפעם לפחות יש הגיון בשיגעון. תשעה שחקנים חדשים הוחתמו, אך רבים אחרים גם עזבו. הקונספט בבניית הקבוצה השנה היה להוריד תקציב, להביא שחקנים רעבים שעוד לא זכו בתארים ורוצים להוכיח שביכולתם לעשות את קפיצת המדרגה הבאה ולשדרג את הקריירה שלהם. לשם כך הוחתמו שני שחקנים מהליגה הלאומית. נאור סבג, שעלה ליגה עם נס ציונה והיה בין הטובים בקישור של הקבוצה וגל לוי שכבש 11 שערים בהפועל פ"ת בשנה שעברה ונתן עונת שיא בקריירה מבחינתו.

לא פחות חשוב מכך, החליטו בקבוצה לא להביא כוכבים שיהיו פרימדונות, אלא אנשי עבודה שיעשו אווירה טובה בחדר ההלבשה וזאת כלקח משנים קודמות ובעיקר משנה שעברה שבה היו הרבה מאוד פרצופים לא מרוצים על הספסל וזה יצר הרבה מרמור בחדר ההלבשה. כצעד ראשון הוחלט להביא זרים בעלויות יחסית נמוכות ביחס לשנים קודמות זאת גם כלקח מכך שדווקא הזרים שהובאו בכסף גדול לרוב נכשלו בב"ש.

קואנקה ופקאהרט הם רק חלק מהדוגמאות. חשוב לציין שדווקא הזרים שהובאו בהעברות חופשיות או בסכומים מאוד נמוכים הם אלה שהצליחו בב"ש ראו ערך אוגו, שהגיע בכלל בהעברה חופשית אחרי שנכשל בכל קבוצה שהיה בה לפני כן באירופה. דוגמא נוספת הוא הובאן. וואקמה הובא יחסית בכסף גדול, אך הוא כבר היה שחקן מוכח בליגה. גם מיגל ויטור הובא בהעברה חופשית ועשה שמות בליגה בהתחלה.

 

הזרים החדשים

על כן הוחלט להביא שחקן כמו מארין. שחקן שנחשב בעל פוטנציאל גדול בארצו, בן 21 שמת לעשות את הפריצה באירופה ולהוכיח את עצמו ברמות הגבוהות. הסיבה שבחרו במארין הינה מאחר והוא שחקן כנף בצד שמאל שיכול לשחק גם באמצע ובצד ימין. משמע שחקן מגוון בדיוק כמו שברק בכר אוהב. לפניו הוחתם שחקן שהוא באמת סימן השאלה הגדול ביותר בחלון ההעברות הזה. חואן קאריו או קאריחו תלוי את מי שואלים, הובא מהליגה השנייה בספרד. חלוץ שאמור לשמש מעין תחרות ותחליף לבן שהר.

ברמת האופי מדובר בשחקן שמתאים לקונספט של ב"ש – בחור חיובי מאוד, קבוצתי, חשובה לו הצלחת הקבוצה ולא עושה פרצופים גם כאשר לא משחק. גם ברמת התקציב מדובר בשחקן שעומד בדרישות המועדון, כאמור שחקן בהעברה חופשית, משכורת יחסית נמוכה כך שגם אם יתברר ככישלון לא הוצא הרבה כסף בהחתמתו. קאריו בן ה-25, שיחק או יותר נכון בעיקר חימם את הספסל בקורדובה מהליגה השנייה בספרד. בכל הקריירה שלו כבש החלוץ 12 שערים כך שלא מדובר בכובש שערים מחונן ועל כן יש סימני שאלה גדולים מאוד בהחתמתו.

ההחתמה התמוהה ביותר מבחינתי היא ההחתמה של ארנסטס שטקוס כשוער. שטקוס הוא אכן שוער טוב אין על כך עוררין ונתן בהפועל חיפה לפני שתי עונות עונה מוצלחת ביותר. יחד עם זאת מדובר בשוער לא צעיר, כבר בן 34, אחרי עונה די בינונית בהפועל חיפה כשלב"ש יש שני שוערים אחרים שתחת חוזה – אריאל הרוש ואוהד לוויטה. הרוש הוא שוער נבחרת ישראל שנתן כמה וכמה תצוגות שוערות לא רעות לאורך הקריירה ובעיקר בנבחרת ישראל.

הפועל חיפה, שטקוס
קרדיט לדף הפייסבוק ההתאחדות לכדורגל בישראל

אוהד לוויטה עמד בשערה של הקבוצה בחצי השני של העונה שעברה והוסיף לעצמו הרבה מאוד קרדיט עם תצוגת שוערות מצוינת בחלק מהמשחקים. נכון שאריאל הרוש טען שלא יהיה מוכן להישאר שוער שני לאורך זמן, אבל העונה זו עונה חדשה ודף חדש. אני בהחלט חושב שעמדת השוערים בהפועל ב"ש זו העמדה הכי פחות בעייתית כרגע. על כן, "לבזבז" זר על העמדה הזו, זו טעות אקוטית בשיקול הדעת. בעיקר לאור העובדה שהקבוצה החליטה ובצדק לשחרר את טאפוקו וסאבו.

בהפועל ב"ש השנה יש שתי עמדות שחייבים בהן חיזוק באופן נואש. העמדה הראשונה היא כמובן עמדת הקשר האחורי האגרסיבי. "הגרזן" ובעל הבית של הקבוצה זה שיחליף את אוגו וייכנס לנעליו הענקיות. העמדה השנייה היא עמדת הפליימייקר. בעונה בה נמכר מיכאל אוחנה ומאור מליקסון לא חוזר לשחק, לפחות לא בתקופה הקרובה, הקבוצה צריכה בבהילות פליימייקר, שחקן יצירתי שיניע את הקבוצה וייכנס בנעליהם. במקום זאת הובא שטקוס מה שמשאיר כרגע מקום לזר אחד וגם זה בכפוף לכך שימצאו לאריק סאבו קבוצה.

השארתו של נייג'ל האסלביינק היא מהלך חכם. השנה הוא הגיע מחוייב ורזה קצת יותר. ולדעתי וראו זאת כבר במחנה האימונים, הוא יפרע שטרות מהר יותר ממה שחושבים.

רכש ישראלי שצריך לעשות קפיצת מדרגה

ברכש הישראלי הובאו שחקנים לא רעים במונחים ישראלים. שחקנים די צעירים שעוד לא זכו בתארים, רעבים שיודעים ואוהבים לעבוד במגרש. עדן שמיר נרכש מקריית שמונה בחצי מליון יורו. סכום מציאה במונחים של איזי שרצקי. דוד קלטינס, לדעתי הרכש הטוב ביותר שעשתה ב"ש, הובא מבית"ר ירושלים. שחקן חכם ורב גוני שיכול לשחק במספר תפקידים בקישור ובהגנה. עקב האכילס שלו הוא משחק ההתקפה הלוקה בחסר שלו. אם ישפר את זה יכול להיות הדבר הבא בכדורגל הישראלי בעמדת ה-50:50.

כמו כן, הובא מהפועל תל אביב רמזי ספורי, שוב שחקן שאוהב לעבוד, רץ הרבה, אגרסיבי ויודע להבקיע שערים, הוא אמור להיות השחקן היותר יצירתי בקישור של ב"ש, יחד  עם חנן ממן שכרגע לא בטוח שנשאר בב"ש. עם כל הכבוד לרמזי ספורי, מליקסון הוא לא.

 

אלחמיד לסלטיק?

סוגייה נוספת שמעסיקה את הפועל ב"ש של השנה היא חוליית ההגנה. ראשית, כרגע יש להפועל ב"ש רק ארבעה בלמים. מתן אוחיון שוחרר, שיר צדק לא בתכניות של הקבוצה ואינו לוקח חלק באימוני הקבוצה. עמית ביטון שחזר משנת השאלה בבני יהודה, הוא שחקן מהיר וגבוה, אך יש לו בעיה בקבלת ההחלטות ובמשחק פיזי. מיגל ויטור, שאת בעיית הפציעות שלו כולם מכירים. כמו כן לואיי טהא וחאתם אל חמיד שנתן עונה מדהימה בשנה שעברה ביחס לשאר הבינוניים ששיחקו בב"ש.

כעת הבעיה מתחילה עם חאתם אלחמיד שמבוקש על פי הפרסומים בסלטיק הסקוטית ולא מן הנמנע שזו הסיבה שבגינה לא שיחק במשחק הראשון באירופה מול לאצ'י על אף שהיה מתוכנן לפתוח. הפועל ב"ש לא רוצה לאבד את אלחמיד ובצדק, אך מצד שני לא ניתן להשאיר שחקן בכח ותמורת הסכום הנכון צריך לחשוב על שחרורו.

לדעתי בהנחה וישוחרר בסכומים שמתאימים לב"ש בין 2.5-3 מיליון יורו הייתי מביא כבלם את עידן נחמיאס. אופציה נוספת שתעלה ברמת השכר יותר כסף, אך הוא יכול להגיע בהעברה חופשית הוא איתן טיבי. בעיניי שחקן שיכול לשדרג את ההגנה שלנו משמעותית. כמו כן אלי דסה שחקן חופשי – לא חושב שיהיו לקבוצות ישראליות בעתיד אפשרויות להביא שחקן כזה בהעברה חופשית.

זאגרב באר שבע, שיר צדק
Credit to "GNK Dinamo Zagreb" Facebook page

סיכום ביניים

הסגל של הפועל ב"ש לא סגור לגמרי. בקבוצה מחפשים שחקן קישור אחורי שיהיה בעצם בעל הבית במגרש ויוביל לקישור דינאמי ורעב ויעמוד בעקרונות של הקבוצה. שחקן צעיר, עם רצון להוכיח ולהתקדם בקריירה ולעשות קפיצת מדרגה משחקן נחמד או טוב לשחקן מוביל בליגה שלנו.

הפרוייקט הזה שנקרא הפועל ב"ש עדיין לא מושלם ויש עוד מספר שאלות פתוחות לגביו, אך המסקנות לגבי הסגל נכונות. שחקנים רעבים שרוצים להוכיח את עצמם ולבצע קפיצת מדרגה בקריירה. לאן יוביל הפרויקט הזה עוד מוקדם לדעת, אבל מה שבטוח, לפחות האוהדים בטרנר אמורים לראות קבוצה מחויבת שנלחמת על המגרש ולא מוותרת על המשחק בשום שלב. זה כבר יותר ממה שניתן היה לומר על הקבוצה של שנה שעברה.

אלונה ברקת
קרדיט לדף הפייסבוק "מנהלת הליגות לכדורגל IFPL"

2 תגובות

  1. לאנה פלדמן

    חחח. בתור אמא אני משוחדת. והוא הסכים איתי על הבאתו המיותרת של שטוקס, למרות היותי ליטוואקית גאה

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      לא מיותרת ולא בטיח לקבוצה ששואפת גבוה, שטקוס נוצץ בנוף השוערים בליגה ומה לעשות שחיפה הייהת זבל מזובל בשנה הקודמת בלי קשר אליו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *