איזו קבוצה מייצרת הכי הרבה שחקנים בישראל?

לא מעט קבוצות בכדורגל העולמי מתייחסות ברצינות רבה לטיפוח שחקני נוער והשתלבותם בקבוצה הבוגרת, דבר שגורם גאווה רבה למועדון ולאוהדי הקבוצה. גם בכדורגל הישראלי ישנן קבוצות שרואות בטיפוח שחקנים צעירים כערך עליון. שתי הקבוצות שמשקיעות הכי הרבה כסף במחלקות הנוער בישראל הן גם שתי הקבוצות היחידות שזכו בליגת העל לנוער מאז שנת 2009 – מכבי חיפה ומכבי תל-אביב. תקציב הנוער של מכבי ת"א הוא הגבוה בארץ (כ-10 מליון שקלים) ומנגד מכבי חיפה משקיעה מעט פחות (6 מליון שקלים). אך למרות הבדלי התקציב, מכבי חיפה זוכה יותר ממכבי תל אביב בליגת הנוער בשנים האחרונות (מאז עונת 2008/2009 מכבי חיפה זכתה ב-5 אליפויות ומכבי תל-אביב זכתה רק ב-3).

איתמר צ'יזיק, לשעבר מנכ"ל מכבי חיפה, מדבר על משמעות מחלקת הנוער של מכבי חיפה בכתבה באתר וואלה! ספורט בשנת 2016: "האדם לפני השחקן. זוהי גולת הכותרת של מה שקורה במכבי חיפה. זה לא עוד סתם מועדון, אלא הרבה מעבר לזה. יש שנים טובות על כר הדשא ויש פחות, אבל אין דבר שיותר חזק מהחוסן של מכבי חיפה. מחלקת הנוער היא הבסיס האיתן והבלתי מעורער של המועדון. נכון שתפקידה של המחלקה לייצר שחקנים לקבוצה הבוגרת, אך הבסיס האיתן והחזק זה הקשר בין המחלקה לקהילה שסובבת אותה. אין תופעה כזו שבכל שנה מתכנסים כל ההורים של שחקני מחלקת הנוער מכל העדות ומכל הדתות כמשפחה אחת ללא הבדל, זה החוסן הגדול של המחלקה".

אבל לא תמיד שחקני הנוער הטובים ביותר בגילם הם אלו מצליחים להשתלב בקבוצה הבוגרת. לקבוצות כמו מכבי חיפה ומכבי תל אביב שרוצות לזכות בכל התארים וגם להשתתף בקמפיין אירופי, אין יותר מידי סבלנות לשלב שחקנים צעירים. גם השחקנים עצמם ששיחקו בנבחרות הנערים והנוער וגדלו כשחקני מפתח בקבוצות הילדים יתקשו מאוד מבחינה מנטאלית להתחיל להלחם על מקום בהרכב ולהעביר עונות בקבוצות מהליגה הלאומית. לעומת זאת, שחקנים פחות טובים שמשחקים בקבוצות נוער פחות טובות, יכולים בקלות יחסית להשתלב בקבוצה הבוגרת שתקציבה קטן יותר, לכן אין יותר מידי אופציות לרכוש שחקנים איכותיים ורמת הציפיות מהקבוצה נמוכה הרבה יותר.

בדקתי איזו מחלקת נוער מייצרת הכי הרבה ליגיונרים ושחקנים לליגת העל. אבל לפני זה, אני אסביר מה זה אומר שחקן שגדל במועדון: שחקני כדורגל עוברים הרבה קבוצות במהלך ילדותם ולרב הם ישחקו בקבוצה בעיר בה הם גרים. כאשר שחקן מתבגר, הוא ירצה לעסוק בכדורגל באופן מקצועני ולכן בדרך כלל אותו שחקן יעבור למחלקת נוער טובה יותר שדרכה הוא יוכל לסלול את דרכו לקבוצה הבוגרת של המועדון ולפיכך מסתכלים אך ורק על גילאי הנערים והנוער (גיל 15-18). ישנם גם מקרים חריגים שכדורגלן עובר קבוצה בגילאי הנערים – אני אתן שתי דוגמאות לשחקנים ישראלים שעברו קבוצה במהלך התקופה הזאת:

1) סארי פאלח ששיחק במחלקת הנוער של בני סכנין הצטרף לקבוצת הנוער של מכבי חיפה רק בגיל 18 ולכן ייחשב כשחקן בית של בני סכנין.

2) אדי גוטליב שנדד בכל עונה בקבוצת נערים אחרת (הפועל חיפה, מכבי חיפה, נווה יוסף והפועל עכו) ייחשב כשחקן בית של הפועל עכו שהעלתה אותו לקבוצה הבוגרת.

בנוסף אני אסביר אילו שחקנים נכנסו למאגר הנתונים:

• כל שחקן ישראלי שרשום בסגל הקבוצה הבוגרת בליגת העל (גם אם לא קיבל דקת משחק אחד)
• כל שחקן זר שמשחק בליגת העל והיה במחלקת נוער ישראלית (רק שחקן אחד עומד בקריטריונים האלו והוא חלוצה של הפועל כפר סבא מאוויס צ'יבוטה)
• כל שחקן ליגת הנוער ששותף במשחק העונה בליגת העל
• שחקנים ישראלים המשחקים בליגות השונות בעולם (ליגיונרים)

שחקנים שלא נכנסו למאגר הנתונים:

• שחקנים ישראלים בליגת העל שלא גדלו במחלקת נוער ישראלית (לדוגמה שמואל שיימן היהודי המשחק בהפועל חיפה, לא גדל במחלקת נוער ישראלית)
• שחקנים השייכים לקבוצה בליגת העל שנמצאים בעונת השאלה בליגה נמוכה יותר בישראל
• שחקני ליגת הנוער שלא קיבלו אף דקת משחק העונה בליגת העל, גם אם הם ישבו על הספסל (לדוגמה דוד אלון, שוער קבוצת הנוער של הפועל תל אביב שישב על הספסל במשחק האחרון של הפועל ת"א נגד קריית שמונה)
• שחקנים זרים שגדלו במחלקת נוער ישראלית המשחקים מחוץ לישראל (לדוגמה ירו בלו מקבוצת מילסאמי אורחיי המולדבית שבעבר שיחק בקבוצת הנוער של מכבי חיפה)
• ליגיונרים ששיחקו בקבוצה בחו"ל בגילאי הנערים והנוער (לדוגמה גיא אסולין)

התוצאות:

הפתעה, הפועל חיפה היא שגידלה הכי הרבה שחקנים לליגת העל ולקבוצות מחו"ל עם 28 שחקנים. במקום השני נמצאת מכבי תל אביב עם 26 שחקנים ומכבי חיפה נמצאת רק במקום השלישי עם 25 שחקנים. נשאלת השאלה מדוע דווקא הפועל חיפה? כבר לא מדובר בקבוצה גדולה בליגת העל, גם קבוצת הנוער שלה כמעט אף פעם לא מתקרבת לצמרת בליגת הנוער, בקבוצת נערים א' הפועל חיפה אפילו לא נמצאת בליגה הראשונה ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהאוהדים כבר התייאשו מהמועדון הזה והקימו את הפועל רובי שפירא המשחקת כיום בליגה א' צפון. אבל אולי בגלל כל הסיבות האלו הפועל חיפה מייצרת כל כך הרבה שחקנים. אין בכדורגל הישראלי כיום קבוצה יותר יציבה מהפועל חיפה – מאז שהקבוצה עלתה ליגה בעונת 09/10 היא הקבוצה היחידה שלא הייתה בפלייאוף העליון וגם לא ירדה ליגה, אין ציפיות מהקבוצה, יואב כץ לא מאמין בשינויים קיצוניים מידי בסגל השחקנים הישראלים ולא ינסה להחתים שחקן ליגה יקר במיוחד ואין לחץ מהקהל מכיוון שכבר כמעט ואין אוהדים שבאים למשחקים. למרות שאפשר לבקר את התנהלות המועדון הזה בלי סוף, יואב כץ נמצא כבר שנים במועדון, הוא מצליח להחזיק אותו בליגת העל ולמרות כל הסטיגמות לגביו הוא משלם בזמן ומעמיד תקציב ראוי לליגת העל.

ראויים לציון:

הפועל תל אביב – לאור הפירוק שנעשה בתחילת החודש והשחרור המאסיבי של חלק נכבד מסגל השחקנים משלבת הקבוצה בלית ברירה לא מעט שחקנים מקבוצת הנוער שלה.

בית"ר נס טוברוק – הקבוצה הצנועה מנתניה מייצרת כמות נכבדת של שחקנים לליגת העל בשנים האחרונות וקבוצת הנוער שלה משחקת בליגת העל לנוער באורח קבע.

בית"ר ירושלים – קבוצת הנוער של בית"ר ירושלים, שזכתה בשתי אליפויות רצופות בליגת הנוער בשנים 2007 ו-2008, חווה התדרדרות מאז עידן גיאדמק. נקודת השפל הייתה בעונה שעברה לאחר שקבוצת הנוער של בית"ר ירדה לליגה הלאומית לנוער. די מפתיע שאחת הקבוצות הגדולות והאהודות בארץ מתקשה לייצר שחקנים לליגת העל מקבוצת הנוער שלה.

הפועל ראשון לציון – אמנם היא לא נמצאת במקום גבוה ברשימה, אבל מתוך תשעת השחקנים יש לא פחות משלושה ליגיונרים (סינטהיו סלליך, רמי גרשון ועומר אצילי) בהחלט יש במה להתגאות.

בנוסף בדקתי כמה שחקני בית פותחים בהרכב בלפחות חצי מהמשחקים עד כה העונה בקבוצות ליגת העל:

הפועל חיפה גם בנתון הזה נמצאת מעל כולם יחד, עם מ.ס אשדוד, עם חמישה שחקני הרכב שגדלו במחלקת הנוער שלה. מכבי חיפה משתפת רק שני שחקני בית בהרכב הראשון שלה (דקל קינן ונטע לביא), נתון מאוד מאכזב לקבוצה שלמרות ההישגים המרשימים של קבוצת הנוער שלה בשנים האחרונות, לא גדלים שחקנים צעירים מספיק טובים שיכולים להשתלב בקבוצה הבוגרת. הנתון הכי מעניין הוא של הפועל באר שבע שלא משתפת בהרכב הראשון אף שחקן שגדל במועדון (בעונה שעברה היו לב"ש שני שחקני בית בהרכב הראשון, אופיר דוידזאדה ואליניב ברדה). במידה והפועל ב"ש תיקח העונה האליפות, היא תהיה הקבוצה הראשונה בתולדות בכדורגל הישראלי שתיקח אליפות מבלי שאף שחקן בית שיחק לפחות בחצי מהדקות בליגה. האלופה ששיתפה הכי פחות שחקני בית באופן קבוע היא בית"ר ירושלים, שבעונת 06/07 שיחקה רק עם שחקן בית אחד בהרכב – למתעניינים השחקן היה עמית בן שושן.

לסיכום, אפשר לראות שלא כל הנוצץ, זהב הוא. לפעמים מחלקות הנוער המפוארות ביותר הן לא הפלטפורמה הכי טובה לשחקן שרוצה להצליח בגדול. לפעמים עדיף להגיע למועדון יחסית קטן ויציב שיש בו שקט לעבוד ולהתפתח, בלי רכבת של שחקני רכש שתופסים את המקום של הצעירים בהרכב.