357 הימים בהם הקבוצה ממערב גרמניה לא ניצחה משחק ליגה היה קרוב להעניק לה תואר מפוקפק אותו מחזיקה קבוצה אנונימית מהליגה החמישית בגרמניה.
פעם בכמה שנים, מתרחש בעולם הספורט אירוע שגורם לשחקנים אנונימיים או לקבוצות אנונימיות לשוב לכותרות ולרוב זה קורה בעקבות שיא שעומד להישבר. בתוך כך טזמניה ברלין, קבוצה שמשחקת כיום בליגה החמישית בגרמניה, לא העלתה בדעתה שהשיא אותו היא מחזיקה, עלול להישבר ולהחזיר אותה לכותרות.
בשנת 1965 ההתאחדות הגרמנית רצתה נציגה ברלינאית בבונדסליגה שהייתה עוד בחיתוליה. הקבוצה ש"זכתה" מן ההפקר הייתה טזמניה ברלין החלשה מהליגה המחוזית שהוקפצה אל הליגה הבכירה. הפתיחה הייתה מעודדת עם ניצחון 2:0 על קרלסרוהה אל מול 81,000 אוהדים נרגשים, אך לאחר מכן הגיע רצף בלתי ייאמן של 31 משחקי ליגה רצופים ללא ניצחון ויחס שערים אסטרונומי של 11:103.
נישאר בגרמניה ונקפוץ 54 שנים קדימה לעונת 2019/20. שאלקה 04, אז קבוצת צמרת, חוותה סיבוב ראשון מוצלח מבחינתה שהקנה לה את המקום החמישי עם מספר נקודות זהה ליריבתה המושבעת – בורוסיה דורטמונד. בפתיחת הסיבוב השני המשיכה שאלקה ביכולת המשכנעת כשניצחה את המדורגת שניה, בורוסיה מנשנגלאדבך בתוצאה 2:0, אך לאחר הניצחון הקבוצה לא הצליחה לנצח עד סוף העונה והתדרדרה עד למקום ה 12.
בפתיחת העונה הנוכחית הרצף נמשך ובסך הכל עמד על 30 משחקי ליגה רצופים בהם הקבוצה לא מצליחה להשיג ניצחון בודד, כשרק בשני משחקים היא כובשת יותר משער אחד. לאחר 357 ימים שחונים, הצליחה לפני קצת פחות מחודש סוף סוף לנצח, ועוד איך לנצח, בתוצאה 4:0 נגד הופנהיים של מונאס דאבור, ובכך נמנעה מלהשוות את השיא של הברלינאים שעד לפני כמה חודשים היה נראה נצחי וחד פעמי.
אגב, בתחילת 2021 פגשה שאלקה את הרטה ברלין בניסיון לסיים את הרצף שעמד אז על 29 הפסדים. אוהדי טזמניה ברלין הפגינו ליד האצטדיון האולימפי עם שלטים שאמרו "זה השיא שלנו", אך כאמור, התחנונים היו לשווא ובמשחק עצמו הרטה ניצחה 3:0 וקירבה את שאלקה משחק אחד מהשוואת השיא "המכובד".
כיום ממוקמת שאלקה במקום האחרון בבונדסליגה בדרך הבטוחה לירידה כשבאמתחתה 8 נקודות בלבד לאחר 20 מחזורים. יש לציין, שגם לאחר הניצחון האחרון, הקבוצה פתחה ברצף חדש שעומד כבר על חמישה משחקים ללא ניצחון (4 הפסדים ותיקו אחד), וממשיכה בדרכה להיות עוד זיכרון מתוק של קבוצת עבר גדולה. אם הסיפור הזה לא מספיק מטורף, בואו ניזכר שעד לא מזמן נחשבה הקבוצה לאחת הבכירות ביבשת.
בין הישגיו של המועדון ניתן למצוא 7 אליפויות גרמניה, 5 זכיות בגביע הגרמני (האחרונה בשנת 2010/11), זכייה בגביע אופ"א שקדם לליגה האירופית (1996/97), העפלה לשמינית גמר ליגת האלופות (לאחרונה ב- 2018/19) ולחצי הגמר של המפעל היוקרתי (2010/11) יחד עם ראול גונזלס ששיחק בקבוצה שנתיים. כמו כן, שאלקה היא הקבוצה הראשונה בגרמניה שזכתה בדאבל (גביע ואליפות בשנת 1936/37), ורק בעונת 17/18 סיימה הקבוצה במקום השני בליגה.
אז איך הגיע מועדון כל כך גדול להתרסקות המטאורית הזו?
לאט לאט גילינו שהמגיפה שגרמה לנו להכיר כל סנטימטר בבית לא רק גורמת למחלות, היא גם חושפת כשלים ניהוליים ועשויה להביא לבעיות כלכליות. לשאלקה זה לא עזר שכן עוד לפני הקורונה המועדון היה בחובות של למעלה מ – 200 מיליון יורו ובעקבות כך חיפש דרכים לחסוך כספים. אחת הדרכים לחסוך הייתה לפטר 24 נהגי אוטובוס הקשורים למחלקות הנוער של המועדון. הדבר לא תרם ליחס עם האוהדים שזעמו ממילא בעקבות ההודעה השנויה במחלוקת שנמסרה להם לפיה יקבלו את כספם חזרה רק בשנת 2022, ומי שרוצה לקבלם לפני – עליו להסביר מדוע, בצירוף מסמכים מתאימים.
בעיה נוספת שהתעוררה היא חוסר הכנסה ממכירת שחקנים בשל הסגל הבעייתי שנבנה במשך שנים. מה שהוביל להשאלתו של כוכב הקבוצה ווסטון מקני, שמתגלה כאחת ההפתעות הנעימות ביותר בכדורגל האירופי, ליובנטוס במטרה לגייס באופן מיידי – 4.5 מיליון יורו.
אמנם הבעיות במועדון ממערב גרמניה רבות והעתיד לא נראה מבטיח בלשון המעטה, אך מי שמחפש את חצי הכוס המלאה, יכול למצוא אותה דווקא אצל אוהדי טזמניה ברלין שמקווים שאולי בעוד 54 שנים, שמם יעלה שוב לכותרות.