קח אותנו, אלי

אלי היקר,

אתחיל בוידוי קצר – מעולם לא חשבתי שאפנה אליך ואבקש את עזרתך, ואני מניח שמאחר ואתה אדם אינטיליגנט אתה גם מבין למה. אתה בוודאי אינך מסכים עם מה שחושבים עליך רוב האנשים שלא קוראים להם אלי טביב, אבל אתה בהחלט מודע לכל הפירסומים והדעות בתקשורת.

אלי טביב
Credit to the Facebook page of F.C. Beitar Jerusalem

 

אמשיך ואומר שאפילו די נהניתי לראות אותך מתפתל בריאיון בערוץ הספורט, כשרותם ישראל “תפסה” אותך על חם עם פליטת הפה על ההתערבות שלך בניהול בית”ר י-ם, בניגוד גמור להחלטות ההתאחדות לכדורגל. התשובה הדיפלומטית שלך היתה סבירה, אולם לולא ההתערבות המהירה של מודי “פעם הייתי מראיין נשכן” בראון, שזיהה במהירות את המשבר המתפתח, כנראה שהיית ממשיך ומסתבך.

האמת היא שהרעיון שתבוא ותציל את קבוצת הכדורגל שלי צץ בראשי אחרי שקראתי את הטור של צביקה נעים בידיעות אחרונות ביום שלישי בבוקר. אני אחסוך ממך את המתח ואומר כבר עכשיו שאני מתכוון להפועל “אייל ברקוביץ'” ראשון לציון.
בקיצור, צביקה כתב ש”הטביב שלכם חזר… בהחלט אפשר להרגיש באוויר שאלי טביב עובד על קאמבק”, ואני ישר חשבתי על הקבוצה האומללה שלי שממשיכה לדשדש לה בתהומות מרכז הטבלה של הליגה הלאומית.

 

אוסיף ואומר שאינני מחסידייך, נהפוך הוא, יש לי הרבה ביקורת על דרכי הניהול שלך, והיחס המשפיל כלפי העובדים, השחקנים והמאמנים, שעבדו תחתיך בקבוצות בהן החזקת. קשה לי מאוד עם השאריות ועיי החורבות שהשארת אחרי שסיימת את כל הקדנציות שלך.
מצד שני, אין ויכוח שכל הקבוצות שלך זכו להצלחה כזו או אחרת ובעיקר הן היו רלוונטיות. אמנם הן היו בכותרות עוד לפניך, אולם הנוכחות שלך העלתה משמעותית את רמת ההתעסקות בהן. דיברו עליהן בטלוויזיה, כתבו עליהן באתרים ובעיתונים והן עוררו דיונים סוערים בכל קבוצות הוואטסאפ, בניגוד גמור לקבוצה שלי, שכרגע פשוט לא מעניינת אף אחד, חוץ מקומץ אוהדים מסור וכמות מצומצמת של אנשים שמתפרנסת ממנה. נראה שאפילו את הבעלים שלה היא לא ממש מעניינת.

כשברקו רכש את הקבוצה היתה בי תקווה שהנוכחות התקשורתית שלו תקדם את הקבוצה ותשים אותה במקום טוב בספורט המקומי והארצי, אלא שברקו לא ידע לייצר את החיבור לקהילה ולעיר, ובמקביל הוא גילה שיש מקומות טובים יותר להשיג תשומת לב ציבורית, כמו הטלוויזיה של ערב שישי. אמנם הקבוצה יציבה כלכלית, ולא חשוב אם זה בגלל ניהול נכון או תמיכת העירייה או תשלומי ההורים, אבל אין בה כמעט עניין ציבורי ומעט הקהל שעוד היה מגיע בעבר הולך ומתמעט, הולך ונעלם.

אם המגמה הזו תמשיך, הפועל ראשון לציון, מהקבוצות הותיקות של הכדורגל הישראלי, עלולה להיעלם מהמפה.
להפועל רישון אין את “הכחולה” או גופים כמו קטמון או נורדיה שינסו להציל אותה.

אלי טביב
(צילום מסך)

 

ובגלל כל זה חשבתי עליך, אלי, שתבוא ותציל אותנו.
אני בטוח שבדרך אתה תדרוך על כל מיני אנשים ובסוף תלך למקום אחר ותשאיר קבוצה על כרעי תרנגולת, אבל נראה לי שאתה היחיד שיכול להנשים אותה, ולהוציא אותה ממעמקי חוסר הרלוונטיות בו היא נמצאת כרגע. אני לא מצפה שנזכה באליפות או בגביע או נגיע לאירופה. כל מה שאני רוצה זה אולי לעלות לליגת העל ולשרוד בה, להגיע עוד פעם למשחק חשוב כמו חצי גמר גביע ולשבת במשחק חוץ של הקבוצה עם יותר מעשרים אוהדים. זה הכל.

כן, מסתבר שגם אני מוכן למכור את נשמתי תמורת כמה רגעי אושר קטנים.

מישהו אמר ב”משחקי הכס” שאם אתה משתתף במשחק אתה מנצח או מת.
אני מאוד רוצה לנצח, ומוכן אפילו להפסיד מדי פעם, אבל מאוד לא רוצה למות.

שלך,
עופר גולדמן

 

נ.ב.
אלי, במחשבה שניה, אני חוזר בי.
מעט רגעי אושר קטנים, או אפילו רבים וגדולים, לי ולאוהדי הקבוצה לא שווים אפילו נפש אחת שעלולה להיפגע מההתנהגות ודרכי הניהול שלך.
גם הסיכון שהקבוצה תמות אחרי שאתה תעזוב גדול מדי.
מתנצל שגזלתי מזמנך, אבל לא תודה, אל תבוא.

(תם ולא נשלם – אחרי כתיבת המכתב יצאו פרסומים שמשפחת חוגג מעוניינת לרכוש את הקבוצה. איני רוצה שתחשבו שאני סנוב או מתנשא, אבל אני מקווה שהמהלך הזה לא יבשיל, ומסיבות אחרות לחלוטין).

אלי טביב
(צילום מסך)
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח