על כביש החוף – על מכבי תל אביב, מכבי חיפה ומה שביניהן

לאחר שחלפו כבר 24 מחזורים וצמצום הפער בצמרת לשלוש נקודות, החלטתי לבדוק מה באמת קרה במכבי ת”א מתחילת הסיבוב השני.

מכבי סיימה את הסיבוב הראשון עם 24 נקודות ב-13 מחזורים, כלומר 61% הצלחה, לעומת 26 נקודות שצברה ב-11 מחזורים עד כה בסיבוב השני, כלומר 78% הצלחה. לעומת מכבי, היריבה הישירה על התואר, הפועל באר שבע, סיימה סיבוב ראשון מטורף עם 34 נקודות שנותנים 87% הצלחה, לעומת 57% בלבד עד כה בסיבוב השני. כמובן שנותרו עוד שני מחזורים  עד לסיום הסיבוב, אך נתונים אלו מספיקים בשביל להראות את המגמה הברורה. מגמה זו מסבירה כמובן בדיעבד, ששוטא ארבלדזה כשל במכבי, אך מסבירה ומחדדת את השינויים החשובים שנעשו בקבוצה מרגע עזיבתו.

וידיגאל מכבי תל אביב
Credit to “Maccabi Tel Aviv FC” Facebook page

ראשית, הרכש שנעשה בינואר, וכבר הרחבתי בנושא הגעתו של שרן ייני. הקפטן ייצב את ההגנה באותה מידה שייצב את חדר ההלבשה. ואל לכם צהובים יקרים ליפול להשמצות שכתבים כאלה ואחרים מנסים לרמוז על מהלך זה. על הגעתו של שרן אפשר להוסיף את רובן מיקאל, שבמשחקו האחרון הוכיח שיש ביכולתו לנצח על התזמורת הצהובה. שאר הרכישות עדין לא הוכיחו את עצמן, בעיקר בשל העובדה שמכבי שמרה על ההרכב שרץ ומצליח במחזורים האחרונים. אך בנוסף לרכישות, הדבר המשמעותי הנוסף היתה הפרידה משחקנים כמו איגבור, בן בסט ומדוניאנין שכנראה לא התאימו למרקם הצהוב (הנתונים למעלה). מכבי משחקת הרבה יותר התקפי, בהרכב שכולל חמישה שחקני התקפה. האם הרכב כזה יכול מול קישור באר שבעי? לא בטוח.

נקודת אור אחת חשובה נוספת לדעתי היא אליאל פרץ, שחקן בית שמתחילת השנה מצליח למצוא את עצמו ברוטציה של מכבי עם שחקנים רבים בסגל. לילד יש קור רוח, יכולת גופנית, חוצפה חיובית ונוכחות מעוררת כבוד. אין ספק שאם ימשיך בשקט הזה וביכולת הזו, יש עתיד צהוב.

מכבי תל אביב מכבי חיפה
Credit to “Maccabi Tel Aviv FC” Facebook page

מהצד השני של כביש החוף, כבר חמש שנים שמכבי חיפה מחפשת אחר הצל של עצמה. הקבוצה המעוטרת ביותר בעשור הראשון של שנות האלפיים לא מצליחה למצוא את הדרך לשוב לפסגה. רכבות של שחקנים ישראלים בכירים עצרו בכרמל, עשרות תהליכים התחילו עם בואם של אין ספור מאמנים, צעירים ומנוסים, מעוטרים וזרים. הכל לשווא לפי שעה. טובי המוחות והפרשנים מנסים להבין מה קורה ומה הסיבה לכך. לזכותו של הבעלים יעקב שחר, הוא לא מפסיק לנסות ולהשקיע. לקבוצה יש את האצטדיון הראוי ביותר במזרח התיכון, צבא גדול של אוהדים שתומך בהם ללא לאות, אבל עדיין העסק תקוע.

המצב של חיפה מזכיר לכל אוהד מכבי תל אביב את מצב קבוצתו האהובה באותה תקופה שבה הירוקים זהרו. העשור הראשון של שנות ה-2000 הביא לצהובים בתחילתו שני גביעים, אליפות והופעה בליגת האלופות, אך בהמשך ועד האליפות ב2012/2013, הכל נראה כמו הירוק של חיפה היום. בכוונה לא ציינתי שהשינוי החל בהגעתו של גולדהאר, מכיוון שגם לו לקח זמן להבין מה הולך בביצה המקומית. אולי ורק אולי, כדאי גם לגביר מחיפה לנסות ולהעמיק בשינוי שעשה הקנדי לאור הדמיון במצב שציינתי. מכבי של גולדהאר וג’ורדי ביצעה הרבה שינויים, אבל החשוב ביותר לדעתי היה ההתנתקות מהתקשורת. קראתי השבוע כתבה מסוף עונת 2012 שבא אמר יעקב שחר לשחקניו, “השנה היינו אלופי ההדלפות”. אז אולי כדאי לנסות להסיק מסקנות שם בחיפה, או אולי זו תמימות של כותב שורות אלו, הרי מה שיכול איש עסקים קנדי, שעסקיו מחוץ לישראל, ודעת התקשורת פה היא כקליפת השום בעיניו, לא יכול לעשות להרשות לעצמו בעלים ישראלי עם חברות עסקיות בארץ, אל מול אותם גופי תקשורת. אולי…

מיץ גולדהאר
(צילום מסך)
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!