מי שעוקב אחר הכדורגל העולמי, בייחוד בשנה האחרונה, יכול לשים לב לשני נרטיביים מרכזיים השולטים בכדורגל כרגע:
- החזרה של הולנד לקדמת הבמה: וירג'יל ואן דייק הבלם הטוב בעולם, אייאקס שחוגגת בברנבאו, דה ליכט ודה יונג הצעירים המבטיחים, העלייה לפלייאוף ליגת האומות.
- ההתרסקות של גרמניה: ההדחה בשלב הבתים במונדיאל, אף קבוצה גרמנית בשמינית ליגת האלופות, ירידת דרג בליגת האומות.
אז ביום ראשון, קצת אחרי החגיגה של ערן זהבי בסמי עופר, נפגשו שני הנרטיבים הללו למשחק באמסטרדם.
קצת היסטוריה
היריבות בין גרמניה להולנד היא ממש לא חדשה. כולם בוודאי שמעו על גמר מונדיאל 74, אז יוהאן קרויף ניסה להשפיל את הגרמנים כמה שיותר, ולבסוף הפסיד. זאת יריבות שנפרסת על פני מונדיאלים וטורנירי יורו, גם בגזרת המועדונים (באיירן ואייאקס), אבל גם מעבר לתחום שתי המדינות האלה (אינטר נגד מילאן לדוגמא). זה קרב שהוא מעבר למדינות, אלא על האופן שבו אנחנו תופסים כדורגל. בעוד שהשיטה הגרמנית מדברת על כדורגל כעל משחק מדעי, משחק של מערכים וסטטיסטיקות, שבו החשוב ביותר זאת השורה התחתונה, ההולנדים מתייחסים לכדורגל כאל אידיאולוגיה, פילוסופיה, דרך חיים, כזאת שאם אתה לא תשחק כדורגל "כמו שצריך" עדיף שלא תשחק, ושעדיף להפסיד עם כדורגל יפה מאשר לנצח עם כדורגל "לא יפה". לאורך השנים ראינו מאמנים "הולנדים" כמו קרויף או פפ, לעומת מאמנים "גרמנים" כמו מוריניו (בשנותיו הטובות כמובן).
המשחק שהתרחש ביום ראשון בערב ייצג בדיוק את שתי הגישות – הגרמנים שיחקו על הכישרון האישי של סאנה וגנברי, כשהראשון גרם ל"בלם העתיד" דה ליכט להחליק בצורה שלא הייתה מביישת את סטיבן ג'רארד, והשני כבש שער יפיפה על "הבלם הטוב בעולם" וירג'יל. ההולנדים מנגד הגיבו במחצית השנייה עם כדורגל קבוצתי מסחרר והשוו בזכות הכוכב המרכזי שלה ממפיס דפאי. ובדקה ה90, שולץ הבקיע שער ניצחון לגרמנים בניגוד למהלך המשחק, שנטה בבירור לכיוון ההולנדים. כך נראה הנרטיב של שתי הקבוצות: הגרמנים, שאמנם משחקים פחות טוב, אבל יודעים לנצח, לעומת ההולנדים ששיחקו יפה והפסידו.
ומה אפשר ללמוד מזה? בעיקר, שאנחנו בדרך כלל נסחפים בעקבות הנרטיב שהתקשורת מספרת לנו, ככה אנחנו בטוחים שדה ליכט ודה יונג זה סניידר ויאפ סתאם. שהולנד משחקת עם רובן וואן פרסי בחוד במקום ראיין באבל וסטיבן ברחווין, שצריך לזכור שלגרמניה עדיין יש מאגר כשרונות ענק, שלמרות הכל זאת נבחרת שהיא עדיין בטופ העולמי.
ובעיקר: כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים
