ספיישל סופרבול 50 – תחזית

לקראת הסופרבול הלילה אנו מסכמים את סידרת הכתבות, בסקירה על שתי הקבוצות ומקנחים בתחזית שלנו לתוצאת המשחק

דנבר ברונקוס (נכתב ע”י סתיו עופר):
הברונקוס של העונה הם לא קבוצה מלהיבה, זאת לא קבוצה ששמה המון נקודות על הלוח עם מהלכים מטורפים התקפה אחר התקפה. לעומת זאת, דנבר הפכה להיות קבוצה מאוד מאוזנת. ההגנה מדורגת ראשונה בליגה וההתקפה יציבה וכבר אינה נשענת כולה על פייטון והמסירות שלו, משהו שהיה בעוכריה בסופרבול לפני שנתיים.
דנבר לא ניצחה בקלות את שני המשחקים שלה בפלייאוף, אבל הצליחה לכפות את שיטת המשחק שלה על היריבות. משחק איטי, שמעייף את הגנת היריב עם ריצה אחרי ריצה, הורדת הנטל מפייטון וכמובן ההגנה.

הההגנה היא היתרון הכי גדול של דנבר העונה. הקבוצה מציגה שחקני אולסטאר כמעט בכל עמדה וכופה חיים קשים על כל קוורטרבק שמשחק נגדה, רק תשאלו את טום בריידי איך הוא הרגיש בגמר ה-AFC. וון מילר (מספר 58) המדהים ודמרקוס וואר הוותיק (94) משיגים סאק כמעט בכל משחק (סאק זה להפיל את הקוורטרבק ולגרום לו לאבד יארדים). אקיב טאליב (21), טי ג׳יי וורד (43) וכריס האריס (25) מטילים צל על כל תופס בליגה.

ההתקפה גם היא די מאוזנת. משחק הריצה לא סוחף, אבל מצליח לייצר יארדים חיוביים ובעיקר לעייף את ההגנה. לדנבר יש שני תופסים מהטובים בליגה: דימאריוס תומאס (88) ועמנואל סאנדרס (10). שני הטייט אנדס של דנבר, אואן דניאלס (21) וורנון דייויס (88) שהגיע השנה מסן פרנסיסקו האומללה, תורמים גם הם המון ניסיון וחוכמת משחק.

בלי שום ספק היתרון השני הכי גדול של דנבר הוא חוסר הניסיון של קרוליינה. רוב השחקנים ובראשם קאם ניוטון חדשים בכל הסיפור הזה שנקרא מאני טיים. קאם ניוטון הוא מנהיג מצוין כשמנצחים, אבל נעלם כשהמשחק הופך קשה.

נו, אז מה יהיה?
קשה לי נורא להגיד מה יהיה. אני אוהד דנבר מאז שאני יודע מזה כדור שפיצי, אבל קרוליינה חזקה, חזקה מאוד. קרוליינה לא “תקרע” את דנבר כמו שסיאטל עשתה לפני שנתיים, אבל היא בהחלט פייבוריטית כרגע. הלב אומר דנבר ופייטון במשחק האחרון בקריירה, בדיוק כמו באגדות. המוח אומר קרוליינה. המוח מחזיק אצבעות ללב.

תקציר הניצחון של דנבר בגמר ה-AFC

קרוליינה פנתרס (נכתב ע”י עופר גולדמן):
בשביל לסיים עונה במאזן 1-15 אתה חייב להיות מצוין בכל האספקטים של המשחק, וזה מה שקרוליינה הציגו השנה: התקפה שמדורגת ראשונה בליגה והגנה שמדורגת שניה.

ההתקפה מבוססת על חוסר הוודאות להגנה שמייצר הקוורטרבק קאם ניוטון. יכולת הריצה שלו עם הכדור מכריחה את ההגנה לתת לכך המון תשומת לב שבאה על חשבון סגירת משחק המסירות או הריצה הסטנדרטי. ניוטון יודע לאלתר ולשנות מהלכים שמשתבשים תוך הישענות על יכולתו האתלטית. הוא השיג השנה 10 טאצ’דאונים בריצה שזה הישג מדהים לקוורטרבק.
קרוליינה הובילה את הליגה בנקודות (31 למשחק), שניה בריצה על הקרקע (142 יארד למשחק) והשיגה הכי הרבה טאצ’דאונים בריצה בזכות ניוטון.

ניוטון עדיין מתקשה בזריקות למרחקים ארוכים, מעל 20 יארד, והתופסים שלו לא נחשבים לטובים בליגה, למעט גרג אולסן (מס’ 88). כדאי לשים לב לרץ האחורי ג’ונתן סטיוארט (28) ולתופס טד גין (19) שגם מחזיר בעיטות עבור הקבוצה.

ההגנה של קרוליינה הצטיינה השנה במניעת משחק הריצה (4 בליגה), בתפיסת הקוורטרבק של היריב (6) ובחטיפת מסירות (1). היא מתבססת על שחקנים שנשארים בעמדות המוצא שלהם ולא נוקטת בהרבה מהלכי בליץ (תקיפת הקוורטרבק עם מספר רב של שחקנים).
שחקני ההגנה הבולטים הם: לוק קיקלי (מס’ 59), תומאס דיוויס (58) וקיוואן שורט (99). יש לקבוצה מספר שחקני הגנה חשובים שסובלים מפציעות שבחלקם ישחקו למרות שברים וניתוחים שעברו לאחרונה.

נו, אז מה יהיה?
קרוליינה ניצחה את שני משחקי הפלייאוף שלה בקלות יחסית, תוך צבירת יתרון גדול כבר במחצית הראשונה והשגת כמות נקודות אסטרונומית (80 בשני המשחקים). היא הובילה את הליגה בגדול ביחס חטיפות/איבודים שהוא מדד קריטי להצלחה עם 20+.
בעוד דנבר נישענת בעיקר על ההגנה, קרוליינה יכולה לנצח גם אם ההגנה או ההתקפה לא יהיו בשיאם.
ועוד דבר קטן: פייטון מאנינג רחוק משיאו ואף פעם לא הבריק במשחקי הפלייאוף. אני לא רואה סיבה לשינוי בהתחשב בכושרו הנוכחי.
אז נכון שהפי אנד שבו מאנינג צועד אל השקיעה עם הגביע יהיה פשוט קלאסי, אבל זה לא יקרה – קרוליינה מנצחת בגדול.

תקציר הניצחון של קרוליינה בגמר ה-NFC

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח