איזה כיף לפתוח כך את אליפות אירופה עם ניצחון גדול! נבחרת ישראל בכדורסל מאפשרת לנו להתאהב בה מחדש.
לחימה, מחויבות, אחדות, הגנת ברזל, אחריות וניצחון נהדר על נבחרת כמו רוסיה. רוסיה אומנם לא נוצצת כמו פעם, וחסרה שורה גדולה של שחקני ענק, אבל עדיין רוסיה זו רוסיה, אתלטית, חזקה ועם כושר קליעה קטלני מן השלוש. נבחרת ישראל לא פתחה בצורה הכי משכנעת את המשחק ונקלעה לפיגור מוקדם, אך הציגה משחק הגנה נהדר, יעיל והמון אופי.
הנקודות הפחות טובות היו, איך לא, כמובן בריבאונד אשר אפשר יותר מידי הזדמנויות חוזרות שהרוסים תרגמו לעוד נקודות, בעונשין, כשהנבחרת מחטיאה כמויות לא הגיוניות של זריקות ובנוסף כל המחצית הראשונה הנבחרת לא הצליחה לייצר שלשה, לעומתם, הרוסים היו באזור החמישים אחוז במחצית. זה לא יכול להמשיך…
כמובן מגיעה מילה טובה לארז אדלשטיין, המאמן, שניהל את המשחק בצורה מצוינת. בחירת השחקנים ברגעים המכריעים היתה נכונה, הוא ניסה את פישר ואת גרין וכשראה שזה לא עובד, המשיך לחפש עד שמצא את ההרכב המתאים שיוליך את הנבחרת לניצחון.
יש פה פוטנציאל לסיפור אהבה. נבחרת ישראל משחקת נהדר בהתלהבות ויש הרגשה של כיף כשצופים בשחקנים בכחול לבן. למרות שעוד ניצחון אחד אפשר לעשות חישובים על עלייה לשלב הבא, צריך לקחת את הניצחון המתוק הזה בפרופורציות. דרך ארוכה לפנינו, חמישה משחקים בשישה ימים בשלב הראשון וזה לא פשוט, הכל יכול לקרות.
המשחק היום נגד פינלנד יהיה שונה יותר וקשה יותר. פינלנד עשתה חיים קשים ביותר לצרפת ברשות טוני פארקר הגדול וסחבה אותם להארכה אך הפסידה. וילסון, המוציא לפועל של פינלנד, פשוט שחקן אדיר! אחד המפתחות לניצחון על פינלנד היא לעצור אותו. לצידו יש את קופונן שגם עליו צריך לפקוח עין. הפיק אנד רול שלהם מצוין, כמו גם הקליעה מבחוץ, אבל אחת מנקודות החולשה שלהם היא משחק הפנים ושם צריך לנצח אותם. ארז אולי צריך פחות לרוץ נגד הפינים ויותר לשחק בצבע, מתחת לסל.
אז מה אומרים? ניצחון על פינלנד?
