המדריך לתזמורת לבני הנעורים הוא יצירה מוזיקלית פרי עטו של בנג׳מין בריטן, ונחשבת לאחת מהיצירות המרכזיות בחינוך מוזיקלי לילדים. הרעיון של היצירה הוא להציג לילדים את מבנה התזמורת ואת ההבדלים בין הכלים. היצירה מתחילה בניגון של כל הכלים יחדיו ולאחר מכן מופיעות מספר וריאציות שונות על ידי הכלים השונים לפי אופיים, לפני שהיא מסתיימת בניגון משותף, שוב.

החלטתי לנסות ליצור גרסה משלי, עם כל הקרדיט הראוי למר בריטן, בעלת אופי קצת פחות מוזיקלי, והתוצאה מוצגת לפניכם. לפני כל קטע, ״כלי״, מוצג (כמו במקור) תיאור מופשט באיטלקית שמאפיין אותו (אולי גם את הדרך שבה אמורים לקרוא אותו). אני לא כתבתי את הניגון המשותף הסופי, כי בסופו של דבר, יש המון דרכים להבין דברים, אז מי אני שאקבע בשבילכם איך להבין את הטור הזה?    

(Calma, Ma Con Fuoco)

יש סיפור על אנדראה פירלו, הקשר האגדי. את הסיפור פירלו בעצמו סיפר, על ה9 ביולי, 2006, גמר מונדיאל 2006. עם כל הכבוד לליגת האלופות, גמר המונדיאל הוא המשחק האולטימטיבי בעולם הכדורגל. המשחק שבו אגדות נוצרות. פירלו אמר בעצמו על אותו יום: ״אני לא מרגיש את הלחץ… ניצלתי את הזמן ב-9 ביולי, 2006 בברלין כדי לישון ולשחק בפלייסטיישן. באותו ערב, עליתי למגרש, וזכיתי בגביע העולם״. ציטוט כזה עלול להתפרש כמתנשא מעט, אבל מאסטרו כמו פירלו יכול להרשות לעצמו לטעון שהוא לא מרגיש לחץ. השאלה היא, האם הוא באמת לא הרגיש לחץ או שהוא פשוט היה מספיק טוב בלהסתיר את הלחץ שלו?

(Animato)

ואו, איזו התרגשות. השלבים המכריעים של העונה הגיעו. פלייאוף ה-NBA פה, תחרויות עם ניקוד משמעותי לקראת האולימפיאדה מתקרבות, האירוויזיון ואליפות אירופה לנבחרות עתודה בכדורסל נוחתות פה בארץ! אולי הג׳ירו לא מתחיל אצלנו השנה, אבל לפחות הוא חוזר סוף–סוף. נכון ש״בראשית״ התרסקה על הירח, אבל היינו כל כך קרובים וכבר ברור לכולם שהולכים לנסות עוד פעם. ליגת האלופות החליטה לפנק אותנו השנה עם עונה מטורפת שרק הופכת למרגשת יותר עם כל משחק ובפלייאוף ה-NBA בכלל לא כל כך בטוח שגולדן סטייט תהיה אלופה! תיכון "חדש" תל אביב לקח את אליפות העולם לתיכונים! התרגשות התרגשות התרגשות, כבר אי אפשר לחכות!

(Lamentoso e Grave)

למה? למה הייתם חייבים לפרוש? לא יכולתם לחכות עוד קצת, עוד שנה? לתת לנו להנות שוב מהרגעים הגדולים מהעבר, אולי לייצר עוד כמה רגעים גדולים אפילו עכשיו? לפעמים זה מרגיש כאילו נתתם לנו כל כך הרבה, ואנחנו לא נתנו לכם מספיק. איך נוכל אי פעם לשלם את החוב על כל הזיכרונות? מי יכול לתפוס את מקומכם, יוסי, נוביצקי, וייד ורבים טובים ואחרים?

״הם יחיו אצלנו, עמוק בפנים לנצח, בתור אגדות״.נשמע כמו קלישאה, אבל אולי הפעם, רק הפעם, זה נכון.

(Presto)

התחרות היא העיקר של הספורט, הבסיס שעליו נשען הקסם שמושך אותנו פנימה ולא עוזב. כוח, מהירות, אלגנטיות, דיוק וטכניקה, ההתקדמות של כל אלו לאורך הזמן הוא מה שמשאיר אותנו מרותקים. אבל יש גם את המתחרים עצמם, הספורטאים. חלקם נמצאים בתחרות מתמדת נגד עמיתיהם למקצוע, תחרות על כבוד, כסף ותהילה. הרצון להיות מונצח בדפי ההיסטוריה הוביל אנשים רבים להוציא מעצמם את המיטב, וגם ספורטאים רבים עקבו אחרי דפוס זה.

אבל מה עם התחרות הבלתי אפשרית? איך יוכל ספורטאי לשאוף להיות הכי טוב שאי פעם היה בתחומו, אם כבר יש מישהו כזה? לברון ג׳יימס רודף רוב הקריירה שלו אחרי הצל של מייקל ג׳ורדן, עם השוואות בלתי פוסקות בין השניים, שאולי לא יגמרו לעולם. כל שחקן כדורגל בנמצא בטופ העולמי יודע שזה כמעט בלתי אפשרי, אולי אפילו באמת בלתי אפשרי, לעקוף את רונאלדו ואת מסי. רץ 100 מטר צעיר שמסתכל למעלה אל הפסגה, יוכל לשבור את השיאים האגדיים של יוסיין בולט? האם יש שחיין שיכול להתחרות עם מייקל פלפס על תואר השחיין הטוב ביותר, האם אי פעם יהיה אחד כזה?

אתה מושיט יד קדימה, מנסה לתפוס את הגדולים ביותר, להדביק את הפער מהם, אבל גם כשאתה סוף סוף מצליח להושיט את היד רחוק מספיק, אתה מגלה שהם הרבה יותר רחוקים משחשבת. מיראז׳.

(Brillante)

שופן. בלדה מס׳ 1 בסול מינור, אופוס 23

Chopin. Ballade No.1 in G minor, Op.23

יש פעמים שהספורט מזוקק לרגעים בודדים ועוצמתיים של רגש. שמחה או עצב, אכזבה או תקווה, חלק מאיתנו חיים בשביל הרגעים האלו, ולכן כנראה ששופן בעצמו התקשה מאוד בכתיבת יצירה מדהימה כמו בלדה מס׳ 1 שבה מפוזרים רגעים כאלו בצורה כל כך דומיננטית. לדעת רבים, בלדה מס׳ 1 מראה את הגאונות של שופן והתרומה הייחודית שלו לעולם המוזיקה הקלאסית.

גם בספורט חזינו לא אחת ביצירות אומנות, גאונות של ספורטאים ששינו את פני הענף שלהם. בדיוק כמו שהיצירה של שופן משנה קצב פעמים רבות, גם בספורט אנחנו עדים לשינויים תמידיים בקצב, הרי בכל זאת אי אפשר להשוות קיץ רגיל לקיץ של מונדיאל או אולימפיאדה. בלדה מס׳ 1 של שופן וספורט, זה בהחלט שילוב מטורף.

(Scarso, Ma Iluminato)

לא תמיד הכל הולך בקלות. אתה מנסה ומנסה, נותן את כל כולך, ובכל זאת, לא מצליח. כישלון.

כישלון בגמר ליגת האלופות. כישלון במשחק מספר 7 של סדרת הגמר כישלון במערכת יחסים עם אדם אחר. כישלון ברגע האחרון של ההופעה.

כישלון בבחינת בגרות. כישלון בעבודה. כישלון במטרים האחרונים של המסלול. כישלון במקצה. כישלון בלעמוד בציפיות. שלך, ושל אחרים.

כישלון בלשמור על הדברים החשובים. כישלון. נכשלתי. נכשלנו. נכשלת. נכשלתם. נכשלתן. נכשל. אבל בסוף, אין הצלחה בלי כישלון.

״כשאתה קם בבוקר, עליך להחליט: מה עיקר ומה טפל. ואת הטפל- אל תעשה!״ (דוד בן גוריון)