עונת 2019 באופניים הגיעה לסיומה והגיע הזמן לסכם את פרויקט הרוכבים המבטיחים ל-2019. בחרתי לעבור אחד אחד על הרוכבים ולהקדיש לכל רוכב טור שלם בו אחווה את דעתי על העונה שלו.

בשביל להוסיף קצת עניין, בחרתי לדרג את הרוכבים מהאחרון לראשון. מה שיעמוד לדירוג הוא עד כמה הרוכב הרשים אותי בעונה הזו, הגדרה מעורפלת וסובייקטיבית שבעצם נותנת לי לעשות מה שאני רוצה.

במקום החמישי בדירוג שלי – פסקל אקרמן.

לכל כתבות הפרויקט

לחלק א' של הסיכום – על נילסון פאולס

לחלק ב' של הסיכום – על איוון סוסה

לחלק ג' של הסיכום – על פאביו יקובסן

ציפיות – לפני תחילת העונה דיברתי על כך שאקרמן יצטרך לתפוס את עמדת הספרינטר המשני של בורה וצפויה לו תחרות קשה עם סם בנט, אך קרה פלא, סאגאן (שאינו ספרינטר) עבר שנה מוזרה ואקרמן הצליח לחלוק עם בנט בשלל בצורה מרשימה – 26 ניצחונות היו לצמד הספרינטרים של בורה, והם התחלקו בהם שווה בשווה.

מהלך העונה – מרוצי פתיחת העונה של אקרמן הלכו די טוב, עם ניצחון באלמריה, קטע באלגרבה ומקומות 1-2 במרוצים הבלגים Bredene Koksijde Classic (1.HC) ו-Danilith Nokere Koerse (1.HC). אקרמן ניצח במרוץ הוורלד-טור בפרנקפורט לפני הג'ירו, שהיה הגרנד טור הראשון שלו בקריירה.

אם עד הג'ירו אקרמן נחשב לפוטנציאל ועדיין לא לספרינטר על, הוא דאג שהסטטוס הזה ישתנה מהר מאוד. בחמשת הספרינטים הראשונים אקרמן השיג את התוצאות הבאות: ראשון, שלישי, רביעי, ראשון, שלישי. אקרמן השתלט על קטגוריית הניקוד והחולצה הסגולה שמגיעה יחד איתה, וכל זה מול יריבים ענקיים – ויויאני, יואן, גביריה ודמאר. בספרינט השישי במרוץ, בקטע ה-11, אקרמן התרסק וכל גופו התמלא בשפשופים. המון רוכבים צעירים אחרים היו מסתכלים על השלבים הנותרים (הג'ירו היה שטוח עד הקטע ה-11, והררי בכל קטע בין ה-12 עד לאחרון מלבד אחד), מסתפקים במה שעשו והולכים הביתה, אקרמן רצה לנצח בקטגוריית הספרינטים.

אחרי שיואן, ויויאני וגביריה פרשו מהמרוץ המתמודד היחיד של אקרמן על החולצה הסגולה היה ארנו דמאר. דמאר הוביל על אקרמן ב-13 נקודות לפני קטע הספרינט האחרון, הקטע ה-18. אקרמן ידע שהוא צריך לנצח כדי להבטיח את החולצה, שכן המקום הראשון מקבל 50 נקודות והמקום השני מקבל 35 נקודות. הפלוטון צימצם את הפער מהבריחה אבל החזיק אותה על אש קטנה בקילומטרים האחרונים, בסופו של דבר הבריחה יצאה לספרינט נגד הפלוטון, עם פור של כמה מטרים, אקרמן סיים שני אחרי דמיאנו צ'ימה מהבריחה והפגין את התסכול שלו באופן נראה לעין, הוא חשב שהוא פספס את ההזדמנות האחרונה לקחת את החולצה הסגולה, אבל דמאר סיים בכלל במקום השמיני ואקרמן הצליח לזכות בקטגוריית הנקודות.

אחרי שהשתתף בטור של סלובניה וניצח את הקטע הראשון, אקרמן לא התחרה מעל לחודש, עד הטור של פולין. גם בטור של פולין אקרמן התמודד מול יריבים גדולים – גביריה, יקובסן, דגנקולב, מזגץ, סארו ועוד. היו שלושה קטעי ספרינט, אקרמן ניצח בראשון ובשלישי, בקטע השני הוא סיים שלישי. אקרמן פרש במהלך הקטע השישי והעביר את הפוקוס לאליפות אירופה. המסלול רמז שהמרוץ יסתיים בספרינט אבל רוחות עזות גרמו לפיצולים תמידיים ולמרוץ מאתגר. אקרמן שרד את כל הפיצולים ו-25 קילומטרים לסיום תקף ביחד עם איב למפארט ואליה ויויאני והשלושה התרחקו בבטחה מהפלוטון. שלושה קילומטרים לסיום המרוץ, אקרמן לא עמד בקצב של שני רוכבי קוויק-סטפ ונשבר, בעוד שהם התחרו על הניצחון הוא הסתפק במדלית הארד, לא רע.

אחרי ניצחון אחד בטור של גרמניה אקרמן התחיל את קמפיין הסתיו שלו, בעשרת הספרינטים האחרונים שבהם השתתף עד לסוף השנה הוא ניצח בארבעה וסיים שני בכל השישה האחרים, אקרמן סיים את השנה עם הצהרה חד משמעית שהוא מועמד לתואר הבלתי הרשמי "הספרינטר הטוב בעולם"

מה הלאה? – סם בנט עזב את בורה וחתם בקוויק-סטפ, לכן אקרמן הוא כרגע הספרינטר המוביל של בורה. הוא עדיין צריך להתקיים לצד המפלצת שנקראת פטר סאגאן אבל אני מצפה ליחסי עבודה טובים ביניהם. השנה פטר סאגאן מתכוון לרכב בג'ירו בפעם הראשונה בקריירה, ולאחר מכן גם בטור. התוכניות של בורה לאקרמן הן להשתתף בג'ירו לצד סאגאן, לדלג על הטור ולרכב גם בוואלטה. בעיקרון כל ספרינטר גדול צריך להוכיח את עצמו בטור, אבל המסלול של השנה מספק מעט מאוד הזדמנויות לספרינטרים, ולכן גם דילן חרונווכן וארנו דמאר ידלגו עליו. בג'ירו נראה שיהיו מספיק הזדמנויות לאקרמן בספרינטים ולסאגאן בסיומים הקשים היותר.

מעבר לגרנד טורים, אני מצפה מבורה לשלוח את אקרמן לכל מרוץ גדול שאמור להסתיים בספרינט המוני. סאגאן כבר שינה את הדרך שבה הוא רוכב והוא אמור להתמקד במרוצים הקשים יותר ושוב בחולצה הירוקה בטור. לאקרמן יש הזדמנות להיות הרוכב עם כמות הניצחונות הגדולה ביותר ב-2020.