אחרי שסיירנו בממלכה הבריטית, נעבור אל המדינה שהביאה לעולם את הבירה והנקניקייה – אני מדבר כמובן על גרמניה.
הבונדסליגה גרסת 2019/20 שינתה את חוקיה. באיירן מינכן היא כבר לא השליטה הבלתי מעורערת, כישרונות צעירים ביצעו את עונת הפריצה שלהם מבלי שנשים לב והדובדבן שבקצפת: מפגן התקפי אדיר מצד קבוצות הצמרת. 203 שערים הובקעו על ידי שלושת הראשונות של גרמניה ב-25 מחזורים כשרובם שייכים כמובן לבווארים, שפתחו את העונה בצורה פושרת למדי תחת שרביטו של ניקו קובאץ' פוטר בהמשך ואת מקומו תפס מי שישב כיסא אחד לידו, הנס דיטר פליק, שהחזיר את הבווארים למקום המוכר שלהם בפסגת הטבלה.
שחקן מצטיין: הבחירה לקטגוריה זו הייתה קשה במיוחד. ברוב הפעמים אני חסיד של שחקנים צעירים שמבצעים את עונת הפריצה שלהם ונכנסים למגרש של הגדולים. אבל כשרוברט לבנדובסקי ממשיך לחורר כל רשת שמעיזה לעמוד בדרכו, הבחירה בו היא ההוגנת ביותר. לראייה – בעונה שעברה כבש החלוץ הפולני 22 שערים ב-33 משחקי ליגה. אם בנקודה בה נעצרה הליגה הוא נמצא בראש טבלת המבקיעים עם 26 שערים כשנותרו תשעה מחזורים לסיומה של העונה הסדירה, לאילו גבהים הוא עוד היה מסוגל להגיע? ביכולתו הנוכחית הוא מסוגל לנפץ את שיאו האישי במדי באיירן מינכן שעומד על 30 שערים בעונה שעליו שמר שנתיים ברציפות בין השנים 2015-2017 וכל זאת מבלי להזכיר את הפציעה שהשביתה אותו ממספר משחקים. המיקום ברחבה, והסיומת הבלתי ניתנת לעצירה, הפכו את "לבנגולסקי" לאחד החלוצים הטובים ביותר בעולם.
הבווארים לבטח מוקירים תודה לפולני על כך שבחר להישאר ב"אליאנץ ארנה" ולא התפתה למחזרות שניסו בכל כוחם לאורך השנים להחתימו במדיהם כמו ריאל מדריד שעל הרומן הקצרצר איתה סיפר: "רונאלדו וראמוס שוחחו איתי בנוגע למעבר למדריד, אך בבאיירן הצלחתי להגיע למקסימום של היכולת שלי והפכתי למי שאני וזה חשוב לי הרבה יותר". אם לא די בכך, הפולני הוא לא רק שחקן ענק, אלא גם אדם ענק כשהחליט לתרום 1,000,000 יורו מכיסו לטובת המאבק בנגיף הקורונה. שאפו!
שחקן מאכזב: ליאון ביילי. הקיצוני מג'מייקה בן ה-22 של באייר לברקוזן, מסומן כבר זמן רב בפנקסים של הגדולות של אירופה אלא שהעונה הנוכחית, ככל שהתקדמה, הפכה ליותר מסוייטת עבורו. הפציעה שרדפה אותו בפתיחת העונה והקשתה עליו להיכנס לכושר ולתפוס מומנטום לצד השעיות בעקבות כרטיסים אדומים שספג, גרמו לקיצוני להפסיד 10 משחקים של קבוצתו בכל המסגרות ולרשום סטטיסטיקה די מאכזבת של חמישה שערים ובישול בודד ב-14 משחקים.
9 מחזורים הם די והותר כדי לשנות "גורל" של שחקן כזה ואין לי ספק בכך ששחקן הכנף מסוגל להרבה יותר. למזלו, העתיד עוד לפניו והוא עדיין נמצא באזור הגיל בו כדורגלנים גדולים "מתבשלים" לקראת הפריצה הגדולה. הפסקת הליגה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה תאפשר לצעיר להכין את עצמו מחדש לקראת ההמשך( אם יהיה כזה) וכמובן לעונה הבאה. פיטר בוס מיודענו בוודאי מראה חצי חיוך מכיוון שהג'מייקני נמצא עדיין תחת חסותו, אך הוא בתוך תוכו יודע שבסך הכל זה עניין שזמן עד שביילי יעזוב את ה"ביי ארנה" לטובת יעד גדול ומאתגר הרבה יותר.
קבוצה מצטיינת: אמנם באיירן מינכן היא זו שממוקמת בראשות הטבלה, אך בעיניי מי ששיחקה את הכדורגל המהנה ביותר לעין לאורך זמן היא בורוסיה דורטמונד. לוסיאן פאברה, התחיל את העונה בצורה מגומגמת בדומה ליריבה המרה מבוואריה. המאמן הצרפתי הבין שכדי לחזור לדרך המלך עליו לעשות בדק בית ולכן שינה את המערך של הצהובים שחורים לשלושה בלמים, מהלך שיתברר בהמשך ככזה שהוציא את כל הרפרטואר ההתקפי של קבוצתו אל אוויר העולם.
אשרף חכימי "המושאל ממדריד" שכנראה יחזור לבירה הספרדית בסיום העונה, ג'יידון סאנצ'ו "ילד הפלא האנגלי", יוליאן ברנדט "הפנומן מלברקוזן" ומרקו רויס שמהווה תוספת משמעותית כל עוד הוא בקו הבריאות החלו לפרוח תחת המערך החדש. הבומבה האמיתית הגיעה עם רכישתו של ארלינג הולאנד, "חיית הרחבה הנורבגית" תמורת 20 מיליון יורו בלבד, סכום שלבטח מאז הגעתו כבר הספיק לשלש או לרבע את עצמו. מסתבר, שרק נגיף הקורונה יכל לעצור את קצב ההבקעה המסחרר של הרכש מרד בול זלצבורג שהרשית תשעה שערים בשמונה משחקים בלבד.
עוד פרט חשוב לגביו – הוא רק בן 20. בסופו של דבר, בורוסיה דורטמונד היא קבוצה שקל להתאהב בה בקלות: היא מסתכלת לכל אחד מאיתנו בגובה העיניים, עמוסה בחדוות משחק, חסרת כל אגו ויהירות ומשדרת אווירה צעירה ורעננה. לקראת העונה הבאה, הצרה הגדולה שמטרידה את ראשי המועדון היא כיצד לשמר את הסגל הקיים שמיום ליום הביקוש לכוכבים שלו רק עולה. אם הצהובים שחורים ימשיכו באותה הדרך ועם אותו תאבון להצליח ולהשתפר כשמאחוריהם התמיכה של האוהדים אולי הכי טובים ביבשת, השמיים עבורם הם בכלל לא הגבול.
קבוצה מאכזבת: בכל פעם שעונה חדשה בכדורגל מתחילה, הציפייה הגדולה שלי כצופה היא לקבל ליגה צמודה, מרובת שערים ככל שרק ניתן ומאבק צמרת צמוד עד לשריקת הסיום. הליגה הגרמנית, ב-25 המחזורים שבהם היא שוחקה, הייתה הרבה מעבר לכל ציפייה או דמיון ולכן אני לא מוצא קבוצה שיכולה שמבחינתי צריכה לתפוס את הקטגוריה הזו וטוב שכך!
קבוצה מרעננת: גילוי נאות, השתלבותם של תאגידים גדולים בכדורגל די גורמת לי לחלחלה בכל המובנים ולטעמי זה מקור להרס. אלא שרד בול לייפציג, אחת מתוך שלוש קבוצות שנושאות את שמה של חברת הענק, היא ללא ספק התפנית הנעימה של הבונדסליגה בעונה האחרונה.
יוליאן נגלסמן, בנה את אחד התלכידים המעניינים ביותר בליגה שמורכב משחקנים שעברו במועדונים הגדולים ולא קיבלו את הקרדיט (כריסטופר אנקונו שלא ראה דקות במדי פ.ס.ז, פטריק שיק שהושאל מרומא) לצד כאלה שנמצאים רגע לפני שלב הפריצה וכמובן עוגנים עם ניסיון כמו: מרסל סאביצר מיודענו ממשחקי הנבחרת שכבש שמונה שערים ובישל עוד שישה, הבלם דאיו אופמקאנו שמעורר עניין אצל ארסנל ובאיירן מינכן, דני אולמו שהיה על הכוונת של ברצלונה אך בחר לחתום בלייפציג תמורת 20 מיליון יורו בלבד והדובדבן, הרגל המסיימת, השם החם ביותר של הקבוצה וחלוץ נבחרת גרמניה, טימו וורנר בן ה-24, שכבש 21 שערים ב-25 משחקים ונמצא במקום השני ברשימת הכובשים של הליגה. על פי דיווחים רבים באירופה, החלוץ הלוהט יעזוב את גרמניה כדי לחתום תחת גרמני אחר בליגה חזקה הרבה יותר- ליברפול של יורגן קלופ.
אז תישענו לאחור תיקחו כמה שלוקים של בירה טובה וניפגש ממש בקרוב, במדינה הבאה שמעוררת חשק לאפייה ובישול ומחזיקה בגאווה את גביע העולם בכדורגל – צרפת.
