"לפני שנים רשמתי לעצמי את כל המטרות שארצה להגשים בעתיד: הראשונה הייתה לשחק בסרייה א' עם קליארי, והשנייה – ללבוש את החולצה של אינטר".

אם נרפרף בסיפור חייו של ניקולו ברלה על המגרש ומחוצה לו, נבחין בכך שהכוכבים הסתדרו לטובתו – הקשר שגדל בסרדיניה שיחק במועדון שמייצג את עיר הולדתו, סומן מגיל צעיר כאחד הכישרונות הבאים של הכדורגל האיטלקי, הפך לקפטן הצעיר ביותר בתולדות הרוסובלו, הקים משפחה לתפארת עם שלושה ילדים, משחק שנה שנייה ברציפות במועדון אותו אהד מילדות ונחשב לאיטלקי היקר ביותר בתולדותיו.

הקשר התזזיתי זכה לכינוי "אל טרנזיסטור" בזכות הדיבור הרב שנכלל באופי המנהיגותי שלו לצד ההתלהבות והאדרנלין הבוקעים ממנו בזמן משחק, קיבל כבר מתחילת הדרך את כל האמון האפשרי מאנטוניו קונטה והחיבור בין השניים היה מיידי: "בארלה הוא כדורגלן צעיר בעל תכונות חשובות, הוא זקוק למשמעת עצמית כדי לשלוט בכל האנרגיה שיש לו. הוא מסוג השחקנים שיכולים להפוך למוביל ואנחנו צריכים לנסות ולהעלות לו את הרף כדי שישאיר חותם".

בארלה הוא מסוג החיילים שכל מפקד ירצה לצאת איתם לקרב. בעבר הוא טען על מאמנו כי "הוא האיש עבורו אני מוכן למות על המגרש" ונראה כי הוא הפנים את הדברים וביסס את מעמדו כ'אס' של מרכז השדה של הנראזורי לצידם של מרסלו ברוזוביץ' וארתורו וידאל. מערך ה-3-5-2 המאפיין את קבוצותיו של קונטה, שדורש מחניכיו משמעת טקטית בשני צידי המגרש, מאפשר לקשר האנרגטי המון חופש פעולה אותו הוא מנצל בשביל לנוע לעומק בכל הזדמנות ולהשתמש בבעיטות הנהדרות ששתי רגליו מסוגלות לייצר מתוך הרחבה ומחוצה לה.

מן העבר השני, הכישרון האיטלקי מקיז דם על המגרש, רץ ללא הפסקה, לא חושש להיכנס לתיקולים בעת הצורך (1.8 בממוצע למשחק – הכי הרבה בקבוצה לצד מרסלו ברוזוביץ'), משתמש בתבונה בגופו על אף החיסרון שלו בגובה (1.72) ובעיקר משחק עם הלב – האיבר שמאז ומתמיד הכווין אותו לצד השחור כחול של מילאנו וגרם לו לוותר על הצעות רבות ממועדונים מפוארים ברחבי היבשת, ומאפיין את מי שנחשב לאחד השחקנים הגדולים ששיחקו במועדון לאורך השנים והמודל לחיקוי שלו – דיאן סטנקוביץ'.

משחק אחד שמסמל יותר מכל את הנסיקה המטאורית ביכולתו של 'ניקו', הוא הדרבי ד'איטליה מהחודש שעבר שהסתיים בניצחון 2:0 חשוב לנראזורי ובו היה מעורב ישירות בשני השערים: הבישול שהגיע לאחר שזיהה את השטח המת בכנף ימין וניצל את הפריצה של חכימי למרכז בשביל להתמקם ולספק הרמה מדויקת לראשו של ארתורו וידאל, והשני שבא בזכות ריצה חכמה לעומק ששברה את הלחץ הגבוה של הביאנקונרי שחיפשו בכל כוחם את שער השוויון, ואפשרה לו להגיע למצב של אחד על אחד ממנו כבש והכריע את ההתמודדות.

אותו מופע יחיד גרם לכוכבי עבר בכדורגל האיטלקי לצאת מגדרם. מרקו טרדלי, קשר העבר של אינטר ומי שזכה עם נבחרת איטליה בגביע העולם ב-1982, טען בפה מלא: "ניקולו בארלה הוא הקשר האיטלקי הטוב ביותר שיש כרגע". גם אגדה נוספת של המועדון, ניקולה ברטי, ששיחק בשורותיו במשך 10 שנים, הצטרף לתזמורת הסופרלטיבים: "כשבארלה מזיז את הכדור אז הגול כבר יגיע, זו לא שאלה של מזל. אני רואה אותו ב-100% כקפטן העתידי של אינטר וחושב שהוא אחד מבין שלושת הקשרים הטובים ביותר באירופה".

אם כבר הזכרנו את יובנטוס, הסיפור שהעסיק את מדורי הספורט בארץ המגף בשבוע האחרון ונקלט בבירור בעדשת המצלמה היה ה"אצבע המשולשת" שהניף אנטוניו קונטה אל עבר יציעי הסן סירו במסגרת גומלין חצי גמר הגביע האיטלקי ורגע לפני שירד בחמת זעם לחדר ההלבשה. לא מעט שמועות טוענות שהסיבה להתפרצות של המאמן שידוע באמוציות שלו היא תגובה לניסיונות של הגווארדיה הניהולית של יובה "לבדוק דופק" אצל בארלה במטרה להגיע מולו להסכמות בנוגע למעבר עתידי.

עד לשלב זה, 20/21 מאירה את פניה לקשר בן ה-24 וקבוצתו: לאחר עונת בכורה שהסתיימה עם שער בודד וחמישה בישולים ב-27 משחקי ליגה, הוא פתח בהרכב ב-19 מתוך 22 משחקים בסרייה א', היה מעורב ישירות בתשעה שערי ליגה (הכי הרבה בקריירה שלו), ממוקם בחמישייה הראשונה של הסרייה א' במסירות מקדמות ונחשב לדריבליסט השני בטיבו בסגל (64% הצלחה אחרי רומלו לוקאקו) נכון לכתיבת שורות אלה. סגנית האלופה והמוליכה החדשה מציגה את ההתקפה היעילה ביותר עם 53 כיבושים כשבמאזנה שני הפסדים בלבד וגם חוליית ההגנה עושה את עבודתה נאמנה כשספגה שער אחד בלבד בחמשת המשחקים האחרונים.

בזמן שהיושבת על הכס מגלה חוסר יציבות משווע ומילאן נושמת אוויר פסגות אחרי הרבה מאוד זמן, אינטר, שהודחה מכל המפעלים ומשקיעה את מירב המאמצים בליגה, נראית כמו מי שפייבוריטית ללכת עד הסוף במרוץ לתואר הנכסף ולהיות זו שתשבור את ההגמוניה של הגברת הזקנה ששולטת ללא עוררין בזירה המקומית בתשע השנים האחרונות. אם בסופו של דבר הנראזורי יצלחו את המשימה העיקרית והמשמעותית שנותרה לפניהם ויפתחו את השמפניות עם שריקת הסיום של העונה אחרי 11 שנות בצורת, בארלה, שבחר במס' 23 מתוך הערצה רבה לכדורסל והרצון להפוך לאלוף ביום מן הימים, יוכל לסמן לעצמו וי נוסף ביומן החלומות הפרטי שלו בדמות זכייה בסקודטו שיקנה לו כרטיס כניסה אל ספרי ההיסטוריה של המועדון האהוב עליו מכל.