מוכנים לתרגיל בדמיון מודרך? יופי, גם אני.
אתם בהגנה, ברכיים מכופפות, עיניים על הכדור, מחכים לשחקן יריב שיגיע כדי לחסום במטרה לבצע חילוף, מחזירים את המבט קדימה ואז אתם רואים אותו – גוף של קווין גארנט, טיפול בכדור של סקוטי פיפן וג'אמפ שוט של ריי אלן (הכל בערך, אל תרדו לקטנות) – קווין דוראנט גבירותיי ורבותיי בכבודו ועצמו איז אין דה בילדינג.

אז אחרי כמה וכמה טורים שעסקו בעבר, הנה אני עושה את הבלתי יאמן וכותב על נושא עדכני שעשוי לרגש יותר אתכם מאשר אותי, אבל בליבו מסתתרת נקודה שמרטיטה יותר את רוברט הורי כשהשעון מראה 0.1 שניות והקבוצה בפיגור 2. נגיע לזה בהמשך אל חשש.

דוראנט, כפי שכבר צוין, הוא שחקן גבוה מדי, אתלטי מדי, שיודע לצלוף טוב מדי בשביל ששחקן אחד ישמור עליו. ההבדל בינו לבין כוכב אחר בשם לברון ג'יימס הוא מימד הפיזיות שמקבל הרבה פחות ביטוי אצל דוראנט והמימד הבינאישי/ פרסונה ושם אין בכלל תחרות לטובת לברון. למה עבדכם הנאמן בכלל מתעסק בזוטות כאלה? כי אלה בדיוק הסיבות שדוראנט לא יגיע לרמה המצופה באמת משחקן ברמתו ויישאר אך ורק בדיון של קומה אחת למטה כגון נוביצקי, ווייד ושאק – כולם היו מעולים, מי יותר מי פחות, אבל לא כאלה שעשו את זה בעצמם כל הדרך ו/או לקחו מעט תארים יחסית.

שלא תבינו לא נכון, אני סופר-מכבד את השמות לעיל, אבל דוראנט היה צריך להיות למעלה מהם ולפחות בשנותיו הראשונות זה גם נראה כך – גמר מול לברון ב-12' עם ווסטברוק והארדן הצעירים, תואר MVP בהמשך ומלך הסלים של הליגה, רשימה מכובדת מאוד של הישגים לכל הדעות. אבל, ואוי כמה חיכיתי לומר את המשפט הבא, זה לא מספיק. שלישיית הילדים ב OKC התפרקה לאחר אותו הפסד למיאמי כשהארדן שמע שיש יותר כסף ביוסטון, אי-בהירות לגבי מי הבוס מול ווסטברוק ברגעים קריטיים ושמיטת ההובלה מול גולדן סטייט ב3-1 שלעד תהדהד בראשיהם של עכברי הכדורסל. תוסיפו חשבון טוויטר פעיל במיוחד מאחורי הקלעים והנה לכם הכוכב הכי רגיש שדרך על הפארקט EVER.

עד כאן העלבונות אמר קווין, אני משווה את ההגעה הפתטית שלך לברון למיאמי ב-10' ומצטרף לקבוצה הטובה בתבל שזה עתה ניצחה 73 פעמים בעונה הסדירה, כדי לנקות את שמי ולשלוף אותו מרשימת הלוזרים ללא אליפות ואז לאף אחד לא יהיה מה לטנף עליי ביציע העתונות. "סן פרנסיסקו אני בא".

שלוש עונות ושתי אליפויות עברו וחשבון הטוויטר של קווין עדיין לא שקט, למרבה הפלא. מה יותר עלוב מלהצטרף לקליי, סטף ודריימונד שתרמו רבות ושינו את הסגנון והגישה של כולנו לגבי מ-כמה מ' אפשר לזרוק שלשה, אחרי שאתה היית האחראי לחזרה שלהם עצמם בסדרה שנה קודם? זה הזמן להודות לשוכן במרומים על שחקן בשם קוואי לנארד, שברגע אחד של חולשה, דרש לברוח מקבוצה בסדר גודל של סן אנטוניו ולהגשים חלומות לילדים בטורנטו, עם טבעת אליפות בלתי אפשרית בצפון הרחוק על חשבון הווריירס הפצועים ב-19'.

זה, בצירוף שאגות של דריימונד "אתה לא שייך אלינו בכל מקרה" הספיקו, וקווין ארז את חפציו כי שמע על עוד שחקן נהדר בשם קיירי ארוינג שלא מצא את עצמו שנתיים בבוסטון סלטיקס המעניינת. גם קיירי נשא אות קיין משלו עם אליפות אחת לצד לברון וקווין לאב נגד אותם ווריירס ב-16', אבל גם עם שני הפסדים בגמר נגדם שנה קודם ושנה אחרי, טונות של פוטנציאל אישי מלווה ברצון להוביל על חשבון לנצח כדי שלברון יקצור את השבחים בפרונט וחשיבה שכדור הארץ שטוח. זוכרים את האישיות של לברון בחלק הראשון? קיירי נחנק (מי יכול להאשים אותו?) והסכים לבסוף לקחת חלק בפרויקט הדיי הזוי הזה שנקרא ברוקלין נטס ביחד עם דוראנט.

הפרשנים מיהרו להצהיר ש"אם שני אלה יביאו טבעת, הם גדולים מהניקס" השכנים. אז קודם כל, אליפות אחת לא תנקה עשורים של וותק, מה גם שלניקס יש יותר טבעות ולסיבה השניה והיותר חשובה שגם תביא אותי לאותה נקודה עליה דובר בהתחלה… תופים מישהו? הסיכוי היחיד שלהם להביא אליפות הוא רק אם שניהם נשארים בריאים – מה שלא קרה מזמן, שניהם לא נכנסים לפינות עם חבריהם לקבוצה – מה שלא קרה מזמן, והכי חשוב, בשלב הזה בקריירה של שניהם – נראה שהרצון לשחק עם חבר/ איש סוד/ אחד שמבין אותי כי לא מבינים אותו בדיוק כמו אותי גובר על לקחת טבעת.

נכון, הכל בגדר ספקולציות, אבל היי, אני פה בשביל להביע דעה ולהגיד את מה שלא מעט חושבים בסתר.
קווין דוראנט, אלוף NBA, קלעי בחסד, בעל מוטת ידיים כמו של ציפור טרף דרום אמריקאית, נכנע לדרך של לברון, נכנע לדרכם של הטרולים בסושיאל מדיה, נכנע למילותיו של גרין, נכנע לסיטואצית ההפסד בגמר של 19', נכנע להבנה שהוא לא יכול להיות יותר נאהב מסטף וכנראה גם בברוקלין ייכנע כשיחזור מהפציעה שהשביתה אותו לכל עונת 20' ויבין שהנטס לא מבטיחים שום דבר חוץ ממיקום סקסי עבור דור המילניאלז ותחושת "דף חדש".

אבל בעצם, זה מה שרובנו היינו עושים במצבו, לא? מסתבר שאנחנו לא באמת כאלה שונים משחקני NBA בגובה של קווין גארנט, כדרור של סקוטי פיפן וקליעה של ריי אלן?

נ.ב – שם הטור נלקח משם של סרט מזעזע, אבל האופי של דוראנט לעיתים מזעזע אותי קצת יותר.