המילה הראשונה שעולה לראש כשאני רואה את אנתוני דיוויס היא "גבה". נכון, זה לא מקורי או מרגש לאור מראהו החיצוני במחשבה ראשונה, אבל שניה או שתיים לאחר מכן ההקשר מקבל משמעות אחרת, לפחות בעיניי, והיא נוגעת ל"הרמת גבה" יותר מאשר הגבה שלו עצמה.

אם תשאלו את האדם הפשוט מי זה דמאר דרוזן, הוא ישאל אתכם בחזרה "מה אתם רוצה ממני?". אם תשאלו כל חובב כדורסל הוא יאמר שדמאר לא הוביל את טורונטו לשום מקום במשך יותר מדי זמן. אם תשאלו אותי, אני אומר שמדובר ביורש של קובי בריאנט, RIP.

לכבוד חזרתה של הליגה מפגרת הקורונה וחידוש משחקי ה NBA ב"בועה", מישהו החליט לסדר לנו סקנדל אחד אחרון בדמות לו וויליאמס, הרכז/קלעי של הקליפרס, שקפץ לביקור במועדון חשפנות שלא לצורך. מיותר לציין את הרעש שזה יצר וכמובן העונש לא איחר להגיע (הציוצים והתגובות בסושיאל מדיה לעתים יותר גרועות מהעונש עצמו) ולכן חשבתי להתייחס לכמה ארועים אחרים מהעבר שנצרבו בתודעה

כריס פול הוא פוינט גארד, עד כה אין מחלוקת. כריס פול הוא רכז לתפארת, גם פה אין ויכוח. אז למה זה מרגיש כאילו כריס פול נשאר מאחור ואיבד כמעט מראש כל סיכוי לקחת אליפות?

אחד הנושאים הכי מעניינים כיום, מלבד כמובן פגרת הקורונה והמשמעויות סביבה, עוסק בהשוואת שחקנים בהקשר למספר האליפויות שכל אחד לקח – האם הוביל, כמה קלע באותה עונה, מי שיחק לצידו ובאיזה שלב בקריירה כל זה קרה. אני לא מחובבי הז'אנר, אך במקרים מיוחדים בשמחה אביע דעתי, שכן הגיעו מים עד נפש.

פעמיים אלוף עם שתי קבוצות שונות, MVP באותן פעמיים בגמר, MVP באולסטר, פעמיים שחקן ההגנה של השנה, מלך החטיפות - קוואי לנארד

יש כמה וכמה גיבורים טראגיים ב-NBA שלא זכו בתואר הנחשק הפעם נתמקד בשמות הגדולים באלה שלא אמורים לזכות באליפות בעיקר בגלל אי-יכולת לצאת מהאלמנט של עצמם, הן פיזית והן מנטלית.

מי לא זוכר את הזמנים ההם, הא? כשהשחקן האהוב עליך הטביע על השחקן השנוא עליך, כשהטראש טוק היה שווה משהו, כשהקבוצה ההיא הביאה ריצה מטורפת בעונה הכי משוגעת שידעה הליגה מימיה, או כשמשחק האולסטאר גרם לך להתרגש... כן חברים, אני מדבר על כמעט כל עונה אפשרית שאתם מבוגרים מספיק בשביל לזכור, לפאר ואף להאדיר – עיין ערך "גלוריפיקציה".

תחושת ריקנות התחזקה בי לאור ניצוצות הגדולה של שחקן-על מעידן שלא הצלחתי לקבל ממנו מספיק והתעורר בי הרצון לעסוק בנושא זה מנקודת מבט של צופה צעיר, אל מול צופה מבוגר שכבר חווה כמה דברים לגבי הליגה הטובה בעולם ומקווה אנוכי שתתחברו.

יש כרגע הרבה שחקנים שמזכירים נשכחות מבחינת קודמיהם בתפקיד או בהיסטוריה של המשחק וזה זמן מצוין לתת להם את גרסת הרימיקס, בעיקר כדי להעביר את הזמן עד שהליגה תחזור