מסע אצטדיונים עולמי – חלק ז' – ראיתי את yellowall באולמפיה של ברלין

כשאתה מוצא את עצמך נכנס לשיחה של "ששת הליגות הטובות האירופה", אתה יודע שאתה נכנס ללופ שלעולם לא יפסק. הרי מהי הליגה הספרדית בלי ברצלונה וריאל? איך אפשר ליגה צרפתית בלי פאריז וליון? חשבתם לראות את הליגה איטלקית ללא קבוצה מרומא או טורינו? ואני בכלל בא להגיד לכם שכל מה שהכרתם בעשור הנוכחי מהליגה הגרמנית אלו שני דברים (שאפילו אחד מהם זו לא קבוצת כדורגל): באיירן מינכן וה-yellowall המפורסם של דורטמונד!

דורטמונד, קהל
קרדיט לדף הפייסבוק של בורוסיה דורטמונד

 

בשנת 2015 כבר תכננתי לראות כדורגל בגרמניה, ניסיתי להבין איך אני מגיע לראות את האוהדים הצהובים היוקרתיים והמדהימים האלה שכל העולם מדבר עליו (100% מנויים באיצטדיון הביתי). בשביל לסבר את האוזן מי אלו אוהדי דורטמונד, אני אספק לכם נתון מדהים – אם בעל מנוי לא מגיע לכמה ממשחקי הקבוצה, המנוי נלקח ממנו ועובר לאוהד אחר שכן מגיע למשחקים. או שאתה איתנו או שאתה בחוץ!

כך מצאתי את עצמי בפברואר 2016, באחד המשחקים המדוברים בגרמניה באותה שנה – הרטה ברלין (מקום 3) נגד דורטמונד (מקום 2) במשחק ליגה מרגש באולמפיה של ברלין. לפני אותו משחק שיחקו שתי הקבוצות בגביע ונתנו תצוגה מהסרטים עם 3-3 מטורף!

 

רכישת כרטיסים:

את הכרטיסים למשחק רכש לי ולחברים שלי בחור גרמני מקומי שחי בברלין. במקרה הכרנו אותו מהתקופה שלו שהוא חי בארץ והוא עזר להשיג כרטיסים בצורה הנוחה ביותר ובמחיר די נוח של 40 יורו בסה"כ.

כמובן שבקשה כזאת אומרת שצריך להיפגש עם אותו אדם בברלין (וברלין עיר עצומה!) וגם להזמין אותו לבירה וארוחה על הדרך, אבל זה מינורי כשיש לך כרטיסים לשתי קבוצות כ"כ מלהיבות באותה שנה. אני אקח אותך גם לאכול בMESSA חמודי.

יום הנסיעה למשחק:

יום המשחק היה מלהיב והדרך בסה"כ די פשוטה עם לו"ז נוח וכייפי. ככה זה כשמשחקי כדורגל משוחקים בתחילת היום ולא בסופו (משחקי ליגה בגרמניה מתחילים כבר ב14:00 בצהריים). את היום אתה מתחיל עם ארוחת בוקר, אחרי שהתמלאת ונרגעת, כל אחד לוקח איתו בירה לדרך ויוצאים לחגיגה – נסיעה פשוטה של חצי שעה ובום אתה נוחת באיצטדיון. שביל דרך ארוך מהרכבת עד לאיצטדיון וכל השבילים מפוצצים בעסקים, דגלים, צעיפים, בירה ונקניקייה (אפשר לסכם את הגרמנים בצורה טובה יותר?).

 

אחרי שעברת את הצעדה לאיצטדיון אתה צריך להיכנס למתחם של האיצטדיון וגם שם יש חגיגה שלמה של בירות ונקניקיות ("תעשה לי מנה פלאפל" לא תופס…)  צעיפים ואנשים שפשוט מעבירים את הזמן עד למשחק. ישבנו בטבעת השנייה יחסית גבוה מהדשא, אבל ממולנו ישבו ה – "קיר הצהוב" הידוע והמפורסם שכ"כ ריגש אותי. גוש צהוב שסוגר כל פינה ביציע עם צעיפים, דגלים וחולצות. האוהדים מגיעים למשחק עם כמה צעיפים ולפעמים כמה דגלים לכל אוהד!

איכשהו מכל ההתרגשות הזאת והחוויה האישית, קיבלנו את אחד המשחקים החלשים שנראו בכדורגל הגרמני באותם שנים. 0-0 נטול מצבים כששחקנים כמו רויס, אובמיאנג, סלומון קאלו מחיטריאן ועוד בכלל לא פוגעים במסגרת (המשחק הסתיים עם 0 בעיטות למסגרת) לכן חיפשתי דרך להדליק את האירוע הזה אחרי שהבנתי שכדורגל אני לא אחווה פה.

במהלך המשחק יצאנו מהיציע שלנו והלכנו ליציע של דורטמונד, כמובן עמד שם שומר בכניסה, אמרנו לו שאנחנו מעריצים ורוצים רק להיכנס לצלם רגע ויוצאים – וכך מצאנו את עצמנו בתוך הקיר הצהוב המדובר בעולם! התכנסנו מתחת לדגלים של אוהדי דורטמונד ונשמנו את נשימתם בתוך האווירה של היציע הזה. אחרי 2 דק כמובן עזבנו (רואים בבירור שאנחנו לא קשורים לחבורה), אבל אני חייב להגיד שאותה חדירה ליציע העלתה בי חיוך, למרות משחק מזעזע שאפילו בליגה הלאומית שלנו לא רואים.

דורטמונד
Credit to "Borussia Dortmund" Facebook page

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח