טור זה מתאר אירועים דמיוניים, וכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט.

לפרק המבוא – ממכון וינגייט לניוקאסל

***

עונת 2034/35 יצאה לדרכה ב-12 באוגוסט. 52,000 צופים מילאו את סנט ג'יימס פארק לקראת משחק פתיחת העונה מול האלופה צ'לסי. צמרמורת אדירה אחזה בי בעת העליה למגרש וכששמעתי את השירה האדירה של האוהדים, הבנתי שאני לא חולם. אני בפרמייר ליג.

הבלוז תוקפים בחמת זעם, אבל יום גדול של דרקסלר בשער משאיר את התוצאה מאופסת, רק עד הדקה ה-74. כדור קרן עולה מימין, בארני סטיוארט הבלם הצעיר מסקוטלנד מאבד את השחקן שלו וצ'לסי כובשת. למזלנו, בדקה ה-85 כדור ארוך של הקפטן ג'יימס מגיע לאסיין אחרי טעות בהגנה הכחולה והגנאי מצליח להשוות ולחלץ נקודה.

אז באו צמד משחקי חוץ מחרידים. מילא להפסיד 4-0 למנצ'סטר סיטי, אבל לחטוף 3-0 מהעולה החדשה נוריץ' זה בלתי מתקבל על הדעת. הרוחות נרגעות במעט לאחר המחזור הרביעי בו סוף סוף זכיתי לטעום ניצחון: 1-0 ביתי על ברייטון משער מאוחר של החלוץ המחליף משוודיה ביורן גוסטבסון. לאחר מכן מגיע 0-0 חלש אצל ארסנל.

במחזור ה-6 האויבת הגדולה מסנדרלנד מגיעה אלינו הביתה. 5 כרטיסים צהובים לכל קבוצה וקצת מכות זה סטנדרטי במשחק שכזה. זה נגמר עם 2-0 שחור לבן בזכות צמד מאוחר של אסיין בדקות 82 ו-89, כולל וולה יפהפה מ-17 מטרים. על הבישולים אחראי בנג'מין ניוטון הקיצוני השמאלי.

לאחר פגרת הנבחרות מתחילה עוד תקופה רעה. קריסטל פאלאס סוחטת 2-2 לאחר שהובלנו 2-0. המצב מתדרדר עם שני הפסדים של 2-0 לוולבס ולליברפול והכושר הרע מתחילת העונה חזר. במקביל הקבוצה עוברת את סיבובים מספר 2 עד 4 בגביע הליגה מול קבוצות מהליגות הנמוכות. העניינים משתפרים עם ניצחון חוץ ראשון, 3-1 בלידס. אז מגיע "דאבל דייט" עם אסטון וילה בבירמינגהאם שמסתיים בניצחון כפול שלנו, 1-0 בליגה ואחריו 3-0 ברבע גמר גביע הליגה.

במחזור ה-12 מנצ'סטר יונייטד מגיעה העירה. בניגוד לסגנון המשחק ההתקפי הרגיל שלי, הפעם בניתי בונקר כי השדים מובילים את הליגה. זה מצליח עם תיקו 0-0 לאחר הפגזות ללא פוסקות של השדים. רוי קין, קפטן היונייטד לשעבר ופרשן טלוויזיה בהווה, מכנה אותי לאחר המשחק "עבריין כדורגל" בשל טקטיקת הבונקר שלי. כשנשאלתי במסיבת העיתונאים מה דעתי על הדברים, יריתי בחזרה:

"Roy Keane dares to call me a football culprit? If getting cards was a football crime, he would serve a life imprisonment right now."

אני מקווה שהאירי למד שאני לא מפחד מאף אחד ואומר מה שאני רוצה.

פגרת השזרוע עצרה אותנו והוכיחה שאפילו שבת אחת ללא משחק מוציאה את השחקנים מכושר. 1-1 מאכזב עם נועלת הטבלה פולהאם ואחריו 0-0 עם אברטון כולל החמצת פנדל של אסיין שוב מורידים את מצב הרוח. מזל שהאויבת המשנית שלנו מידלסברו חלשה מאוד השנה, ולכן הבסנו אותם בחוץ 5-1 כולל שלושער של אסיין. הגנאי מגיע ל-7 שערי ליגה.

טוטנהאם רצה לאליפות השנה ולמרות זאת ניצחנו אותה בלונדון 2-1 עם מהפך לקראת הסיום. דווקא את סאות'המפטון מהתחתית לא הצלחנו לנצח בבית ונפרדנו מהם ב-0-0. אותה תוצאה רשמנו גם בלסטר ובמחזור האחרון של הסיבוב הפסדנו לווסטהאם 3-1, בעיקר בגלל שג'רמי ויילס, הקשר המרכזי האמריקאי שלי, כבש שער עצמי והורחק. עם תום חצי העונה ניוקאסל למרבה ההפתעה נמצאת במקום ה-10 עם 26 נקודות.

***

לאחר שני ניצחונות של 1-0 מול פולהאם ונוריץ', מגיע חצי גמר גביע הליגה שהחל מהשנה משוחק במשחק אחד. רדינג מהצ'מפיונשיפ עושה לנו צרות ועולה ליתרון של 1-0 במחצית, אבל הצלחנו להפוך ל-3-1 ולקבוע עימות על התואר מול צ'לסי. בהמשך מנצ'סטר סיטי מפרקת אותנו 5-0 בליגה ומזכירה שעדיין יש לנו בעיות בהגנה. למרות זאת, לא טרחתי להביא בלם או שחקן אחר בחלון ההעברות כי היינו טובים ביחס לציפיות. המשחק האחרון לפני הגמר מסתיים ב-2-2 מול לידס, כאשר סטיוארט וגוסטבסון מוחקים פיגור של 2-0.

ואז מגיע גמר גביע הליגה. בערב שלפני המשחק מתקשר אליי הבעלים בייל ומזכיר לי לענוב את העניבה השחורה שהוא קנה לי לכבוד המינוי שלי. בחיוך מובך עניתי לו שלא שכחתי. בניגוד לרוב המאמנים באנגליה שמתלבשים בחליפה ועניבה בכל משחק, במשחקים רגילים אני לובש ג'ינס וחולצה ששלפתי מהארון בבוקר המשחק. אבל לא מדובר במשחק רגיל. 85,000 צופים בוומבלי זו חוויה שכל אוהד כדורגל חייב לעבור לפחות פעם בחייו. 30,000 ג'ורדים עשו איתנו את הדרך בצי של טיסות מהצפון הרחוק. התחושות הן של אופוריה במחנה השחור לבן, למרות שכולנו מבינים שצ'לסי הפייבוריטית לנצח. לפני המשחק הזרקתי בהם מוטיבציה וניסיתי להטריף אותם.

המשחק יוצא דרך. השוויון המאופס מחזיק מעמד שתי דקות. נגיעת יד ברחבה של ג'יימס, פיליפס מדייק מהנקודה וצ'לסי ביתרון. אנחנו מתקשים לעבור את החצי, כי צ'לסי לוחצת חזק על כל המגרש. בדקה ה-17 המשחק נגמר. דרקסלר מכשיל ברחבה את וילקינסון, פנדל ואדום לשוער שלי. אני נאלץ להוציא את ניוטון ולהכניס את השוער השני קווין ג'ונס, שלא מצליח לעצור את הפנדל השני של פיליפס. במחצית הכנסתי את גוסטבסון ואנטון פרישקין הרוסי כדי לנסות לחזור למשחק. זה לא היה קרוב להצליח. אלכס קוסטה כובש את השלישי של הבלוז בדקה ה-50 וגוזר על הצופים 40 דקות של גארבג' טיים. צ'לסי מנצחת 3-0 וזוכה בגביע הליגה, אני מנסה לעודד את השחקנים ותוך כדי מחניק את הדמעות.

אנחנו נשארים בלונדון לסיבוב ה-3 של הגביע האנגלי. זה נגמר מהר עם הפסד 3-1 לארסנל. חוזרים לליגה עם 1-1 מול סאות'המפטון ואחריו הפסד 4-2 מול ליברפול. זמן רב עבר מהניצחון האחרון והאוהדים שלנו זועמים. מזל שיש סנדרלנד להוציא עליה את העצבים. 3-0 גדול אצל היריבה הגדולה הוא המתוק שבניצחונות. במחזור הבא ניצחנו 2-0 את קריסטל פאלאס תודות לפנדל של פרישקין ושער ענק של אסיין – פצצה לחיבור מ-23 מטרים. כל אנשי הספסל קפצו עלי בטירוף וכמעט שברו לי את המפרקת, אבל זה היה שווה את זה. זהו שער ליגה מספר 12 לאסיין.

אז חלה נפילת מתח רצינית ורשמנו 3 הפסדים רצופים: 2-1 לארסנל, 3-1 לטוטנהאם ו-3-0 ללסטר. המפולת נעצרת עם ניצחון חוץ גדול, 3-2 על מנצ'סטר יונייטד. בשלב זה של העונה טוטנהאם איבדה גובה ולמעשה פתחה לשדים האדומים את הדרך לאליפות. לזכותנו יאמר שלא הפסדנו לאלופה שבדרך. לאחר השדים היינו צריכים לנצח את אסטון וילה אבל הם השוו בתוספת הזמן ל-1-1.

ההפסד המביך ביותר שלנו העונה היה ללא ספק במחזור ה-33 כאשר הובלנו בבטחה במחצית 2-0 על מידלסברו, אבל הם הפכו ל-3-2 וחגגו ניצחון בדרבי הקטן של צפון מזרח אנגליה. במחזור הבא סטיוארט מחפה על היכולת החלשה בהפסד למידלסברו כשהוא כובש צמד ומנצח את צ'לסי 2-0. במחזור ה-35 עוד 0-0 חלש, הפעם מול ברייטון ואחריו תיקו 3-3 מהנה מול אברטון. צמד נוסף של אסיין קבע 2-0 על ווסטהאם והוא כובש גם את השער האחרון שלנו העונה ב-1-1 מול לסטר במחזור הסיום.

***

העונה הראשונה שלי כמאמן ניוקאסל מסתיימת במקום ה-9 עם 53 נקודות. ג'ון אסיין מסיים כמלך שערי הקבוצה עם 17 שערים ואני יכול לומר שנהניתי. הימרו עלינו שנרד ליגה אחרי חודשיים, ובמקום זה כמעט גמרנו עם כרטיס לאירופה. כל ההתחלות קשות, אבל זאת הייתה מוצלחת משחשבתי. נתראה בעונה הבאה.

בפרק הבא – האם ניוקאסל תישאב בחזרה לתחתית או שתיקח צעד נוסף קדימה ותגיע לאירופה?