מה הסיכוי של דני אבדיה להצליח ב-NBA?

דני אבדיה נבחר תשיעי בדראפט וכל הארץ רגשה ורעשה. אפילו אישתי החלה להתעניין בליגה, בחוזה שלו, בשיטה וכמה הוא ירוויח.
סופסוף דיברנו על בחירות שלא קשורות לקלפי, וכנראה בגלל זה ביבי לא התקשר לברך את הזוכה המאושר. במחשבה שניה, כנראה לא ממש מתאים לו לארגן טיול לוושינגטון כדי לראות את דני, כי הוא יצטרך לקפוץ גם לג'ו.

 

אם נהיה רציניים לרגע, אז אחרי כל המסיבות והחגיגות והשבחים, שהוא בהחלט ראוי להם, השאלה היא מה הסיכוי שלו להצליח.
כדי לענות על השאלה הזו, צריך להגדיר מה זו הצלחה. האם זה להיות שחקן חמישייה, או אולי להיות אול סטאר, או שאולי ההצלחה נמדדת בשכר שהוא ירוויח לאורך הקריירה?

יש אינספור ניסיונות סטטיסטיים לנתח הצלחות בבחירות דראפט לפי הקבוצות שבחרו, המנהלים, המיקום בדראפט ומה לא.
מכיוון שאיני מתמצא בכל הנוסחאות והמספרים, ומאחר ואין באמת מדד מדויק, החלטתי לפשט את העניין ולבדוק מה שיעור השחקנים שנבחרו בעשירייה הראשונה, והצליחו לקיים קריירה מכובדת בליגה.

לא בדקתי האם הם כוכבי על, או רק שחקני רוטציה.
לא עניין אותי האם הם זכו באליפויות או הגיעו לפלייאוף.
לא חשבתי שממוצע נקודות, אסיסטים או ריבאונדים הוא קריטי.
הדבר היחיד שמשמעותי עבורי הוא, האם השחקן הצליח לשרוד בליגה ולהישאר על הגלגל במשך תקופה ארוכה, מתוך הבנה שזה לא קורה סתם, ושאף מנג'ר לא יקח שחקן אם אין לו ערך משמעותי עבור הקבוצה.

via "washington wizards" facebook page

 

אפשר לקבוע מדדים שונים להישרדות בליגה, ואני החלטתי על שניים, מספר שנים וכמות משחקים.

קריירה ממוצעת של שחקן בליגה נמשכת מעט פחות מחמש שנים, כך ששחקן צריך יותר כדי שנגדיר אותו כבעל קריירה מכובדת.
אני חושב ששמונה שנים בליגה הן מדד ראוי, ובהנחה ששחקן טוב יגיע לפחות לחמישים משחקים בעונה, הוא צריך להופיע ב 400 משחקים לפחות.
התלבטתי האם לכלול במדד גם את הנתון של הופעות בחמישייה הפותחת, מאחר ויש לא מעט שחקנים שעושים לאורך שנים קריירה נפלאה מהספסל. כשעברתי על המספרים נוכחתי שכל השחקנים שעמדו בשני הקריטריונים הקובעים עלו בחמישייה הפותחת מספר מכובד של פעמים, כך שהנתון אינו משמעותי.

בדקתי את כל מאתיים השחקנים שנבחרו בדראפט בין השנים 1993 – 2012, והתוצאה היא שרק 35 מהם לא עמדו בקריטריונים, כלומר שיחקו פחות מ 8 עונות ו 400 משחקים. יותר מ 80% מהשחקנים שנבחרו בעשירייה הראשונה בדראפט השלימו קריירה מכובדת בליגה הטובה בעולם, ואם נוריד שחקנים שבוודאות היו ממשיכים ונשרו בגלל פציעות חמורות (ברנדון רוי, גרג אודן) או תאונות דרכים (ג'יי ויליאמס) ועוד גורמים חיצוניים, נגיע לשיעור גבוה יותר. רוב השחקנים שחצו את קו 8 העונות, חצו בהרבה גם את רף המשחקים.

 

למעט דראפט 2006 ששלח לרשימה חמישה שחקנים, רוב העונות שולחות לרשימה הזו שחקן אחד או שניים. כשעברתי על הרשימה, גיליתי כמה שמות מעניינים, לדוגמא מרכוס פייזר וג'ו אלכסנדר שהתגלגלו לישראל, ושחקן בשם ג'ונתן בנדר, שנבחר ע"י טורונטו ב 1999, ואין לו שום קשר לדראגן, שגם לא הצליח לפתח קריירה כלשהי.

אפשר לשאול האם הישרדות בליגה היא אכן הצלחה, מכיוון שגם שחקנים שנחשבים כישלון מוחלט, וחלקם כיכבו בדירוג הבחירה הראשונה שפורסם באתר, כמו קוואמי בראון (12 עונות, 600 משחקים), מייקל אולווקנדי (9 עונות, 500 משחקים) או דרקו מיליצ'יץ' (10, 470) הצליחו להישאר בליגה שנים רבות. התשובה על כך היא שהאכזבה מהם לא נבעה מהתפוקה, אלא מהציפייה בעקבות המיקום הגבוה בו נבחרו. סביר להניח שאם היו נבחרים במקום התשיעי הם לא היו מוגדרים כהצלחה או ככישלון, אלא כבחירה סבירה של שחקן לגיטימי. מי שנבחר בשלושת המקומות הראשונים אמור להגיע לגדולה ותהילה ובהכרח נשפט באופן שונה מאשר כל משתתפי הדראפט האחרים. לשם השוואה, הקריירה של עומרי כספי נמשכה עשר שנים, וכללה 588 משחקים, מהם 145 בחמישייה הפותחת.

via "washington wizards" facebook page

 

המסקנה הברורה היא שלמעט אירועים חריגים ופציעות קשות, הסיכוי שדני אבדיה יהיה בליגה גם בעשור הרביעי של המאה הזו הוא גבוה מאוד, ללא קשר לקבוצה שבחרה בו ולמידת ההתאמה שלו לכוכבים שלה. בעיניי זה יהיה הישג מרשים, מאחר וקריירה באורך כזה כוללת גם מספר מכובד של הופעות בחמישייה הפותחת, ומאחר והתחרות בה היא קשה ואכזרית.

גם אם נשים בצד את הסטטיסטיקה וההיסטוריה של בחירות הדראפט, נראה שלאבדיה יש את כל הכלים המקצועיים ואת האופי והאישיות כדי להצליח, ואני משוכנע שהוא יגיע רחוק.

דני אבדיה וים מדר
קרדיט לדף הפייסבוק "היכלי הספורט תל אביב-יפו"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח