מבט אישי על תחרות פנטזי מרוצי האביב

// מאת חנוך כץ.

כבר כמה שנים שאני נכנס יותר ויותר לעולם האופניים, כל שנה יותר ויותר, אבל לשנה כזאת לא ציפיתי.

מאז ומתמיד ידעתי שענף האופניים לא פופולרי בארץ (בלשון המעטה), והשלמתי עם העובדה שזה יהיה תחביב אישי ומבודד. ערב חורפי אחד אני רואה לי פוסט אקראי בפייסבוק בו יש לינק לקבוצת וואטסאפ, שלהפתעתי, מכילה עוד חובבי אופניים ישראלים, בה סוף סוף אוכל לדבר ולהתדיין על הענף והמדהים הזה. תוך כמה ימים אני רואה שעלתה יוזמה, תחרות פנטזי, לקלאסיקות האביב. כבר שנה שעברה שיחקתי בפנטזי לגרנד טורים, אבל כשיש אחד בפורמט מוצלח יותר, ועוד בצורה כיפית ממש של חבר’ה מהפלוטון (השם המקורי של הקבוצה המקורית:), בטח שהצטרפתי.

אז היינו 11 אנשים, מבינים יותר ומבינים פחות, שנכנסנו לליגה של הזווית (בארגון אדיר ופרגון מטורף לאיל פידל). בארבעה סיבובי דראפט, שבכל אחד מהם כל משתתף הציע על 8 רוכבים מכל הקבוצות והדרגים (מתוך תקציב של 1500, לא קל), התגבשו להן 11 קבוצות של 10 רוכבים בכל אחת, לכל אחת שם וצבע ייחודי, שיתמודדו על תואר הפנטזי של האביב.

פנטזי אופניים
הקבוצות אשר השתתפו בתחרות

בכל סיבוב של הדראפט היו קריאות שמחה או עצב על רוכב כזה או אחר שהשגת או הפסדת, או על בזבוז בהתחייבות גדולה. מקנייה של ויואני בחצי תקציב עד לפספוס קריטי ביותר של פיליפ ז’ילבר בהפרש של רק 19. ראוי לציון רועי זגה שלקח את ולוורדה, אלוף העולם הנוכחי בהצעה של 150 בסה”כ.

באופן אישי אני אוכל להעיד על עצמי, שהידע שלי בקלאסיקות לא רחב, ולא יצא לי לבדוק על שנים קודמות (בניגוד לאחרים), לכן העדפתי בסיבוב הראשון ללכת על בטוח, ולקנות את סאגאן, אלוף העולם 3 שנים ברציפות, שבעזרת הצעה גבוהה של יותר מ-500 הגיע לקבוצה שלי, ואת גאביריה, ספרינטר מוכח. לצערי, גם פיספסתי את ג’וליאן אלאפיליפ, שהפך לכוכב הקלאסיקות, ואת ג’ון דגנקולב שהביא לפידל הצעיר לא מעט נקודות. בגלל חוסר הניסיון, יצא שלקחתי רוכבים שפשוט לא משתתפים בקלאסיקות, דוגמת פרום, מ”א לופז וואן גרדרן, דבר שעלה לי במיקום נמוך, בסקרים ובסוף הפנטזי, אבל זה בהמשך.

 

בכל מקרה אחרי שהסתיים הדראפט וכמה חבר’ה שלחו power rankings והימורים שלהם למצב הטבלה בסוף אפריל, אחרי 11 המרוצים, הגיע הזמן להתחיל את הדבר האמיתי.
כבר אחרי שני המירוצים הראשונים, האומלופ והסטרדה ביאנקה, שלוש קבוצות תפסו פער מהשאר, ולצערי הייתי תקוע במקום האחרון עם 0 עגול בשורת הנקודות. פער של יותר מ30 נקודות בין המקום ה3 ל4 לאחר שני מירוצים (שבכל אחד 175 נקודות בקופה בסה”כ), הביא לפיצול בין שלושת הפייבוריטים לשמונת האחרים.

ואז הגיע המוניומט הראשון, מילאנו סן-רמו, עם פי שניים נקודות בקופה, ושלושה רוכבים שלי משתתפים, שכל אחד מהם מסוגל להביא ניקוד, ופטר סאגאן אחד כפייבוריט, כשהבאתי אותו במיוחד בשביל מירוצים כאלה. שוב לצערי, סאגאן סיים רביעי וגאביריה סיים 16, מקום אחד אחרי מקבל הנקודות האחרון, ואמנם יצאתי מהמקום האחרון, אבל סאגאן הראה חלודה שתאכזב עוד בהמשך. זה ששלושת המירוצים הראשונים (וגם הרביעי בהמשך), נוצחו ע”י שני רוכבים מאותה הקבוצה (סטיבר ואלאפיליפ מקוויק סטפ), הראה שיהיו לא מעט הפתעות בפנטזי, סוסים שחורים ופילים לבנים.

אחרי עוד שני מירוצים, ה-E3 והגנט וולגם, הפער של שלושת המובילים שוב הצטמצם וכששוב בשני המירוצים הרוכבים שלי כשלו מלהביא נקודות, נשרתי למקום העשירי. ואחריהם, הגיעו שני המירוצים הקרובים הידועים בקיצוריהם DdV ו-RvV. ובעברית, דווארס דור ולאנדרן והמוניומנט השני, רונדה ואן ולאנדרן.

גביריה, אופניים
גביריה. הימור שגוי.
Credit to “Quick-Step Floors Cycling Team” Facebook page

בראשון מביניהם, DdV, התגלה אחד הסוסים השחורים של הפנטזי (לציפיית כולם), מתיו ואן דר פול, בכינויו מודפ, שמקבוצת פרו קונטי שלא משתתפת בהרבה מירוצים הצליח לגרוף בסה”כ 102 נקודות (הרוכב השלישי הכי פורה, רק אחרי אלאפיליפ ופוגלסנג). מודפ ניצח בDdV, והביא לא מעט נקודות גם ברונדה, 4 ימים לאחר מכן.

באותו רונדה, שוב ציפיתי מסאגאן, הרכש הגדול שלי, להביא נקודות, כשהוא אחד הפייבוריטים שוב. כמו שכתבתי קודם, סאגאן העונה בכושר לא טוב, והראה את זה גם ברונדה שם השיג לי רק 12 נקודות כשסיים במקום ה11, ומשאיר אותי עשירי. המנצח המפתיע באותו מירוץ, אלברטו בטיאול, לא היה שייך לאף קבוצה, וכך התבזבזו 50 נקודות שלא הלכו לאף אחד.

שבוע לאחר מכן, הגיע המירוץ שעליו באמת ובתמים בניתי על סאגאן, המוניומנט השלישי, פריז-רובה, בו סאגאן זכה שנה שעברה והיה פייבוריט גם לזכות השנה. כשהוא היה בבריחה בק”מ האחרונים עוד שמחתי, אבל 4-5 ק”מ לסיום גם הוא נשר, איבד את הכתר לפיליפ ז’ילבר, וסיים חמישי, לפחות מעלה אותי למקום השמיני.

בשלושת המירוצים האחרונים של הארדנים, אמסטל גולד, פלש וולון והליאז-בסטון-ליאז, כבר ידעתי שאני לא ארוויח נקודות, וניסיתי רק להנות מהמתח, שגם כבר לא היה הרבה ממנו, כשבין המקום הראשון לשני הפרידו כבר 50 נקודות.
אני הרווחתי רק 11 נקודות מדה-מרקי באמסטל, אבל אחרים, לדוגמה אלאפיליפ, מודפ ופוגלסנג הביאו לקבוצות שלהם לא מעט נקודות, ואחרי שלושת המירוצים האחרונים, הסתיים הפנטזי בניצחון מוחץ של עמית, בפער של יותר מ100 נקודות מהמקום השני.

לשמחתי סיימתי בטופ 10, מקום 10, אבל עדיין נהניתי בטירוף מהמסע הזה, ויאללה לג’ירו.

פנטזי אופניים
הטבלה בסיום התחרות
 
   

תגובה אחת

  1. אזכור מופיע גם ב מפנטזים על הג'ירו - הזווית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!