למה בעיטת שפיץ ידועה לשמצה?

מאז שאני זוכר את עצמי משחק כדורגל על חול בהפסקה בבית הספר, בעיטת שפיץ הייתה נחשבת לדבר נלוז במיוחד. שכן רק מי שלא יודע לשחק, בועט בעיטת שפיץ. אם מדובר במישהו שעושה את זה הרבה, הוא גם מקבל את הכינוי המעליב "שפיציונר".

אולי לא שמתם לב, אבל השער שנחשב לאחד הגדולים בכל הזמנים, ויש שיגידו הגדול מכולם, הובקע בשפיץ. אני מדבר על השער של מראדונה נגד אנגליה במונדיאל 1986. אמנם דייגו מתחיל את הריצה שלו במחצית המגרש ועובר חצי קבוצה + שוער, אבל הבעיטה האחרונה היא עם השפיץ של הנעל. בעיטת שפיץ הייתה גם הטרייד מארק של רומאריו, שהיה משחרר בעיטה בתזמון שקשה לחזות. לרונאלדו הברזילאי יש שער מפורסם כזה במונדיאל 2002 בדרך לזכייה. אפילו אחד השערים הכי יפים של אחד מגדולי הוירטואוזים בכל הזמנים, רונאלדיניו, הובקע בבעיטת שפיץ יפיפייה.

אז למה בעצם בעיטת שפיץ נחשבת לכל כך אסורה? מה הופך אותה למלוכלכת? יצאתי לחקור.
והאם שמתם לב שמחוץ לכותלי הכדורגל שפיץ זו דווקא מחמאה? אם כן, אתם שפיצים!

על פי מילוג, המילון העברי החופשי ברשת, "בעיטת שפיץ" היא "בעיטה חזקה קדימה עם החלק הקדמי של הנעל", כאשר "השפיץ של הנעל" הוא "היסוד המקרי במשחק כדורגל, אלמנט המזל". שפיץ גם יכול להיות שם משפחה (הטור בחסות העוגות של אור שפיץ), חלק מחודד בקצה של דבר-מה וכמו שציינתי קודם "מצטיין בתחומו". אגב, אמנם לא צוין במילוג, אבל בכדורגל קיים גם הביטוי "חלוץ שפיץ", כלומר חלוץ בודד שמשחק בקצה המגרש ועל פי המערך שבדרך כלל נראה בצורת חץ, הוא סוג של שפיץ.


משחק שנפתח בשער שפיץ קלאסי של מוראטה

נעבור רגע על היתרונות והחסרונות של הבעיטה;

יתרונות

  • מטווח קצר, ניתן לייצר בעיטה מאוד חזקה במהירות.
  • אלמנט ההפתעה. כמו שרומאריו הבין כבר מזמן, בעיטת שפיץ מאפשרת לך לבעוט מבלי שהיריב מוכן לכך. בזמן שהשוער או הבלם מצפים להנפת רגל, בעיטת שפיץ נראית לפעמים ממש כמו עוד צעד רגיל שהוא חלק מריצה.
  • הגעה לכדור רחוק שלא ניתן היה לבעוט אותו אחרת.

חסרונות

  • הכדור מאבד מהירות מהר מאוד בבעיטת שפיץ, כך שפחות כדאי לנסות לבעוט ככה מרחוק.
  • חוסר דיוק. הרבה יותר קשה לכוון בעיטת שפיץ, במיוחד כשהכדור בתנועה.
  • פציעות. בעיטה עם הבוהן מסוכנת מאוד ויכולה לגרום לנזק, למרות הנעל שאמורה להגן על הרגל.


בשנייה 0:14 די מאריה מבקיע שער "נקמה" מעליב נגד ריאל מדריד

הרחקתי עד כתבה של ד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון, שניסה להסביר איך חוקים בסיסיים בפיזיקה באים לידי ביטוי בבעיטות כדורגל.  גרטי מסביר שהבעיה בבעיטת שפיץ, היא שנותנים לכדור מכה חזקה על שטח פנים קטן – הבוהן שלנו. מה שאמנם מייצר בעיטה חזקה, אבל לא מדויקת. הוא מסביר גם שהסיבה שבעיטת שפיץ כואבת, היא קצת כמו ההבדל בין לדרוך על מסמר אחד לבין שכיבה על מיטת מסמרים. במקרה הראשון הכוח מתרכז במקום אחד, עם כל המשקל שלנו, ואילו בשני הוא מתפזר על שטח גדול וזה פחות כואב.

אני ממשיך רגע עם גרטי. הוא בעצם מסביר שבבעיטת פס, אנחנו יכולים לשלוט לאן ילך הכדור באמצעות הרגל שלנו ותנועת הגוף. בבעיטת שפיץ, הכיוון תלוי בפגיעה בכדור עצמו. קצת כמו בסנוקר… הקסם האמיתי קורה כשבועטים בצד הכדור וקצת למטה. ככה מקבלים בעיטת בננה. אבל זה לטור אחר שכנראה לא אכתוב לעולם.


דקה 1:55 סטוארט דאלאס, אחד השחקנים המעניינים בשנה האחרונה, עם בעיטת שפיץ יפה במיוחד

המשכתי במסעותיי עד לאתר הרשמי של פיפא. לא המשחק, פיפא פיפא. הם מסבירים שם שבעיטת שפיץ היא בעצם הבעיטה האינסטינקטיבית ביותר. שימו לב איך נראות הבעיטות הראשונות בכדור של כל ילד או ילדה – שפיץ! לא נולדים עם ההבנה שכדאי לבעוט פס, זה משהו שלומדים עם הזמן. במקרה הטוב מבינים לבד שכדאי לפגוע בחלק התחתון של הכדור כדי שהוא יעלה למעלה. בפיפא מסבירים שיש מי שמחשיב בעיטת שפיץ לחוצפה והיא זוכה לבוז ולעג. כיום הצופים רוצים לראות שערים עם החיצון, שערים עם המלא, שערים בבעיטות יעף ואפילו שערים עם הפס כמו שסקוט מקטומיני אוהב. העיקר לא עם השפיץ.

"זה היה שער מדהים, לא ככה?", אמר רונאלדו הברזילאי בראיון אחרי המשחק נגד טורקיה ב-2002, בו הבקיע בבעיטת שפיץ. "גול סטייל רומאריו. לא מאוד יפה, אבל חשוב. לא היה שום דבר אחרי שיכולתי לעשות באותו רגע". אני חושב שהגול הזה של רונאלדו מסמל את בעיטת השפיץ באופן משולם; היא לא מאוד יפה, אבל מצליחה לבלבל (השער בסרטון האחרון בטור, שימו לב כמה השוער מופתע ומבולבל מהבעיטה, שלמעשה הולכת לכיוונו). לפעמים זו האפשרות היחידה, שעדיפה על לא לבעוט בכלל. ומטווח סביר יש לה גם עוצמה לא רעה.

תחי בעיטת השפיץ!


ולסיום, מצעד עשרת שערי השפיץ במשחקי גביע העולם

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח