יומן האליפות של ליברקלופ (35): קארדיף. ניצחון.

// מאת נמרוד לוטם

הטור נכתב בזמן המשחק, מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד, ברצינות ועם טיפה הומור.
מאחר וקלופ הוא הכוכב הגדול, שיניתי מעט את שם הקבוצה.

לפני המשחק

משימה כבדה הוטלה עלי – לכתוב את הטור ולהיכנס לנעליו הגדולות של המאסטרו שנמצא בחופשה. מתנחם בעובדה שעומר הבן שלי עוזר במציאת נתונים מעניינים, אני מוטרד באופן שווה מהמשימה הכבדה שלי ושל השחקנים באדום. לא שיחקנו בקארדיף מאז 2014 בעונה שבה היינו קרובים מתמיד והנה אנחנו שוב שם, קרובים מתמיד ותלויים השבוע באותו מאמן שאז אימן את קארדיף – סולשייר. איך הגלגל מסתובב?
רגע לפני המשחק אני שומע שהשחקנים של סולשייר חוטפים רביעייה מהיריבה העירונית שלנו ומה זה אומר לגבי היריבות העירונית שלהם?

סולשיאר
סולשייר. ממנו תבוא הישועה?
Via Manchester United facebook page


המשחק
:
בעליה לכר הדשא קלופ נראה מתלוצץ עם שופטיו וכך נראה בערך כל החצי הראשון… משחק שנפתח בכבדות, נראה ששתי הקבוצות לא ממש ויתרו על חג הפסחא ומי שבאמת הגיעו לעבוד היו אנשי צוות השידור שנלחמו קשות בצד האפל של המגרש. בצד השני של המגרש השמש של דרום ווילס שטפה את פניהם של השחקנים, הנדרסון נראה היה כאילו הרגע קם ממיטה של שיזוף בהתזה וארנולד, שמשחק בצד המואר, לא מצליח לרדוף גם אחרי הצל של עצמו.
81 אחוזי החזקה בכדור שלא ממש הצליחו לטלטל אותי מכיסאי ופה אדלג הלאה כי גם אני ניקרתי בחלק מהדקות….

בפתיחת המחצית השניה נראה היה שקלופ דפק לשחקנים בראש בחדר ההלבשה ומשהו התעורר, המשחק התחיל לזרום, הלחץ גבר רק כדורי הקרן של ארנולד המשיכו לקרטע ועומר אומר לי “הנה עוד הרמה גרועה של ארנולד”, אבל ההתמדה משתלמת כי היא היתה כל כך גרועה שאף אחד לא התייחס לכדור השטוח שפגש את הרגל של וינאלדום וזיעזע את הרשת.

אנחנו בסלון משחררים אנחת רווחה שמיד מתחלפת בדאגה גדולה כשהכחולים מתחילים להשתלט על הקישור ולפתח התקפות מסוכנות עד כדי החמצה שגם אחרי ההילוך החוזר קשה היה לנו להבין איך הנגיחה של מוריסון עשתה את דרכה לשום מקום. לשם שינוי, קלופ מגיב כבר בדקה ה-70 ומוציא את קייטה, שנראה היה כאילו הוא בצד האפל שלו בכל חלקי המגרש. כשפאביניו מנסה לשכנע את רופאי הקבוצה שהוא מצליח לעקוב אחרי תנועת האצבעות אני כבר מבין שאת הזעזוע יתן מילנר, שכמו תמיד נמצא בכל מקום, נלחם ושורף שטחים.

 

אחרי הווזארי שסלאח חוטף ברחבה ממוריסון אני כבר יודע שהמהלך הכי טוב של הערב זאת הבומבה שחטף פאביניו. מילנר מדייק מהנקודה הלבנה ואני מתחיל לחשוב על השוער הפיליפיני האומלל שמצליח לשחק עם סלוגן מודפס על החולצה “בקרו במלזיה”. WTF?

פה בדיוק המקום לפרוש ולאחל לכולם חג שמח, חופשה מהנה ומרגע זה ועד ליום רביעי בשעה 22:00, כמה הזוי שזה נשמע, כולנו יחד בתפילה גדולה “אולה סולשיאר, אולה”.

 

שורה תחתונה:
ניצחון נוסף וחשוב במאבק על האליפות.
קלופ אמר בראיון לפני המשחק שצריך להתרכז רק במשחק ולא במאבק האליפות וכנראה שלשחקנים הוא אמר את זה רק במחצית. מחצית ראשונה שנעה בין חרוסת למרור, מחצית שניה החברה התחילו לרוץ כמו הארנבים של הפסחא ולוינאלדום ולמילנר יש ביצים מקושטות.

שלושת החלוצים שלנו לא הצליחו עם האפיקומן והתחרו בינהם רק על התואר “ההחמצה של המשחק”, נראה כאילו אלכסנדר ארנולד שהוחלף בסיום ע”י גומז עדיין רודף אחרי מס 19 בכחול מנסה להגיד מנדז-ליינג תוך כדי ריצה וג’יימס מילנר מצייץ בטוויטר מיד לאחר המשחק – מסכם תמציתי ומצחיק:

 

האופטימי יגיד: ארסנל נתנו היום תקווה למנצ’סטר יונייטד להלחם ברביעי על מקום 4.
הפסימי יענה: סיטי יכבשו את הראשון עד הדקה ה 20 ולא עד דקה 10 כפי שבדרך כלל קורה.
האופטימי יאמר: גם כשהמאסטרו בחופשה ומשימת הכתיבה מוטלת על מחליף חלש, אנחנו מנצחים.
הפסימי יגיב: המאסטרו חוזר בשישי.

ליברפול
Credit to “Liverpool FC” Facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!