יומן האליפות של ליברקלופ: צמד חמד

יורגן קלופ הוא הבמאי והתסריטאי, הלב והפנים של הקבוצה, וראוי להגיד אותם בנשימה אחת.

ליברפול2סלאח, מאנה
שפילד יונייטד0

טריילר:
שלשום הסתיים לו עשור, וואט דה פאק,
מה שחשוב, הערב משחק,
עשור שהתחיל חלש ונגמר לא רע,
היום אנחנו חזק חזק בפיסגה,
עשור מרתק, עשור מיוחד,
הבאנו הביתה גביע (חשוב) אחד.

היסטורית עם קלופ, אחרי החגים,
אנחנו מעט מתקשים,
בינואר ופברואר פחות מנצחים,
האם השנה נשנה הרגלים?

גירסת הבמאי:
"אל תסתכלו קדימה, אל תתעסקו עם מה שהיה. כאן ועכשיו זה מה שחשוב וקובע, על המגרש וביציע".

אליסון
via "liverpool echo" facebook page


סרט רץ:

שפילד יונייטד היא די קרציה,
בכלל לא שומרת מרחק נגיעה,
לרוב משחקים מאחור חמישה,
נגדנו שבעה? לפחות שישה.

לשפילד יש הגנת ברזל,
עברת שחקן, תגיד הגומל,
ואם, איכשהו, הצלחת לכבוש,
תזכה, כנראה, למעמד של קדוש,
הם תמיד משחקים עם שלושה בלמים,
גבוהים וקשוחים, כנראה הם אנגלים,
רק אנחנו ספגנו פחות,
יהיה קשה, אין אשליות…

הרוטציה ממשיכה להתקצר עוד לפני המשחק כשקייטה, שהיה אמור לפתוח, סובל מפציעה במפשעה ומוחלף ע"י ג'יימס "אני מוכן תמיד לכל קריאה" מילנר.
שלוש דקות מהפתיחה וירג'יל מקצר את המגרש במסירה ארוכה, רוברטסון מנצל החלקה של מגן בלבן כדי למסור לסלאח שמבקיע מטווח קצר. 0-1 מהיר ופתיחה נהדרת לשנה חדשה.

סלאח הכובש
via "liverpool echo" facebook page

 

שפילד לא נשברת ומנסה לעשות משהו, אבל כשהאדומים עולים ליתרון מוקדם, עוטפת אותם שמיכה של רוגע שנובע מביטחון מוחלט של השחקנים ביכולת ובכישרון שלהם. המשחק של ליברפול שוטף וזורם, ורק בגלל הצלה נהדרת של השוער הנדרסון והחמצה של וינאלדום התוצאה אינה משתנה.

נראה שהשחקנים ממש נהנים,
רצים, מתקלים וגם בועטים,
וירג'יל עולה, כמעט מסיים התקפה,
כמעט מחצית, לא עשינו עבירה,
ואם שפילד מנסה להבקיע,
וירג'יל וגומז ממהרים להרגיע.

מחצית ראשונה לא גדולה, מאוד קיצבית ומהנה, עם לא מעט מהלכי כדור יפים ומלאי דימיון.

 

אחרי ההפסקה זה מרגיש לי כמו משחק אימון כשליברפול מניעה כדור בסבלנות במרכז ושפילד מגלה לעיתים אומץ ולוחצת. ההרגשה מתחזקת כשאני רואה שהמאמן השפילדי שותה מיץ פטל מבקבוק פלסטיק.
הקהל דוחף את הקבוצה והמשחק מתעורר. פירמינו מתקרב לגול בבעיטת בננה נהדרת, שחקן שפילד בועט על חברו וכדור שסלאח מגביה פוגע בקורה ומתגלגל על הקו לידיים של השוער.

63:40 אליסון קולט כדור ליד השער.
63:56 מאנה כובש בסיום התקפת מעבר שכוללת את רוברטסון (כדרור ומסירה), מאנה (כדרור ומסירה), סלאח (אסיסט) ומאנה (דחיקה מקרוב).
0-2. מי שמיצמץ, פיספס.

עכשיו זה כבר נראה חתום, סגור ונעול, אבל קלופ מחכה עם חילופים ודוחף קדימה את השחקנים בהתלהבות על הקו.
אליסון עוד מספיק לעצור כדור על הקו אחרי ניסיון דחיקה מטווח אפס, וזהו. נגמר.

שחקן ראשי:
וינאלדום והנדרסון.
התלבטתי בין שניהם ובסוף החלטתי שאין טעם, מכיוון ששניהם היו מעולים. לא כבשו ואפילו לא נתנו אסיסט, אבל שלטו באמצע, היו בכל מקום במגרש, ניצחו כל מאבק ואפילו זכינו לבעיטה נהדרת של וינאלדום לשער, ורק חבל שהוא לא מעיז יותר ומתעקש לפעמים לכדרר ליד הרחבה ולא לבעוט.
צמד חמד עם הופעה מושלמת.

שחקן משנה:
וירג'יל וגומז.
התלבטתי בין שניהם ובסוף החלטתי שאין טעם, מכיוון ששניהם היו מעולים. לא כבשו או מסרו אסיסט, רק הכנה לאסיסט, אבל שלטו לחלוטין בחצי המגרש של אליסון, היו בכל מקום, ניצחו כל מאבק ודייקו בכל גליץ'.
צמד חמד עם הופעה מושלמת.

 

דבר המבקר:
אני קם בבוקר להשלים את הכתיבה,
מסתבר שטראמפ היה בסביבה,
אדון סולימאני היה ואיננו,
גם את שפילד השארנו מאחורינו,
שני חלוצים, שני שערים,
ממש צמד-חמד, כמו שאומרים.

שליטה מוחלטת של האדומים במגרש ובהתרחשויות משריקת הפתיחה ועד הסיום. בהימור לפני המשחק אני נתתי תיקו, כי בכל זאת שפילד היתה מצויינת נגד סיטי ויש לה הגנה חזקה והרבה נחישות ואופי, והיא עשתה לנו חיים קשים במשחק הראשון, אבל זה פשוט לא היה כוחות.
ליברפול, למרות חוסר ריכוז וחוסר דיוק באיזור הרחבה, היתה בפער עצום מהיריב, ולהגיד "לא כוחות" זה ממש אנדרסטייטמנט.
שפילד ניסתה ללחוץ מדי פעם, אבל היא לא היתה יותר מקבוצת כדורגל אנגלית טיפוסית של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, וזה לא מספיק מול הכדורגל המודרני, הסוחף והשוטף של ליברקלופ. שפילד הפסידה פעם אחת במשחק חוץ בשנה האחרונה, והערב היא הובסה למרות שהפער היה "רק" שני שערים.

אליסון עלה עם כפפות תכלכלות, אלא שזה לא פגע בקלילות שבה הוא הודף וקולט כדורים. עצירה נהדרת שלו בפתיחה סימנה את הכיוון ועוד עצירה בסיום סגרה את הסיפור.
כל כך התרגלנו להופעות מושלמות של הצמד-חמד, טרנט את רובו, שעוד משחק עם בישול וכמה מסירות אמן נראה לנו מובן מאליו.

פירמינו היה פעיל, אלא שכמה מסירות שלו, שיכלו להפוך לאסיסטים ושערים הלכו למקומות אחרים, ולא ברור לי אם זה בגלל שהוא רואה שלושה צעדים קדימה והחבר'ה לא, או בגלל שהוא היה מעט מעופף.
אין לי מושג אם סלאח ומאנה אוהבים, מקנאים או מתחרים אחד בשני, ויכול להיות שהם גם וגם. בכל מקרה גם הצמד-חמד הזה עשה את היומית שלו, עם שני שערים, אסיסט, תנועה בלתי פוסקת ואיום מתמיד על השער.

זה היה אחד המשחקים הכי נקיים וזורמים שראיתי. הקבוצות שיחקו בקשיחות אלא שכל אחת מהן עשתה רק שמונה עבירות. אפס כרטיסים זה גם מחזה נדיר והשופט ניהל נהדר ונתן למשחק לזרום.
התמונה של המשחק היתה הצעידה של רוברטסון המותש, שלוש דקות לסיום לאחר שהוחלף, בדרך לספסל. העובדה שהבמאי בחר להתמקד בו ובקהל שעודד אותו, ולא במה שקורה על הדשא, מספרת את כל הסיפור.

כותרות סיום:
אמצע העונה ואנחנו כמעט פי שתיים נקודות מיונייטד שבמקום החמישי. באוקיינוס השיאים שליברפול שוברת זה אולי הנתון הכי מדהים.

הפסימיסט יגיד: מה יהיה עם הפציעות. שוב קייטה…
האופטימיסט יענה: מילנר יכול לרוץ לנצח…
הפסימיסט יציין: אין לי מה לומר.
האופטימיסט יאמר: אין מילים.

קישור לכל הטורים של יומן האליפות

מאנה חוגג בסגנון סימון ביילס, ופירמינו חוגג בסגנון?
via "liverpool fc" facebook page

9 תגובות

  1. Avatar

    משחק נפלא בשליטה מלאה שלנו, שלא היתה בו אפילו דקה של לחץ ולראיה לא היית צריך לקפל כביסה!
    כולם היו טובים. חבל על פציעה של קייטה. לא הבנתי למה לא בוצעו חילופים יותר מוקדם אחרי ה-2:0. מקווה שמשחק הבא אוריגי פותח וסלאח או מאנה ינוחו. היתה אפשרות למאנה באחת ההתקפות למסור לבובי והוא בעט החוצה ובובי כעס (אם הוא מסוגל לכעוס) וחבל כי מגיע שגם הוא יקבל מעט חזרה משני החלוצים האחרים.

    • Avatar

      כביסה? אפילו לשניה לא חשבתי על זה.
      כנראה שלא נזכה לתקופה ארוכה של קייטה ללא פציעות . זה מה יש.
      ביום א' דרבי בגביע ושאלה גדולה מה קלופ יעשה. הוא חייב רוטציה ומנוחה, והעיקר לשמור על וירג'יל.

  2. Avatar

    נהניתי לקרוא, כרגיל (לא צפיתי במשחק הפעם). משחק הגביע מול אברטון הוא מוקש רציני. שחקנים זקוקים למנוחה אבל אין הרבה חלופות. מניח שלא נראה הרבה שינויים בהרכב.

  3. Avatar

    הסיכום הכי טוב שקראתי למשחק הזה. כל מילה.
    גם התגובות שמעל הן בול פגיעה.
    אילולא מצבת הפצועים הכל היה מושלם ודילמה גדולה אצל קלופ בראש בפנים.
    מינאמינו ישירות להרכב כמו לפני שנה עם ואן דייק? אוריגי ולאלאנה בטוח שכן, אולי גם אליוט הינוקא?

  4. Avatar
    משנה מקום משנה שם

    מגיב באיחור קל.
    השחקנית הראשית, לדעתי, במשחק הזה היתה העייפות. משני הצדדים. ולמרות העייפות, עוד נצחון, עוד רשת נקייה. נפלא.
    מצב הפציעות ממשיך להחמיר. גם אם קלופ רוצה לעלות היום מול אברטון עם מחליפים, אין כל כך עם מי. מה גם שלא כדאי להתבזות בבית בדרבי, ולא כדאי להפסיד לאנצ'לוטי פעם שנייה העונה.
    לא הצלחתי למצוא צפי לחזרה של מי מהפצועים. האם פספסתי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח