יומן האליפות של ליברקלופ: נתן כתף

יורגן קלופ הוא הבמאי והתסריטאי, הלב והפנים של הקבוצה, וראוי להגיד אותם בנשימה אחת.

ליברפול 1 מאנה
וולבס 0

טריילר:
אנחנו ניצחנו קבוצת שועלים,
את סיטי ניצחה קבוצת זאבים,
יש לנו פער גדול בפיסגה,
מה שלומי? טוב, תודה.

היום אנחנו מול אותם זאבים,
צריך להיזהר, כי הם מהירים,
הם יודעים לנשוך, בלי היסוס ומורא,
מה שלומי? טוב, תודה.

גירסת הבמאי:
“ברור לנו שנדרש מאמץ מכולם, אבל זה ידוע כבר דורות, ולכן אנחנו נילחם” (קלופ נותן פרספקטיבה היסטורית בהתייחסות למשחקי החג).
“Yes it’s intense for everybody, but we’ve known that for ages so we have to fight.”

סרט רץ:
היום אנחנו עם בגד מיוחד,
תג של אלופי העולם עליו,
תג מוזהב, במרכז החזה,
מין מיקום מוזר שכזה,

קראתי פרשן אחד שטוען,
שאת הזאבים זה ירגיז ויעצבן,
שיהיה, נחכה ונראה,
אם נהיה טובים, זה לא משנה…

החולצה עם התג המוזהב של אלופי העולם
via “liverpool fc” facebook page

בגלל ערימת הפציעות בקישור ובהגנה, שהולכת וגדלה, ואולי בגלל הרצון שלו לשמור על הפער הגדול מהמתחרות ולא להרפות, קלופ מסתפק בשינוי אחד בהרכב, לאלנה במקום קייטה, ועולה עם ההרכב החזק ביותר שלו. נקווה שהפורטוגלים של וולבס שניצחו לפני יומיים את סיטי יהיו עייפים יותר מהחבר’ה שלנו.

וולבס עומדת יפה מאוד בהגנה והאדומים לא ממש מסכנים את השער ברבע הראשון. האינטנסיביות ההגנתית לא פחתה למרות המנוחה הקצרה, והכתומים לא מתקרבים לרחבה של אליסון.

שתי הקבוצות הכי עסוקות,
לאט לאט מתעייפות,
הקצב יורד, השעון מתקתק,
האם בלי גולים להפסקה נרד?
לא!!

ארבע דקות להפסקה, מהלך מתוכנן שמתחיל בכדור ארוך של וירג’יל לתוך הרחבה, ממשיך באסיסט (מתוכנן) של לאלנה עם הכתף ומסתיים בבעיטה של מאנה מקרוב. 0-1 קשה ביותר ובדיקת VAR ארוכה ארוכה.

שלוש דקות בזמן הפציעות וולבס כובשת אחרי מהלך מצויין.
הלך הקלין שיט?
לא.
ה VAR קובע שהיה נבדל של מילימטר או פחות, ואנחנו יורדים להפסקה ביתרון מינימלי ומוצדק.

כמו לסטר, גם וולבס לא בעטה אפילו פעם אחת לכיוונו של אליסון במחצית הראשונה. מחצית קצבית ומהירה, עם עמידה טקטית נהדרת של האורחים, מעט מצבים והרבה VAR.

ההגנה והקישור אומרות תודה להתקפה
via “liverpol fc” facebook page

המחצית הראשונה היתה קשה,
כמו לביבה מהשנה שעברה,
נקווה שהמחצית השניה,
תהיה טעימה כמו סופגניה.

המחצית השניה נפתחת במצב רוח התקפי של שני הצדדים ויש תחושה שיהיו שערים, בטח מול וולבס שאוהבת לכבוש אחרי ההפסקה. וולבס משחקת יותר פתוח, וליברפול מוצאת יותר מרחב באיזור הרחבה, שלא מגיע לכדי איומים על השער.

וולבס מכניסה את אדמה,
שדורס כל מה שבדרכו נקרה,
וירג’יל עושה טעות נדירה,
אליסון במקום, חומה בצורה.

ליברפול מחזיקה ומניעה בסבלנות, וולבס מנסה לעקוץ, לא מוותרת והמשחק אגרסיבי וקשוח. הזאבים מגיעים למצבי בעיטה טובים, אלא שהכדורים שלהם הולכים לשמיים.

שחקן ראשי:
VAR.
שתי ההחלטות של שופטי המצלמות היו נכונות וקריטיות לתוצאה. את השער של מאנה הם אישרו למרות שהשופט פסל אותו על המגרש, בטענה לנגיעה ביד, ואת השער של נטו הם פסלו על נבדל מינימלי. סביר להניח שלולא המצלמות התוצאה היתה הפוכה.

שחקן משנה:
גומז.
משחק חסר טעויות של הבלם שהולך ומתקרב ליכולת שלו מהעונה שעברה, וזה בלט יותר עקב הטעות של וירג’יל. סגר נהדר בהגנה, בלם כל ניסיון התקפה וגם הוביל כדור לא מעט פעמים. יהיה קשה להזיז אותו מההרכב.

דבר המבקר:
בזמן פציעות וירג’יל בולם בעיטה מסוכנת ומניף אגרוף ניצחון, שיש בו סיפוק של לוחם ששרד קרב עקוב מדם, ואפשר להבין אותו.
מיד בסיום המשחק קלופ ניגש לחבק את טראורה במחווה של כבוד והערכה לשחקן, ואפשר להבין למה.

זה היה אחד המשחקים הכי קשוחים וגבריים העונה, מול קבוצה שנלחמה כל שניה ועל כל סנטימטר במגרש, והכריחה את ליברפול להזיע עד הניצחון. וולבס נתנה פייט נהדר, שרטה, דחפה, הפילה וניסתה, והכריחה את ליברפול לנצח באותה הדרך. על המגרש היו הרבה שחקנים טכניים שלא קיבלו זמן ומרחב להראות את היכולת שלהם, וכל התקדמות על המגרש הושגה במאמץ רב או במסירות ארוכות מעל ההגנה.

אם עד ההפסקה ליברפול היתה בשליטה מלאה לעומת וולבס שלא בעטה, הרי במחצית השניה התמונה התהפכה לגמרי. וולבס החזיקה יותר בכדור ובעטה עשר פעמים לכיוון השער, לעומת ליברפול שבעטה רק פעמיים, ושתיהן לא היו למסגרת.

ההגנה עבדה היום קשה מאוד, ביחוד במחצית השניה, והשחקנים הצליחו לחפות נהדר אחד על השני, ביחוד אליסון אחרי הטעות של וירג’יל, שנראה מעט עייף לקראת הסיום. טרנט ורוברטסון בילו מעט, באופן יחסי, מעבר לקו האמצע, אבל התחליף היה וירג’יל במסירה שהכינה את השער.
וינאלדום והנדרסון נתנו את המשחק הסולידי הקבוע שלהם, והראשון הצליח להגיע למצבי בעיטה שלא צלחו. לאלנה נתן את הנשמה, וכמובן את הכתף שהביאה לשער הניצחון.
סלאח ומאנה נתנו הרבה עבודה בשני הצדדים, הראשון לא היה מספיק מדוייק והשני דייק בדיוק ברגע הנכון.

כותרות סיום:
זה לא היה ניצחון ברוח הכדורגל הסוחף והשוטף, אלא ניצחון ברוח של עיר נמל.
זה לא היה ניצחון של סטייל, אלא ניצחון של פועלים קשוחים עם ידיים מחוספסות ושרירים מכווצים מעבודה קשה.
זה לא היה ניצחון של תג מוזהב, אלא של פלדה ופחם.
המחצית השניה היתה קשה כמו לביבה מהשנה שעברה, אבל הניצחון היה מתוק כמו סופגניה מלאה בריבה משובחת.

הפסימיסט יגיד: אנחנו מתחילים להתעייף.
האופטימיסט יענה: אבל עדיין מספיק חזקים.
הפסימיסט יציין: אפילו וירג’יל טועה…
האופטימיסט יאמר: ויש מי שמתקן…

קישור לטורים הקודמים ביומן האליפות

מאנה מודה לקהל, רוברטסון מונה למאנה
via “liverpol fc” facebook page
 
   

5 תגובות

  1. Avatar

    גם אני חושב שגומז איש המשחק. אפילו לפני הואר כי ואר פעם איתנו ופעם נגדנו. נגד יונייטד קיבלנו גול כשהיתה עבירה בתחילת המהלך וגם לבובי פסלו שער על נבדל של מילימטר. גומז היה מעולה כל המשחק ונראה שהוא לא עייף כמו השאר (הגיוני). בסה”כ וולבס קבוצה מעולה ואם היה תיקו או הפסד אני לא בטוח שלא היה מוצדק. למזלנו היו להם משחקים מטורפים תוך זמן קצר מאוד ככה שחקנים כמו חימנס שיחקו מעט יחסית.

  2. Avatar

    כל הכבוד לוולבס ( כמובן גם על הניצחון מול סיטי ) הם היו שותפים מלאים למשחק כדורגל קשוח וטוב, פשוט קבוצה נהדרת. כפי שראש ציין בתגובה מעלי, היה לנו מזל שחימנס קיבל קצת מנוחה. יש להם מספר שחקנים טובים אבל הוא המסוכן מכולם.

  3. Avatar
    משנה מקום משנה שם

    משחק קשה לסיום שנה מדהימה וחודש מושלם.
    בתחילת העונה, אחרי כמה נצחונות דחוקים, חששתי שהמזל יתיישר באיזשהו שלב וליברפול תתחיל לאבד נקודות. אחרי חצי עונה ברור לי שליברפול יודעת לנצח משחקים בכל מיני דרכים. גם משחק כזה הוא חלק ממפגן עוצמה מתמשך. אני עדיין מניח שנאבד נקודות, אבל אולי לא כל כך הרבה…
    בעונה שעברה היה לנו ינואר קשה מבחינת תוצאות אחרי דצמבר מושלם. לוח המשחקים בינואר הקרוב קשה (טוטנהאם בחוץ, וולבס בחוץ, שפילד, יונייטד) והפציעות נערמות. אני מקווה שההפרש בטבלה והתוצאות עד עכשיו יתנו את הבטחון להמשיך בקצב דומה, כדי לא לאפשר לסיטי (וללסטר?) לדמיין שאפשר עוד להצמד בחזרה.
    נאחל 2020 של נצחונות ותארים, ותודה על בלוג שמרחיב את הלב.

    • Avatar

      תודה על הפירגון, בהחלט מרחיב גם לי את הלב.
      נראה שהפער הגדול נותן נוחות ואפשר להפסיד נקודות פה ושם.
      חייבים רוטציה ולשמור על וירג’יל בריא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח