יום ששוני הוא יום אסוני

עד השנתיים האחרונות ברגמו הייתה עיר קטנה בצפון איטליה שהחווירה לעומת הערים השכנות. אטאלנטה, קבוצת הכדורגל שלה, נתנה לה סיבה לגאווה, אבל המחיר של ההצלחה הזאת קשה מנשוא

במבט לאופק מבזיליקת סנטה מריה מג'ורה מתגלה החלום האירופאי. הבזיליקה שנקראת על שמה של אחת הכנסיות החשובות ביותר בעיר רומא, הוקמה ב1137 ונחשבת עד היום למשמרת מסורת לימודי המוזיקה בכל אירופה הקלאסית. זה מקום שחובה לבקר בו עבור מי שמגיע לברגמו, ובימים כתיקונם הוא הומה תיירים ואיטלקים שמגיעים לחזות באחד מפלאי צפון איטליה. כאן זה מרכז אירופה הגדולה.

אבל הימים אינם כתיקונם, ובבזיליקה שוררת דממה מפחידה. המבנה צופה על העיר התחתית של ברגמו, זאת שבאחד מהשבועות האחרונים צולמו משאיות צבאיות שנכנסות אליה כדי לפנות את כמות הגופות האסטרונומית שהצטברה בעיר. הרחובות של העיר הקטנה שוממים לגמרי, התושבים מסוגרים מפוחדים בבתים, מתפללים בחדרי החדרים שהמחלה שמאיימת להשמיד את העיר הקטנה הזאת לא תגיע אליהם.

העיר העליונה בברגמו
מבט על העיר העליונה בברגמו Credit to "Atalanta B.C." Instagram Page

רבע שעה נסיעה מהבזיליקה עומד לו שומם אצטדיון אתלטי אזורי ד'איטליה, אצטדיונה הביתי של קבוצת אטאלנטה. זאת הייתה אמורה להיות השנה שלה. עם תקציב מינימלי, קהל תומך ומעודד וסגל שחקנים מחובר והדוק, אטאלנטה ברגמסקה קלצ'ו היה אמור להיות השם החם של אירופה. בשנים האחרונות, עם חזרתה של הליגה האיטלקית לתמונה בצמרת הקבוצות של אירופה, הגיעו קבוצות שקראו תיגר על שלטונה האבסולוטי של הגברת הזקנה מטורינו. אינטר, לאציו, רומא ונאפולי הן קבוצות גדולות עם מסורת כדורגל עשירה שבאות מערים גדולות הפרוסות לאורך כל איטליה. אף אחת מהן לא דומה לאטאלנטה.

נדמה שמאז בניית הבזיליקה במאה ה12 לא היה לברגמו סיבה להתגאות. ברגמו, עיר קטנה באחד האזורים המיושבים ביותר באירופה, מחוז לומברדיה שבצפון איטליה, תמיד חסתה בצילם הענק של הערים הגדולות והאופנתיות סביבתה. ונציה, מילאנו, טורינו, בולוניה וגנואה. כולן ערים גדולות ומלאות היסטוריה שהיו ליבה של איטליה הגדולה במאות האחרונות. לידם ברגמו הפכה להיות בעשורים האחרונים עיר תעשייתית, מלאת במפעלים ובפועלים מכל היבשת שעברו בה. היא נתפסה תמיד יותר כעיר שינה עבור הערים הגדולות. וכמו בתעשייה, כמו באומנות, כמו בהיסטוריה המהדהדת מהקירות, גם בכדורגל ברגמו תמיד הייתה צעד אחרי הערים הגדולות.

אטאלנטה, שעל שמה קרויה קבוצת הכדורגל של העיר ברגמו, הייתה דמות במיתולוגיה היוונית שגודלה על ידי דובים אחרי שאביה, שהתאכזב מכך שנולדה לו בת, נטש אותה. היא גדלה להיות ציידת אכזרית במיוחד עם הקשת שלה, אבל כל חייה תמיד העריכו אותה פחות מהציידים שהיו לידה. לפי המיתולוגיה היוונית, אחרי שהתפרסם שמה ברבים כמי שהצילה את בני האדם מחזיר בר שהרג המוני בני אדם, הקימה אטאלנטה תחרות ריצה, ומי שינצח אותה בתחרות הזאת יישא אותה לאישה. אחרי שהרבה אצנים כשלו במשימה והוצאו להורג, אטלאנטה נישאה למלאניון, שניצח אותה על ידי תפוחי זהב שזרק לכיוונה במהלך המרוץ.

אטאלנטה
Credit to "Atalanta Bergamasca Calcio" facebook page

כמו הדמות המיתולוגית, גם את קבוצת הכדורגל של ברגמו, שהוקמה ב1907 על ידי מהגרים שוויצרים, לקחו תמיד בערבון מוגבל. ההישג היחיד של הנראזורי מברגמו היה הגביע האיטלקי בו זכתה ב1963 בהובלתו של גדול שחקני הקבוצה בכל הזמנים וחלוץ נבחרת איטליה, אנג'לו דומנג'יני. לאורך רוב שנותיה הייתה אטאלנטה קבוצה שהתנדנדה בין הליגה הראשונה לשנייה, אך לא השאירה חותם משמעותי. דווקא באירופה הגיעה להישגים מעניינים כאשר הגיע לחצי גמר גביע המחזיקות ב1988 ורבע גמר גביע אופ"א ב1991. אבל כמו במיתולוגיה היוונית, הגיע זמנה של אטאלנטה להראות את כוחה גם מול גדולים ממנה.

מאז שנות החמישים פיתחה אטאלנטה במקביל לקבוצה הבוגרת גם מחלקת נוער מפוארת שהעמידה אלפי שחקנים שכבשו את כל הכדורגל האיטלקי. שחקנים כמו פיפו אינזאגי, בונוונטורה, מונטליבו, קאלדרה, קונטי, טקינארדי, דונאדוני, כולם התחילו באקדמיה של המועדון מברגמו, והרשימה לא נגמרת. בשנים האחרונות הלכה אטאלנטה על טקטיקה מאוד מעניינת: היא מגדלת שחקנים בכמויות מאסיביות ומשאילה אותם בכל רחבי איטליה ואירופה. הטובים חוזרים אליה או נרכשים על ידי קבוצות גדולות יותר. אטאלנטה, שמדורגת כיום על ידי מרבית אנשי האקדמיות באירופה כאקדמיה השישית בטיבה באירופה (אחרי ליון, פ.ס.ז', מארסיי, ריאל מדריד וברצלונה) והמבחר האנושי הרחב בה מגיע לידי ביטוי גם בקבוצה הבוגרת של גספריני.

 

גספריני, שמאמין בשיטה התקפית ומהירה, פיתח באטאלנטה בשנים האחרונות קבוצה צעירה ומלהיבה שהפכה להיות הלהיט הגדול של איטליה ובשנה האחרונה גם של ליגת האלופות. עם שחקנים כמו האטבור, מלינובסקי, דה רון, מוריאל וזפאטה נוצרה קבוצה שלא מפסיקה לבעוט למסגרת של היריבה. אם נוסיף גם את יוסיפ איליצ'יץ' הסלובני ופאפו גומז הארגנטינאי הותיקים נקבל קבוצה עוצמתית. בעונה שעברה, במשחק שנגמר בתוצאה 0:0 מול אמפולי, בעטה אטאלנטה 47 (!) פעמים למסגרת. כשזה לא הולך זה אמנם נראה לא טוב, אבל כשזה הולך זאת קבוצה שלא מפסיקה לכבוש. אטאלנטה הצליחה לעלות ל32 האחרונות בליגה האירופית בעונת 2018-19 (בין היתר אחרי שעברה במוקדמות את הפועל חיפה), והצליחה בסוף העונה האחרונה לעלות בפעם הראשונה בתולדותיה לליגת האלופות, ולאחר מכן גם להעפיל לשמינית הגמר.

אטאלנטה
לא מפסיקים לבעוט. שחקני אטאלנטה Credit to "Atalanta Bergamasca Calcio" facebook page

ההצלחה הזאת של אטאלנטה הגיעה לשיאה ב19 בפברואר 2020. אוהדי אטאלנטה, שלא יכולה לארח במגרשה הביתי בליגת האלופות מכיוון שהוא לא עומד בתקנים האירופאיים, הגיעו בהמוניהם לסאן סירו במילאנו למשחק שמינית הגמר הראשון של ליגת האלופות מול ולנסיה. האווירה במילאנו הייתה מחשמלת גם מצידם של אוהדי ולנסיה שהגיעו בהמוניהם מספרד. 44,236 אוהדים צפו בנראזורי עושים היסטוריה עם 4:1 מהדהד על הקבוצה הספרדית. האטבור כבש צמד, פרולר ואיליצ'יץ' הוסיפו כל אחד אחד, והיה נדמה שזאת קריאת ההתעוררות הגדולה שברגמו הייתה זקוקה לה. אבל אז הכול החל לקרוס.

ב8 במרץ, יומיים לפני משחק הגומלין בין הקבוצות במסטאייה, הכריז ג'וזפה קונטה, ראש ממשלת איטליה, על הסגר נרחב לכל מחוז לומברדיה בעקבות התפרצות הקורונה באיזור. יומיים אחרי נתנה אטאלנטה עוד הצגה חלומית כשניצחה את ולנסיה בחוץ 4:3 עם רביעייה של איליצ'יץ', אבל שם מרקו ספורטיילו, שוערה של אטאלנטה שפתח במשחק, נדבק בקורונה. כמה ימים אחרי כבר היה די ברור שבזמן הקרוב לא ישחקו באטאלנטה כדורגל בזמן הקרוב.

 

הרבה מאוד חוקרים אפידמיולוגים באיטליה מפנים אצבע מאשימה לאותו משחק בסן סירו כאחד הזרזים הכי גדולים להתפשטות הקורונה באיטליה ובספרד, ולא רק הם. ג'ורג'ו גורי, ראש עיריית ברגמו, קרא למשחק הזה לא פחות מאשר "פצצה ביולוגית" והאשים את אופ"א בהפקרות שגרמה לתפוצת הנגיף ביבשת. העובדה שבולנסיה הייתה אחת ההתפרצויות הראשונות של הנגיף בספרד הפכה את המשחק הזה, את ההצלחה הגדולה בתולדות אטאלנטה לכתם שאולי ירדוף את הקבוצה שנים קדימה.

סופה של אטאלנטה המיתולוגית היה הרסני. לאחר שביזתה ביהירותה את מקדשו של זאוס, אל השמיים, הוא הפך אותה ואת בעלה לאריות ורתם אותם למרכבתו. ברור שמי שאשם יותר מכל בקיום המשחק הנפיץ הזה הוא אופ"א שלא קלטו בזמן את מימדי האסון הפוטנציאלי, אבל האם הקארמה של הקבוצה שקרויה על שם אותה גיבורה מיתולוגית לא הענישה אותה על כך שהעזה לעשות כרצונה במגרש האלים של ליגת האלופות, כאשר כל מה שהיא רצתה הוא רק לתת גאווה לעיר הקטנה והאלמונית של מחוז לומברדיה, אבל גרמה לאסון אולי בלתי הפיך לעיר המוזיקה של צפון איטליה.

אטאלנטה
Credit to "Atalanta Bergamasca Calcio" facebook page

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח