לא ברור עדיין אם תתחדש העונה של ליגת האלופות, אבל יש אנשים מסוימים שחייבים לזכות בה לפחות פעם אחת עד סוף הקריירה. אצל רובם אפשר לומר עוד פעם אחת.

כריסטיאנו רונאלדו

אתם בטח אומרים לעצמכם עכשיו שזו בדיחה. מה הוא צריך לנשק את הגביע עם האזניים הגדולות אחרי שכבר עשה זאת 5 פעמים? הכל נכון. אבל עכשיו הוא כבר בן יותר מ-35 וסוף הקריירה שלו הולך ומתקרב.

אם אכן יוביל את יובה לגביע הקדוש (הרי בדיוק לשם כך הביאו אותו) יהיה לו קייס רציני מול מסי בקרב על הכדורגלן הטוב בעולם. אגב, צריך לזכור ש-3 הגביעים הרצופים שלו עם ריאל מדריד הגיעו לאחר גיל 30. אל תספידו את CR7 כל כך מהר.

באיירן מינכן ורוברט לבנדובסקי

אני עוד זוכר מצוין שאחרי הטרבל הענק של 2013 הכרזתי באזני חבריי שהבווארים ישלטו בעולם החל מעתה. התבדיתי בגדול. באיירן לא שבה למעמד הגמר מאז שרובן נתן לה ניצחון דרמטי מול דורטמונד בוומבלי, והאימפריה של דרום גרמניה עדיין מחכה להכות שוב.

לגבי הפולני, הוא נכנע לבאיירן במדי דורטמונד באותו גמר וכעבור עונה נוספת החליף את הצהוב באדום של אלופת גרמניה. הסקורר המחונן כבר בעונה הזו או לכל המאוחר בעונה הבאה יעבור את ראול ויעלה למקום ה-3 בטבלת הכובשים בכל תולדות המפעל. בעיניי, אין ספק שהוא השחקן הכי גדול בימינו שטרם הניף את הגביע. הוא עדיין יכול לעשות זאת.

פפ גווארדיולה

מאז ימי ברצלונה העליזים, שכללו 2 כיבושים של היבשת, לא הצליח הספרדי לשוב למשחק הגמר. עם באיירן נתקע בחצי הגמר ב-3 עונות, וכמאמן הסיטיזנס המצב חמור יותר כאשר לא הצליח לעבור את הרבע.

השנה יש לו סיכוי לא רע. אין לו ליגה על הראש, ליברפול כבר עפה והמשחק הראשון של השמינית השאיר לו יתרון משמעותי (2-1 על ריאל בברנבאו). חוץ מזה, הוא מת לשבור לטובתו את שוויון התארים המשמעותיים מול מוריניו – 2 גביעי אירופה ו-8 אליפויות לכל אחד. תהיו בטוחים שעבור פפ זה תמריץ מעולה.

ניימאר

הברזילאי, שעדיין מחזיק בתואר השחקן היקר העולם, חייב לפרוע את השטרות. אחרי שהתגבר על מחסום השמינית שעצר אותו ואת פ.ס.ז' בשנתיים הראשונות שלו בעיר האורות, הספיקו הכוכב וחבריו לעבור את דורטמונד המוכשרת בדרך לרבע גמר ראשון לקבוצה מאז 2016 לפני שהתפרצה הקורונה.

בניגוד לימיו בבארסה ושלישיית ה-MSN, בה היה כינור שני או שלישי (תלוי אם אתם מעדיפים את סוארס או את ניימאר), בשלישיית פריז MCN (מבאפה, קבאני וניימאר) הברזילאי הוא המנצח על התזמורת וחובת ההוכחה עליו. אם אכן יעזוב את צרפת לפני שיניף את גביע אירופה, ניתן לומר שנכשל.

אדן הזאר

הכוכב הבלגי היה פצוע תקופה ארוכה בעונה זו, הראשונה מאז עזב את צ'לסי לטובת ריאל מדריד, ויש שיגידו שהגיע לברנבאו באיחור של שנה או שנתיים. אין ספק בקשר ליכולותיו על כר הדשא: ב-7 שנים בצ'לסי זכה פעמיים באליפות ופעמיים בליגה האירופית, ויש להזכיר שסחף את בלגיה לחצי גמר המונדיאל. בצ'מפיונס, לעומת זאת, לא עבר את מעמד חצי הגמר.

כעת, רגע לפני גיל 30 וכשהבלאנקוס עדיין מלקקים את פצעי עזיבתו של רונאלדו, הזאר חייב להעלות הילוך אם ברצונו לחקוק את שמו ברשימת אגדות מדריד. גם אם לדעתכם השמינית הנוכחית מול מנצ'סטר סיטי אבודה, תמיד אפשר לנסות שוב בשנה הבאה, בתקווה שהבלגי לא ייפצע ל-3 חודשים.