זה לא חלק מהמשחק

אני חושב שאלירן עטר לא האמין בחלומות הכי ורודים שלו שהוא יזכה לשני פוסטים תוך שבוע אצלנו, ואפילו לא בגלל שערים שכבש, אלא בזכות התנועות שעשה כלפי הקהל של בני יהודה אחרי הפנדל שכבש נגדם.

איתי ארליך כתב שלדעתו מדובר בטראש טוק לגיטימי בין שחקן לבין האוהדים, וספי סמואל ניסה להסביר לעטר שזה פשוט לא נכון לתת לרגש להשתלט ואין שום תועלת או היגיון במעשים הללו.

השאלה היא אם אלירן עטר הוא רק שחקן כדורגל? לדעתי לא.
אני חושב שהוא עובד בארגון/חברה שנקראת מכבי חיפה, והוא יותר עובד שכיר מאשר שחקן.

הספורטאים המקצוענים היום הולכים בעקבות הפרנסה או לאן שהסוכן שלהם שולח אותם. מעטים מאוד נשארים באותו ארגון כל הקריירה, וחלקם אפילו עוברים בין שתי יריבות מושבעות, מה שלפני שנים היה נחשב לחילול הקודש. ערן זהבי, שאוהדי מכבי ת”א סוגדים לו היום (כולל עמיתיי לאתר), היה רק לפני חמש שנים כוכב האדומים ויש עוד הרבה כמוהו. הוא בחר לחזור למכבי מתוך הסתכלות על הקריירה האישית שלו בלבד, כמו כל שכיר שמחפש במדורי הדרושים או שולח קורות חיים.

בין אם אנחנו אוהדים מסורים או צופים נייטראלים יש לנו נטייה לראות את הספורט כמשהו רומנטי, גם אם מדובר בספורט מקצועני לחלוטין שהמשתתפים בו, כלומר השחקנים, עוסקים בו בעיקר לפרנסתם. כשעטר מבקיע גול הוא רץ בהתרגשות לקהל ומצביע על הלב או מצייר עבורנו לב עם כפות ידיו כדי להראות את הקשר העמוק בינו לקבוצה ולאוהדים. אין לי ספק שהוא מרגיש נפלא ושהאהדה והאהבה להם הוא זוכה נותנים לו סיפוק עצום.
אבל, רגע, יכול להיות שאותו דבר הוא עשה כשהוא שיחק בבני יהודה, במכבי ת”א ובריימס. לא יכול להיות. בטוח.
בצד ההתרגשות הוא גם נותן לקהל את מה שהוא מצפה לקבל. זה חלק מההצגה, מהשואו. זה חלק מטקס קבוע בין השחקן לקהל. בין העובד ללקוחות שלו. זו העבודה שלו.

אנחנו, הקהל, אוהדים או צופים נייטראלים, אנחנו הלקוחות של עטר ושל הקבוצות שנמצאות על המגרש.

כל מי שעובד עם לקוחות נתקל בלא מעט מקרים שבהם “עלו לו על העצבים” ובכל זאת הוא התאפק ולא הגיב, או הגיב בנימוס. אמנם בדרך כלל הלקוחות לא מקללים או מעליבים, כמו במגרשים, אבל גם זה קורה לפעמים, ובכל זאת מתאפקים. האם אחרי שנציג סלקום לא הצליח לסגור איתי עסקה הוא מתגרה בי או עושה לי תנועות? ברור שלא.
אז למה לעטר, והוא רק דוגמא, מותר להתגרות בלקוחות. אמנם הם יותר לקוחות של הקבוצה השנייה, אבל הם בכל זאת לקוחות, ומי יודע, אולי פעם הוא יעבוד בחברה שלהם?

ברור לי שקשה לאסור על שחקנים להגיב כך, כי יש לזה לגיטימציה מהקהל, זה בוודאי מוסיף עניין וקשה לחשוב בהיגיון כשהדם גועש והאדרנלין זורם, אבל אני בטוח שאם המעסיקים יקבעו גבולות וכללים ברורים, ויתעקשו עליהם בסופו של דבר העובדים/השחקנים יצייתו להם.

נכון, יהיה קצת פחות מעניין בלי ההתגרויות והתגובות מהשחקנים, אבל כשכדור שלג מתחיל להתגלגל, מי יודע איפה הוא ייעצר, אם בכלל.

לטעמי, התנועות הללו וההתגרויות בקהל הן לא חלק מהמשחק.

אלירן עטר מכבי חיפה
Credit to “Maccabi Haifa FC” Facebook page
 
   

2 תגובות

  1. איתי ארליך

    מכבד את הדעה שלך אבל ממש לא מסכים.
    מוריניו רץ לקהל של ברצלונה אחרי שטינפו עליו, זידאן נגח במטראצי ושניהם עדיין גדולים, שניהם ביצעו פעולות חריגות אבל אני קיבלתי אותן בהבנה ויותר מכך זה סימן לי כמה הם אנושיים. אני לא אוהב שמעבירים את הפוקוס על למה אלירן עטר התגרה בקהל. הפוקוס הוא על קהל שמהדקה הראשונה מקלל ומטנף בצורה חריגה, אני בסה”כ אומר שהתגובה של השחקן היא טבעית ואנושית ואני מקבל אותה. הדגשתי בפוסט שדעתי כמובן מותנית במידתיות של אותה פעולה. אריק קנטונה בעט באוהד שזאת לטעמי פעולה חריגה ותגובה לא מידתית (למרות שהייתי שמח שאותו אוהד יעסוק בלעודד את קבוצתו ולא לקלל ). בתור שחקן כדורגל הייתי שמח שמטראצי לא יקלל את זידאן כל המשחק ותיחסך כל ההתגרות הזאת. עטר לא עשה לקהל של בני יהודה תנועה מגונה או קילל אותם, הוא בסה”כ סימן להם שהוא לא שומע אותם.
    חואן מאטה הוחלף במשחק של צלסי נגד מנצסטר והוא קיבל מחיאות כפיים מאוהדי צלסי. על מה חלק ( לא אכפיש את כל הקהל) מהקהל של בני יהודה מקלל ומטנף את אלירן עטר? תתעסקו בלעודד . במדינה שבה התרבות היא “הכול מגיע לי” ובמסעדות המלצר הוא משרת (כמו במאה ה-18) והקהל תמיד צודק ככה אנחנו נראים. ואם אני מלצר במסעדה ואורח מקלל את אמא שלי אני עונה לו ומצפה מבעל המסעדה לסלק אורח אלים.

    • Avatar

      זכותו של הקהל להקניט את השחקן כדי להוציא אותו משווי משקל, אבל אני מסכים שאצלנו הקללות לפעמים עוברות את גבול הטעם הטוב וגוררות את השחקנים לתגובות. נכון שעטר רק “סימן להם” אבל הוא בהחלט ידע שזה יעורר אותם.
      מוריניו, זידאן וקאנטונה הם גדולים למרות התקריות שציינת ויש דרכים אחרות להראות אנושיות. אני בטוח שהם מצטערים היום על ההתנהגויות הללו ורק אפשר לשער איך זידאן היה משתדרג בטבלת גדולי הכדורגל אם היה זוכה בעוד אליפות עולם במקום להיות מורחק.
      כתבתי שאני מבין את התנהגות השחקנים אבל מצפה מהם להתנהג אחרת ומהמעסיקים שלהם לחייב אותם. עטר הוא לא היחיד שסופג קללות. יש כאלה שמגיבים אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!