התחזית לסוף השבוע – תיקו מאופס

עוד מחזור נגמר לו בליגה המשעממת בתבל, והגיע הזמן לנסות לנתח למה אנשים מעדיפים לראות שידור חוזר של סברי מרנן מאשר להסתכל על הדרבי החיפאי.

שלא תבינו אותי לא נכון, הבעיה היא לא מכבי או הפועל חיפה (או שדביר בנדק באמת מצחיק אותי), פשוט מראש ידעתי שחבל על הזמן שלי. בשנים האחרונות הדרבי החיפאי מעניין רק אנשים באיזור חיוג 04, וזה לא שדרבי השרון בין חדרה לרעננה עניין מישהו. בכלל. הבעיה עמוקה יותר.

מאבוקה, מכבי חיפה
קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של מכבי חיפה.

 

קובי רפואה, מאמן הפועל ת”א אמר לאחר ה 0-0 של קבוצתו נגד הפועל רעננה שהוא לא בא לשחק פתוח” כדי לקבל שלוש חתיכות”. בפעם האחרונה שבדקתי, הפועל רעננה היא לא יובנטוס או ברצלונה, והפועל תל אביב היא לא קבוצת כדורגל חובבנית שעולה למגרש כדי לא לספוג. אבל קובי רפואה לא הבעיה, הוא רק סימפטום.

הבעיה האמיתית מתחלקת ל-2: ראשית, מעמד המאמנים בליגת העל נמצא בשפל חסר תקדים. עד כה עמדו העונה על הקווים 31 מאמנים, בליגה בה יש 14 (!!) קבוצות. השיאנית אגב היא מכבי חיפה עם 5 מאמנים עד כה. עם נתון כזה, אפשר להבין למה מאמנים מעדיפים לשחק כדורגל סגור ומהוסס, מאשר, רחמנא ליצלן, לנסות לכבוש שער – שלא בטעות יחטפו שלוש חתיכות בהתקפות מעבר. בקרב ההישרדות על הג’וב, החלש שורד. העיקר לא להפסיד, שלא יהיה תירוץ לפיטורים. במקרה הכי גרוע תמיד אפשר ללכת “לפרשן” בתקשורת וללכלך על מאמנים אחרים כדי לתפוס את מקומם. הכל כשר במרדף אחרי הכסף. רק שלא יתלוננו אחר כך ש”מעמד המאמן” נפגע, להם יש חלק לא קטן בזה.

 

הבעיה השנייה וכנראה העיקרית, היא שבליגת העל הישראלית יש יותר מידי קבוצות. בשנים האחרונות בדרך כלל יש 4-5 קבוצות שמציגות משחק כדורגל שמזכיר, אפילו במקצת, את מה שאנחנו רואים בליגות הגדולות בעולם. משחק טקטי, התקפי, קצבי, מחושב, משתנה. העונה אפילו זה לא קורה. יש את מכבי תל אביב ויש הבלחות. נוצר מצב שבו 8-9 קבוצות באות כדי להעביר עוד עונה בליגת העל, ואם יש במקרה פלייאוף עליון, אפשר לנסות גם להגיע לאירופה. העיקר לא להסתבך בקרבות תחתית.

לאן כל זה מוביל? 22 משחקים העונה נגמרו בתיקו מאופס. מה זה אומר בהשוואה לליגות אחרות? ניקח את הלה ליגה כדוגמא. גם בליגה הספרדית 22 משחקים העונה נגמרו בתוצאה 0-0, רק שאצל הספרדים מדובר ב22 משחקים מתוך 250, ואילו אצלנו ב22 מתוך 168. בליגה הספרדית משחקות 20 קבוצות, בליגת העל 14. סביר להניח שבליגה בה יש יותר קבוצות, הפערים בין הקבוצות יהיו קטנים יותר וכתוצאה ישירה מכך יותר משחקים יסתיימו בתוצאה מאוזנת. מה זה אומר עלינו?

 

אין לי פיתרון קסמים. לדעתי צמצום מספר הקבוצות בליגה יוביל לכך שקבוצות יציבו לעצמן מטרות שהן מעבר להישרדות, יציגו דרך, שיטה וינסו לשפר את המשחק שלהן משבוע לשבוע. מי יודע, אולי הדבר יוביל גם לשיפור במעמד המאמן, אולי סוף סוף נוכל לראות בעוד קבוצות טביעת אצבע של מאמן והשפעה על מצב הקבוצה. העיקר שלא אצטרך לראות עוד שידור חוזר של סברי מרנן.

חוגג ומסי
קרדיט לדף הפייסבוק של משה חוגג
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח