המסע לאיסטנבול: בין מילאנו למדריד

לאחר ההפסד המתסכל למילאנו בחוץ בשבוע שעבר בפתיחת היורוליג, הצהובים של ארז אדלשטיין יעלו לבכורה ביתית בניסיון להתאושש ולהשיג ניצחון ראשון. הכל טוב ויפה רק שממול עומדת לא אחרת מריאל מדריד האימתנית.

לפני מילאנו עסקנו בניתוח המפתחות המרכזיים לניצחון. משחק ריצה, ירידה להגנה, חילופים ומעבר נכון בחסימות. מכל אלו דבר לא התרחש ומכבי ת”א הפסידה רק על חודו של סל, בעיקר בזכות אנדרו גאודלוק, שהיה בלתי עציר פעם נוספת. מול ריאל מכבי תזדקק לאלמנטים הללו שבעתיים, בעיקר בשל הטיילת ההגנתית בצבע הצהוב.  נדגיש כי השיטה שאותה אדלשטיין מנסה להנחיל מבוססת על משחק לחץ. לריאל מדריד, עם כל הכישרון אין מוביל כדור טבעי להוציא את סרחיו יול, לכן האספקט הזה חיוני ביותר ויכול לשבש את ההתקפה של הבלאנקוס. עם זאת, בגלל שיש ללאסו בסגל מגוון שחקנים אתלטים ומהירים הלחץ צריך להיות מבוקר ויעיל. אולי כדאי לג’ינג’י ללחוץ בסט הגנתי של 2-1-2, עם שחקנים זריזים כמו אוחיון, ראד וסילי (שלא בטוח שיירשם בסגל למשחק). ואם ביול עסקינן, הקו האחורי של ריאל עמוס בקלעים טהורים כמוהו וכמו ג’ייסי קארול, לוקה דונצ’יץ הצעיר והמוכשר ורודי פרננדס. על הכישרון כאן באמת שקשה לערער, ואמנם במשחק העומד יש צורך בסגירת נתיבי מסירה ובחילופים אוטומטים כפולים, שכן ריאל נוהגת לעיתים לבצע שתי חסימות בהתקפה, שמכריחות תשומת לב בלתי פוסקת בצד החלש. למרות שלא תרגלה את זה מספיק, היא תצטרך לשמור הרבה איזורית ואף כזו שמתחלפת באישית, במיוחד כשגבוהים אתלטים כמו רנדולף, איון ו/או האנטר נמצאים יחד על המגרש. אולימפיאקוס עשתה את זה באופן די טוב בשבוע שעבר והכריחה את ריאל לזריקות קשות, ועדיין 41% אחוז (ואפילו יותר) ל-3 לריאל ביד אליהו זה לא נתון שמכבי תוכל לחיות אתו.

הזכרנו אחוזים. בצירוף העונה שעברה ריאל מאפשרת ליריבות לקלוע באיזור ה- 50% אחוז ל-2 ו- 40% ל-3 גם בליגה וגם ביורוליג. אמנם התשובה לדורסנות שלה נעוצה באינטנסיביות ההגנתית, כאשר לרוב השחקנים בעמדות 2-4 יש יכולת לשמור כמעט על כל שחקן בכל חילוף אוטומטי, כמו ג’פרי טיילור (קלע ושומר נהדר), יונאס מצ’וליס ואנדרס נוצ’יוני הוותיק (שמעניין לראות אם ישותף אחרי שבשבוע שעבר לא דרך על הפרקט מול היוונים באופן די מפתיע). זה מאפשר ללחץ וכפייה של איבודי כדור רבים על היריב, ומביא ליתרון בפוזשן ההתקפי ולמתפרצות קטלניות.

אדלשטיין יהיה חייב לצוות את סוני ווימס ואנדרו גאודלוק יחד עד כמה שניתן, כדי שהשניים יוכלו למשוך כמה שיותר אש מההגנה ולאפשר לפניני, סמית ולנדסברג להמשיך לחמם ידית. מכבי תהיה תלויה רבות בקלעים שמסביב ל”מיני ממבה”, במיוחד כאשר הגבוהים שלה מסתמנים כולם כשחקנים משלימים. יחד עם זאת, מדובר בהזדמנות גדולה למאיק צירבס להתחיל לתקן את הרושם ולעשות עבירות רק ליד הכדור (ובכלל, כולם במכבי חייבים להפסיק לשמור עבירות לשלוש דקות אחרונות ברבע ולהתחיל קצת לפוצץ), כי בהתקפה אין הרבה מי שיעצור אותו, בעיקר בפיק אנד רול. בהתייחס לג’ו אלכסנדר, אחרי אילת ארז אמר לו “אני חייב לך”. אז אם כבר להשתמש במתאזרח שווה לעשות זאת בעמדה 5 ולהשתמש בקליעה שלו מחצי מרחק, וכן ביכולת שלו לחדור ובכך למשוך גבוהים מחות לצבע. לא הוזכרו גל מקל ויוגב אוחיון אך ניהול המשחק חייב להיות מאוד אחראי עם כמה שפחות כדררת (בעיקר מקל) וכמובן פחות איבודים.

דבר אחרון, המחלה של כל הכדורסל הישראלי באירופה – כ-ו-ל-ם לריבאונד!

לנדסברג מכבי תל אביב כדורסל
Credit to: Maccabi Tal aviv facebook page

מסכימים? טקבקו

לשאר הטורים במסע לאיסטנבול

 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח