לאחר שנים רבות של פספוסים, ב2009 עומרי כספי עשה היסטוריה והפך לישראלי הראשון בליגת הכדורסל הטובה בעולם. לא עבר זמן רב עד שהגיע הישראלי השני אי פעם ששיחק בNBA, גל מקל. אמנם מקל לא הצליח להישאר בארה״ב יותר מדי, אך כספי, כידוע, משחק שם עד היום. כמובן שיש את הדיבור (הלגיטימי) על דני אבדיה הצעיר שאמור להגיע לשם עוד כמה שנים, אבל אנחנו ממש לא צריכים לחכות כל כך הרבה זמן כדי למצוא את הישראלי השלישי ב-NBA, הרי טי ג׳יי ליף כבר נמצא שם עמוק בעונתו השנייה.
טי ג׳יי (טאי ג'ייקוב) ליף בן ה-21, נולד בישראל לבראד ליף, כשזה עוד שיחק במכבי תל אביב, ועבר בגיל 3 לארצות הברית. הוא כיכב בתיכון, והצליח להשיג כרטיס למכללת UCLA היוקרתית שהוציאה ל-NBA שחקנים כמו ראסל ווסטברוק, קארים עבדול ג׳באר וקווין לאב. בעונתו היחידה בUCLA היה נהדר עם 16.3 נקודות, 8.2 ריבאונדים, ו2.4 אסיסטים למשחק ואף הצליח להרשים את ראשי האינדיאנה פייסרס עד כדי כך שהם בחרו בו בדראפט 2017 במקום ה18.
אז איך נוצר המצב בו אדם מן השורה, שלא ממש מתמצא בכדורסל, יודע שכספי נמצא ב-NBA כבר שנים, אבל אין לו מושג שליף, שנבחר במקום גבוה יותר מכספי בדראפט, משחק בNBA?
התשובה הפשוטה ביותר היא סיקור לקוי על ידי כלי התקשורת ואתרי הספורט השונים פה בארץ. לא ברור איזו סיבה יש להתעלם מליף, שהוא ישראלי לכל דבר והצהיר בעבר שהוא מאוד רוצה לשחק בנבחרת ישראל ברגע שישיג לעצמו חוזה מובטח בNBA. הוא אף הוביל את נבחרת הנוער ב2015, בשיתוף עם תמיר בלאט האדיר ומייקל בריסקר, חזרה לדרג א' ונבחר למצטיין הטורניר. כיום, כשהוא באמצע עונתו השנייה בNBA, כבר אי אפשר להתעלם ממנו.
את עונת הרוקי שלו ב-NBA ליף התחיל אחרי קיץ של עבודה קשה במטרה לוודא שהוא מוכן לשחק בליגת הכדורסל הטובה בעולם. במשחקים הראשונים הוא היה חלק מהרוטציה של הפייסרס וקיבל הרבה מאוד זמן על הפרקט כדי להשתפשף, אך בגלל שהיה חלש מאוד מבחינה הגנתית הוא קצת נדחק אל מחוץ לרוטציה ואיבד את מקומו. ליף לא וויתר, המשיך לעבוד קשה ואפילו יצא לשחק כמה משחקים בליגת הפיתוח כדי להוכיח שמקומו בNBA. הוא חזר אחרי רצף משחקים בו העמיד ממוצעים של 23.3 נקודות ו8.3 ריבאונדים בכ-30 דקות ללילה והצליח להכניס את עצמו חזרה לרוטציה של אינדיאנה. בשלבים המאוחרים של העונה קיבל קצת פחות דקות משום שהקבוצה נלחמה חזק על מקום בפלייאוף המזרח, לבסוף הקבוצה סיימה את העונה הסדירה במקום החמישי במזרח והעפילה לפלייאוף. ואז, במשחק השישי בסדרה של הפייסרס נגד לברון ג'יימס וקליבלנד, טי ג׳יי ליף עשה היסטוריה כשעלה לשחק ל-4 דקות בסיבוב הראשון של הפלייאוף ובכך הוא הפך לישראלי הראשון שמשחק בפלייאוף ה-NBA, לפני כספי. אז נכון, זה היה בגרבג׳ טיים כשקליבלנד כבר הובילו ב-20 נקודות, אבל עדיין.
בסופו של דבר, עונת הרוקי של ליף הסתיימה עם 8.7 דקות, 2.9 נקודות ו1.5 ריבאונדים למשחק ועם 43% מרשימים ל-3 ב53 משחקים. עונה לא קלה וקצת מבלבלת, אבל לא משהו חריג לשחקן NBA בעונת הרוקי שלו. ליף הוא שחקן התקפה מצוין. לאורך העונה שעברה הוא קיבל המון שבחים על הזריקה הנהדרת שלו והשחרור המהיר, היה ברור לכולם שמבחינת קליעה, הוא מסודר בNBA. הבעיה של ליף מגיעה בעיקר בהגנה. הרבה מאוד פעמים הוא נראה אבוד בהגנה ועשה המון טעויות שנבעו בעיקר מחוסר טכניקה, אבל גם מהעובדה שהוא לא משתמש מספיק במסת הגוף, בעקבות כך הדקות שקיבל ירדו.
ניכר שבקיץ האחרון ליף עבד קשה מאוד על האספקטים האלו, וכבר במשחקי קדם העונה ניתן היה לראות ששחקני הקבוצה היריבה לא מצליחים לברוח לו בקלות כמו בעונה שעברה. כמובן שעניין הטכניקה הוא משהו ששחקן צעיר כמו ליף צריך להמשיך לעבוד עליו ולשים עליו דגש במטרה להתקדם בתור שחקן, טיפים משחקנים ותיקים מהקבוצה שלו יעזרו לו מאוד.
את עונת 18/19 ליף פתח אחרי הופעות נהדרות במשחקי קדם העונה, אך גם עם כמה פציעות טורדניות שמפריעות לו להגיע לרצף של משחקים טובים. הוא משחק עם הרבה ביטחון, העלה רמה מבחינה הגנתית והוא גם מוסיף לעצמו עוד תכונות התקפיות עם שיפור אדיר ביכולת שלו מתחת לסל.
אני מקווה מאוד שנזכה לראות את ליף במדי נבחרת ישראל הבוגרת בזמן הקרוב ומי יודע? אולי עוד כמה שנים נוכל לזמן 3 שחקני NBA לנבחרת ישראל.
הוא לא ישראלי!! הוא לא גדל פה, לא התחנך פה, ולא למד פה כדורסל, לכן אינו ישראלי