דירוג הפרשנים – שלמה שרף

בכדי לבחור מיהם הפרשנים הטובים בישראל, אשר מוסיפים תוכן וצבע, ולעומתם מיהם הפרשנים הבלתי נסבלים בישראל, הממררים לנו כל שידור אפשרי, אנחנו ננתח מידי שבוע את הפרשנים הישראליים השונים ע”פ מד איתי. להזכירכם, הפרמטרים שייבחנו הם מקצועיות, אובייקטיביות ויכולות שידור.

שלמה שרף (“שליימה”), בן 72, שיחק בהפועל כפ”ס, ב-1974 החל בקריירת האימון שלו כאשר מונה למאמן הפועל כפ”ס ומיד הוביל את הקבוצה לזכייה היסטורית בגביע המדינה. עד שנת 1983 הספיק לאמן ביהוד ובבני יהודה ולזכות ב-2 גביעים נוספים. בין השנים 1983 -1992 אימן רוב השנים במכבי חיפה שתי קבוצות בלתי נשכחות. זאת של רוזנטל, ארמלי וממן ב-83-85 עימם זכה ב-2 אליפויות היסטוריות וב-1990 בה חזר לקדנציה שניה וזכה בדאבל ענק כאשר הוא מתבסס על עטר ושחקנים צעירים כמו בנין וברקוביץ. ב-1992 מונה למאמן נבחרת ישראל בעידן אירופה. לאחר מכן מונה למאמן מכבי ת”א וכבר בתחילת העונה התפוטר עקב הסכסוך המפורסם עם אבי נימני. בשנים שלאחר מכן ועד היום משמש שליימה כפרשן בערוץ הספורט בעיקר במשחקי הגביע בליגה הישראלית ותוכנית “יציע העיתונות”.

זה מה שהיה לי להגיד על שליימה:

מקצועיות

ניתוח מערכים ופרה גיים   שליימה נוהג באופן קבוע לדבר על סגנון התקפי. הוא תמיד טוען שאם הוא היה המאמן, הוא היה “הולך על כל הקופה” כמו שהוא עשה בפארק דה פרנס. הוא פחות מתעסק בניתוחים אנליטיים או נקודות תורפה וטקטיקות. בדרך כלל תשמעו אותו אומר דברים בנאליים כמו “מכבי צריכה לשחק טוב יותר ולהבקיע שערים ” או “הפועל צריכה להתאמץ יותר”. הוא לא לומד סטטיסטיקות לפני המשחק ונראה שהוא לא עושה שום הכנה למשחק. סה”כ ציון 4-.

ניתוחים מקצועיים תוך כדי משחק – שליימה הוא מדור המאמנים הישנים. הוא חי בעבר והוא למעשה סוג של רנ”ג. הפרשנויות והניתוחים שלו אינם מלווים בהסבר מקצועי, למשל, הוא דורש להחליף שחקנים “חוצפנים” אחרי 20 דקות או מפציר “לזרוק את השחקן הזה הביתה” אם עשה טעות. בנוסף, לפחות במשחק האחרון בין מכבי ת”א לקריית שמונה, כל נושא מקצועי שהוא אבחן למעשה לא התרחש… כאשר הוא “מפרשן” מהלך במשחק, הוא עושה זאת בסגנון שאני קורא לו “פרשנות-קריינות”. “פרשנות-קריינות” זה מצב שהפרשן למעשה מקריין את מה שאתה כצופה רואה, מבלי להוסיף שום ערך מוסף. לדוגמא: “גול מדהים! המגן פורץ במהירות מימין ומוסר כדור טוב לחלוץ שבועט לפינה בצורה מצוינת, ככה משחקים כדורגל”. כמו כן, שליימה מקפיד להקניט שחקנים כפי שעשה אפילו לערן זהבי שנגח בהארכה מעל השער (“מה זה?!! למה הוא לא הוריד את המצח? זה א-ב”). לסיכומו של הסעיף, שליימה לא תורם בפרשנותו כמעט כלום ברמה המקצועית.  סה”כ ציון 4-.

פיקנטריה וסטיסטיקות מעניינות – שליימה כמעט לא עושה שימוש בסטטיסטיקה ונתונים, מדי פעם הוא מזכיר איזה נתון סטטיסטי שכנראה נאמר ע”י השדרן. שליימה מתנהל כפרשן כפי שהוא התנהל כמאמן. ללא וידאו, ניתוחים וטקטיקות. הוא מנתח כדורגל לפי תחושה וסומך על מוטיבציה. נושא הסטטיסטיקה והנתונים הוא חדשני בכדורגל ובטח שבישראל ושלמה נותר הרחק מאחורה. בנושא הפיקנטריה, שליימה לועס בשידורים סיפורי עבר ממשחקי הנבחרת הגדולים בראשותו וממכבי חיפה הגדולה שהוא בנה, חוץ מזה כמעט שלא קיימת פיקנטריה מעניינת. סה”כ ציון 4-.

סה”כ ציון כולל לציר המקצועיות : 4-.



אובייקטיביות, התנהלות ויכולות שידור

אובייקטיביות – בנושא הזה ישנה בעייתיות גדולה ולמעשה כל מה שאנחנו שונאים בתקשורת הספורט קיים בסעיף הזה. שליימה מרבה להחמיא למאמן הכי טוב באירופה “שומי” הלא הוא חברו הטוב יצחק שום. זה מדהים שאפילו במשחק כדורגל חופים הוא יצליח להחמיא ל”שומי”. בנוסף, כל יוצאי טוברוק (שם הוא משמש כמאמן במחלקת הנוער) ראויים לשחק בנבחרת וכל מאמן שלא שם אותם בהרכב חוטף משליימה. מעבר לכך, השנאה שלו למכבי ת”א קיצונית כאילו לוני הרציקוביץ ואבי נימני עדיין שם. זאת בדיוק הסיבה שמאסנו בתקשורת הספורט, לא ייתכן שפרשן ממש יצעק “יש” כאשר קבוצה אחת מבקיעה שער, הפרשנות שלו צריכה להיות נקייה ומקצועית ושליימה טעון מאוד בכל הנוגע לקבוצות מסוימות. בגלל פרשנים מסוגו אני בעד שפרשנים יפרשנו רק קבוצות שהם לא אוהדים או שונאים. סה”כ ציון 5- .

התנהלות כפרשן – רוב המשפטים של שרף במהלך משחק נשמעים בערך כך: “#@$חכיחגםצל פאול! $#גחלאו^%טחןןח צהוב!! אהההה אדום!!, פנדל!! בושה!!“. במילים אחרות, שליימה ממלמל בשפה לא ברורה, חצי מהדברים שהוא מוציא מהפה נשמעים כמו נפיחות או שפה של אחד מהעמים של משחקי הכס ומבחינה ווקאלית הוא ממש לא גורם לך להתלהב מהמשחק, למעשה ההיפך הוא הנכון, עושה רושם שאין לו שום רצון לראות את המשחק בכלל. בנוסף, שליימה נוהג לעלות לטונים גבוהים, להתלהם ואף לקרוא לשחקנים בשמות גנאי. זה פחות נובע מאלימות או משנאה (חוץ משנאה לאברם גרנט), אלא יותר מפרימיטיביות ומאווירת השכונה שנוצרה פה אשר מאפשרת לתקוף ולגדף במהלך שידור. פה ושם יש קצת שמחת חיים וחוש הומור אך זה באמת נדיר. סה”כ ציון  4- (רק בגלל שיש אחד גרוע ממנו).

“מתפרצות” (תדירות דיבור) – גם בנושא הזה שליימה די חלש. אומנם הוא לא אונס את השידור ומפרשן כל מהלך כמו מלך ה”מתפרצות” ש.כ (שגיא כהן), אבל לרוב הוא מדבר כשלא צריך, לא מדבר כשצריך וגם כשהוא מוציא מילים מהפה זה בד”כ יהיה לא משהו מקצועי או ראוי. לגבי תדירות דיבור של דברים מעניינים, היחס הוא בערך 1 ל-10. כלומר על כל 10 פרשנויות של שליימה, יש פרשנות אחת לגיטימית הנאמרת בצורה סבירה וברורה.  סה”כ ציון 3-.

סה”כ ציון כולל לציר אובייקטיביות והתנהלות : 4-.



לסיכום, קצת קשה לי כי בילדותי הערצתי את מכבי חיפה ושלמה ובנבחרת הוא נראה לי די הצליח בסך הכל. שליימה הוא פשוט בנאדם מהדור הישן בעל ערכים שונים שאומר מה שהוא חושב. כפרשן הוא פשוט נשאר מאחור. הכדורגל מתפתח כמו כל דבר בעולם ושיטות האימון והבנת הכדורגל מתפתחות ושליימה לא מדביק את הקצב. ייאמר לזכות שלמה שרוב רובם של הדברים ההזויים שהוא מוציא מהפה לא נובעים, לדעתי, מרשעות או רוע אלא יותר מחוסר ידע. לא מעט אנשים מספרים עליו ששליימה בעצמו ומכיסו תומך בעשרות שחקנים צעירים בבית”ר טוברוק בקטע ערכי. מדובר באדם טוב, שכפרשן לא עשה את קפיצת המדרגה. צריך לזכור שהוא מפרשן רק ליגה ישראלית ולא את הליגות של הגדולים. איך אומרים? ליגה חלשה-שופטים חלשים, אז מה מתפלאים שגם הפרשנים חלשים?

 

 

דירוג פרשנים - שלמה שרף

לטורים קודמים בפרויקט דירוג הפרשנים:

לכל הדירוגים

דירוג הפרשנים ההתחלה

דירוג הפרשנים – מוטי איווניר

דירוג הפרשנים – ניר לוין

דירוג הפרשנים – שלמה שרף

דירוג הפרשנים – עודד מכנס

דירוג הפרשנים – שגיא כהן

דירוג הפרשנים – אייל ברקוביץ

דירוג הפרשנים – אלי אוחנה

דירוג הפרשנים – זאב זלצר

דירוג הפרשנים – אבי נימני

דירוג הפרשנים – חיים רביבו

דירוג הפרשנים – אורי אוזן

דירוג הפרשנים – עמרי אפק

דירוג הפרשנים – שגיא כהן 2.0

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח