דיס איז דה רימיקס

משפט מצוין להתחיל איתו שיחות חולין שתמיד עובד הוא "את/ה מוכר/ת לי מאיפשהו" ואז ממשיכים עם מלל כללי לצרכי קידום עצמי כזה או אחר.

יש כרגע הרבה שחקנים שמזכירים נשכחות מבחינת קודמיהם בתפקיד או בהיסטוריה של המשחק וזה זמן מצוין לתת להם את גרסת הרימיקס, בעיקר כדי להעביר את הזמן עד שהליגה תחזור.

הנה לכם חמישייה כזאת. לא בהכרח לפי עמדה:

ג'ה מורנט

המועמד המוביל לרוקי השנה לדעת רבים, בעל השם המחייב, אכן הביא שינוי וברק לקבוצת הממפיס גריזליז, מהלכים מרהיבים, ניתורים מרשימים ואמונה שהפליאוף קרוב יותר מאשר הפרצוף של צלם לרגל של דניס רודמן. לאחר לבטים לא פשוטים, חשבתי ששילוב כזה של ניתור, אמביציה ואתלטיות יכול להזכיר את אלן אייברסון אם אתם הולכים על הגרסה הנמוכה או את ראסל ווסטברוק אם מתחשק לכם הטבעות על סנטרים ושהייה בלתי נגמרת באויר (למרות שגם אייברסון עשה כמה כאלה). לטעמי, הקליעה מרחוק עדיין בסימן שאלה, אבל העתיד וורוד.

מורנט שחקן מקסים באגרסיביותו, לא לוקח שבויים ודואג לתת לנו היי-לייטס כל שבוע, כך שכולנו תקווה שמדי הרטרו של הקבוצה ייראו בשלבים המתקדמים יותר של העונה, מה שאי אפשר לומר על ימי וונקובר הלא כל כך עליזים.


טריי יאנג

עוד מועמד לרוקי השנה שלא זכה בתואר הנחשק, קלעי בחסד שלא בוחל באמצעים כשזה מגיע לזריקות על הפרצוף של היריב, גם אם זה מאיזור המושבים הראשונים של הקהל. טריי ספג ביקורות על העובדה שעדיין לא ממש הביא הצלחות קבוצתיות לצד ממוצעים נאים הן בנקודות והן באסיסטים.

לדעתי הוא שילוב של מאגסי בוגס מבחינת הטיפול בכדור ביחס לגובהו וכמובן סטף קארי בעל הידית האוטומטית, שכבר עכשיו מגיעות ההשוואות בין השניים.

טריי יאנג

לוקה דונצ'יץ'

מי שכן לקח את תואר רוקי השנה אשתקד, הוא אולי השחקן הכי שלם מבחינת הדור הצעיר בליגה, ואם זה קורה בגיל 20 אחרי שנים ראשונות באירופה – מה טוב? לוקה שיכלל את הקליעה בעזרת צעד קטלני אחורנית כדי להפטר מהשומר שלו והפך את זה לנשק מספר 1 כיום, ביחד עם ג'יימס הארדן.

לגביו אני בטוח שיהיו ספקות ברמת השחקנים אותם מזכיר, אבל בואו ננסה לנשום ולהקשיב ורק אחר כך להסתער על הכותב: ג'ייסון קיד מבחינת היכולת להפוך את חבריו לטובים יותר (ועל הדרך לאסוף טריפל דאבלים) ביחד עם דירק נוביצקי שהביא איתו זריקה מרחוק, אדישות, נימוסים ארופאים והרבה טכניקה.

לוקה דונצ'יץ'
Credit to "Luka Doncic" Facebook page

זאיון ויליאמסון

כשהיושב במרומים חשב איך על להרכיב את האדם המושלם שיוכל גם לכדרר במהירות וגם להשמיד כל דבר בדרכו, יצא לו לברון. כשהוא חשב איך ליצור את האדם שיעשה את כל זה ביד שמאל, יצא לו את זאיון.

מי שחושב שבניו אורלינס באמת התאכזבו כשאנתוני דיוויס הלך ללוס אנג'לס לסייע ללברון, כנראה צדק, אבל האכזבה היתה זמנית כי ההצגה הכי טובה בעיר (when healthy מה שנקרא) רק התחילה וסף ההתרגשות בשחקים. זאיון יכול לקטוף תפוח מחלקו העליון של הקרש ביד אחד ולעשות סלפי בשניה, לקלוע 20 בלי לשים לב בכלל ולקרוע נעליים לצרכי בדיקת תקן לפני שמשיקים אותן.

כן, לברון יכול להיות אחלה תבנית, אבל בגלל שזאיון לא ייחשב רכז בזמן הקרוב, אני הולך על לארי ג'ונסון בגרסת שרלוט הורנטס וצ'ארלס בארקלי בגרסת פילדלפיה – שניהם ידעו לרוץ, להטביע כמו חיות, פגעו מרחוק לא פעם ובטח גרמו לשומריהם לחשוב על החלפת מקצוע.

Credit to " Zion Williamson" Facebook pagee
Credit to " Zion Williamson" Facebook page

ג'ארן ג'קסון ג'וניור

שותפו לפשע של ג'ה מורנט בממפיס גרזיליז, ג'קסון מביא איתו חסימות, כוח ורעב להוכיח שיש עם מה לעבוד בקבוצה הצעירה הזאת. האיש בעל הזריקה המוזרה ביותר בעידן הזה, יודע לתפור שלשות בדיוק בזמן שהסנטר שמולו מנסה להזכר אם קשר נעליים וכמו שכבר אמרנו, הגריזליז בהחלט בתודעה שלנו – משמע ג'קסון השתלב היטב וכל זמן שמשחק רואים את ההבדל בצבע.

המבנה הפיזי של ג'קסון, שלעיתים מרגיש גמלוני, מזכיר לעבדכם הנאמן את מרכוס קמבי האיטריה האנושית, שזכה לקריירה מרשימה יחסית בגלל פעולות חשובות בהגנה לרוב ובגלל השינוי החיובי שעשה בקבוצתו ביחד עם מורנט. לא מן הנמנע שטימי דאנקן 2.0 יתגלה בעוד שנים מספר.

Embed from Getty Images

לסיכום לא מחייב

כרגע העבר מרשים יותר, אבל לא ציפיתם לתשובה אחרת ממני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *