נדמה שדראפט הNBA, ה-ערב של דני אבדיה, רק הולך ומתרחק מאיתנו עם הזמן. אך בעוד שבכל יומיים מתפרסם מוק-דראפט שמדרג אותו במיקום (מספרי וגאוגרפי) אחר, והוא עצמו ממשיך להתאמן ולהשתפר בארה"ב, אנו יכולים לנצל את הזמן כדי לנתח את העונה המדהימה שעברה עליו.
כבר אי-שם בקיץ הקודם, במסגרת אליפות אירופה לנבחרות עתודה, התחלנו להבין שלא גדל כאן סתם "עוד" שחקן. גדל כאן כוכב. באותה האליפות, אותה סיים כאלוף אירופה וכ-MVP של הטורניר, אבדיה התחיל לחשוף בפנינו את סט היכולות הרחב שלו. הוא הראה, אז עוד מול ילדים בני 19-20, שהוא מסוגל לשחק עם הגב לסל (יכולת שהוא שיפר פלאים לאורך העונה). הוא הוכיח, לעיתים בלית ברירה, שהוא מסוגל לשחק בעמדה מס' 1 ולהיות זה שמוביל את הכדור לחצי ההתקפי ומנהל את ההתקפה, והוא נתן הצצה לכך שהאתלטיות המרשימה שלו אינה לחינם – עם הגנה נהדרת על הטבעת שתורגמה ל39 חסימות לאורך העונה.
נכון, יש לו עוד דרך ארוכה לפניו והמון מקום להשתפר. הוא עדיין מתקשה לייצר לעצמו מול שומרים איכותיים, הקליעה שלו התייצבה רק לקראת סוף העונה ואף היכולת שלו לטפל ולשמור על הכדור עדיין די מוגבלת. אך אחת מהסיטואציות בהן אבדיה פורח כבר בשלב זה של הקריירה היא התקפת המעבר. היכולת שלו "לדחוף" את הכדור קדימה במהירות, בעיקר בזכות האתלטיות שלו ולייצר נקודות קלות בצד השני באה לידי ביטוי פעם אחר פעם העונה, כולל ברמות הגבוהות ביותר של אירופה.
כל מי שעקב אחרי מכבי תל אביב בכלל ודני אבדיה בפרט, זכה לצפות במספר לא מועט של התקפות מעבר בלתי נשכחות העונה. התקפות אשר החלו עם פעולה הגנתית מוצלחת של אבדיה, בין אם חטיפת כדור או כדור חוזר בהגנה, המשיכו בפתיחת מבערים והסתיימו בתוך 2-3 שניות בדאנק מהדהד בצד השני של המגרש.
בניתוח הבא, מעבר לכך שתקבלו תזכורת לחלק מהיילייטס שדני השאיר מאחוריו ביבשת הישנה, נעמיק ונסתכל גם כיצד המספרים מתארים את ההצלחה שלו בסיטואציות האלו ועד כמה הוא תורם לקבוצתו כתוצאה מכך.
מטבעת לטבעת
אנו נתייחס מעתה והלאה למהלכים שמתחילים באחת משתי הדרכים הבאות:
כדור חוזר "חי"
דני אסף העונה, במסגרת ליגת העל הישראלית והיורוליג יחדיו, 242 כדורים חוזרים בצד ההגנתי של המגרש, אך לא לכל הכדורים החוזרים היה את "הפוטנציאל" להפוך להתקפת מעבר בצד השני. חלקם, כמובן, הגיעו לאחר זריקת עונשין – מצב בו ההגנה יחסית מסודרת ובחלקה נמצאת כבר בהגנה בזמן הריבאונד, וחלקם הגיעו בשניות האחרונות של שעון המשחק (סוף רבע), במצב בו אין מספיק זמן כדי להגיע לזריקה נוחה בצד השני. כאשר אנו מחסרים מהמשוואה את הסיטואציות האלה, אנו נותרים עם 203 ריבאונדים "בעלי פוטנציאל".
חטיפת כדור
חטיפה, מטבעה, היא בהכרח מצב בו הכדור נשאר בתחומי המגרש ובהכרח קורית במהלך המשחק השוטף, ולכן לכל חטיפה יש את הפוטנציאל להפוך להתקפת מעבר.
דני אמנם לא מרבה לחטוף, אך ב-40 הפעמים שעשה זאת העונה, קרו דברים נהדרים עבור מכבי תל אביב.
מימוש הפוטנציאל
ממבט כללי על כל המשחקים ששוחקו השנה בשתי המסגרות – היורוליג וליגת העל, אנו למדים כי 33.5% מסך הכדורים החוזרים "בעלי הפוטנציאל" (בדומה לסינון הנ"ל), הופכים להתקפות מעבר* בצד השני.
אצל מכבי תל אביב, המצב מעט יותר טוב. ב38.7% מהמקרים, מכבי תל אביב הפכה ריבאונד "חי" בהגנה להתקפה מהירה.
עבור חטיפות, הנתון גבוה הרבה יותר כמובן, כאשר 56.3% מסך החטיפות מסתיימות בהתקפה מהירה, בעוד אצל מכבי תל אביב מדובר גם כן על נתון מעט גבוה יותר – 57.8%.
התקפת מעבר – איבוד כדור או זריקה לסל תוך 8 שניות ומטה.
אך מה קורה כאשר הכדור מגיע לידיו של אבדיה?
מתוך 203 הריבאונדים אותם הגדרנו למעלה, 108 הפכו להתקפות מעבר – 53.2%!
זאת אומרת שאחד מכל שני כדורים חוזרים (לערך) שנופלים לחיקו של אבדיה, מממשים את הפוטנציאל ההתקפי שלהם.
באשר לחטיפות, 21 מתוך 40 החטיפות (52.5%) של אבדיה מובילות להתקפות אשר מסתיימות תוך 8 שניות ומטה.
הטבלה הבאה מתארת מה קורה במהלכים אלה, עבור שני המצבים השונים.
- לאחר ריבאונד – כפי שניתן לראות, היעילות ההתקפית של מכבי תל אביב בסיטואציות אלה לא מרשימה במיוחד. מתוך 108 הזדמנויות, הצהובים קלעו 112 נקודות בלבד – 1.04 נק' למהלך. זהו נתון די נמוך, ואנו רואים שזה קורה משתי סיבות עיקריות – על אף שמכבי ת"א קלעה באחוזים נהדרים בטבעת, היא התקשתה לקלוע לשלוש נק' במהלכים אלו, עם 6/27 מעבר לקשת. מעבר לכך, עם 19 כאלה, 17.6% מכלל המהלכים הסתיימו באיבוד כדור.
- לאחר חטיפה – לעומת זאת, היעילות של הצהובים במצבים אלה פשוט נהדרת. ב-21 מהלכים, הקבוצה יצרה 35 נקודות – 1.67 נק' למהלך. רובן, כמובן, הגיעו דרך הטבעת, אליה קל הרבה יותר להגיע בהתקפות המעבר.
עם זאת, אין אנו יכולים לשפוט את אבדיה על סמך סיטואציות עליהן אינו יכול לשלוט. מסיבה זו, אנו ניכנס עוד יותר עמוק ונסתכל אך ורק על מהלכים אשר לא רק התחילו בידיו, אלא גם הסתיימו בעזרתן.
כפי שתוכלו לראות בטבלה הנ"ל, מתוך 108 המהלכים שהתחילו בכדור חוזר של אבדיה, 49 (45.4%) גם הסתיימו בידיו, באחת מ-4 הדרכים הבאות:
1. זריקה לסל.
2. הגעה לקו העונשין.
3. אסיסט לחבר לקבוצה.
4. איבוד כדור.
ב-49 הזדמנויות אלה, אבדיה קלע בסך הכל 28 נקודות כאשר את רובן הגדול הוא משיג דרך הטבעת – 9/12 מאזור זה.
אך גם כאשר הוא לא זה שלוקח את הזריקה בעצמו, הוא מסוגל לייצר המון הזדמנויות מעולות עבור חבריו.
בין אם במסירה שחוצה את כל ההגנה כמו המסירה הנהדרת הזו לקווינסי אייסי:
ובין אם תוך כדי שהוא תוקף את הסל בכדרור ומושך את תשומת הלב של ההגנה, לפני שהוא מוסר את הכדור לשחקן הפנוי:
נכון, אבדיה גם רשם לא פחות מ-12 איבודי כדור במצבים אלו, אך בסך הכל ייצר 31 נקודות נוספות בעזרת האסיסטים שלו, ובסך הכל 59 נקודות עבור הקבוצה, כל זאת ב-49 הזדמנויות – 1.2 נק' למהלך. לא רע.
ומה לגבי חטיפות?
כאמור, 21 מהחטיפות של אבדיה העונה הפכו להתקפת מעבר בצד השני, ולא פחות מ-18 מהן גם הסתיימו ישירות בעזרתו. ב-18 מהלכים אלו, כפי שתוכלו לראות בטבלה הנ"ל, דני קלע 13 נקודות כאשר רובן הושגו בעזרת בדאנקים מהדהדים. אחד המהלכים הזכורים ביותר מהעונה החולפת, וכנראה גם המהלך שהציג לראשונה את דני האמיתי לכלל אירופה, היה בדיוק כזה.
דני איבד שלושה כדורים בלבד במצבים אלה, ומסר שישה אסיסטים אשר תורגמו ל-12 נקודות נוספות עבור מכבי תל אביב. במקרה של הקטעים הבאים, היה זה עבור נבחרת העתודה.
בסך הכל, אבדיה תרם ישירות 25 נקודות ב-18 מהלכים אלו. 1.39 נק' למהלך.
לפעמים נדמה כי דני "מתוכנת" לעשות זאת. בכל סיטואציה בה הכדור מגיע לידיו, הוא מחפש לתקוף את הסל בכל מחיר. העובדה שהוא יכול לעשות זאת כבר מחצי המגרש ההגנתי בצורה כל כך מרשימה ולייצר הזדמנויות קליעה איכותיות עבורו ועבור קבוצתו, נותנת לו יתרון משמעותי על פני בחירות הדראפט האחרות ומספקת לקבוצות ה-NBA המון חומר למחשבה. יכולת זו יכולה וצריכה לבוא לידי ביטוי אף יותר בליגה הטובה בעולם, ליגה אשר מורגלת לשחק בקצב מאוד גבוה ומעודדת משחק מהיר.
