גדולי הדור – דירוג הגדולים בדור האחרון – מקומות 30-21

דירוג הגדולים בדור האחרון בכדורגל הישראלי מגיע למאני טיים – שלושים הגדולים, ואנחנו מתחילים היום עם מקומות 30-21 – השחקן שאהב כל רגע על המגרש, הפנטזיונר שמצא בית ותכלית, חלוץ קטן שעף גבוה, ושני המגנים השמאליים הגדולים בדור האחרון

לשאר הטורים בפרויקט

גדולי הדור 30-21

 

30. סרגיי קלשצ'נקו – גבוה מעל עצמו

קריירה: אוריול (1990), ניסטרו קישינב (1990-1992), זימברו קישינב (1992-1996, 1997-1998, 1998-1999, 2004-2005), גו אהד איגלס (1996-1997), זניט סנקט פטרסבורג (1998), מכבי חיפה (1999-2001), הפועל תל אביב (2001-2003), צ'רנומורץ נובורוסיסק (2003), בני יהודה (2004), סיביר נובוסיבירסק (2005-2006), נובוקוזנצק (2007-2008)

הישגים: 5 אליפויות מולדובה (1992/93, 1993/94, 1994/95, 1995/96, 1997/98), אליפות ישראל (2000/01), גביע הטוטו (2001/02)

המחזור השני של עונת 1999/00 הפגיש בין הפועל פתח תקווה למכבי חיפה באורווה. היום זה נשמע כמו מפגש קליל של הירוקים, אבל אז הפועל פתח תקווה הייתה אחת הקבוצות הטובות בישראל ומכבי חיפה סגרה שש שנים ללא אליפות. בסיום העונה מכבי חיפה תסיים במקום השני והפועל פתח תקווה תסיים שתי נקודות מתחתיה במקום השלישי. במילים אחרות – זה משחק גדול וחשוב, כבר במחזור השני של העונה. ניצחון 4:1 על הפועל ראשון לציון נתן למכבי חיפה את התקווה.

אלא ש36 דקות לתוך המשחק הפועל פתח תקווה כבר הובילה 2:0, ולמרות שיז'י בז'נצ'ק צימק לפני השריקה למחצית זה היה נראה מאוד רע עבור מכבי חיפה. אלא שלמחצית השנייה עלה בכוחות מחודשים סרגיי קלשצ'נקו. זה היה בסך הכול משחקו השני של קלשצ'נקו בליגת העל, אחרי שכבר כבש שער במחזור הקודם. קלשצ'נקו היה אחרי חמש אליפויות עם זימברו קישינב, מתוכן ארבע רצופות. ועדיין, זאת הייתה ליגה שונה מהליגה המולדובית.

השער הראשון נכבש בדקה ה55 כאשר קלשצ'נקו קיבל כדור לרחבה מבז'נצ'ק. דקה אחרי זה קלשצ'נקו הקפיץ כדור בלתי אפשרי מעל רפי כהן מקצה הרחבה ועשה מהפך, בדקה ה88 ירד לגובה דשא ונגח מטווח אפס את השלישי לאחר שכהן השמיט בעיטה של בניון, ושתי דקות אחרי קיבל כדור עומק נהדר נוסף מבניון, דילג מעל רפי כהן והוסיף את הרביעי שלו. זאת הייתה תצוגת תכלית של קלשצ'נקו, 180 דקות אחרי שהתחיל לשחק כדורגל בישראל. אחרי באו גם האליפות בשנה שאחרי, הנגיחה מול צ'לסי במדי הפועל תל אביב, השער המדהים מול מילאן, אבל לפני כל זה היה קלשצ'נקו, שמבקיע חמישה שערים בשני המשחקים הראשונים שלו בליגה חדשה.

למה הוא כאן? ברמת התארים בישראל, לא בטוח שהוא שייך לכאן. אלא שקלשצ'נקו היה אחד החלוצים הכי איכותיים בדור האחרון בליגה, ולמרות הגובה שלו גם אחד הנוגחים המצטיינים. המסע המופלא שלו עם הפועל תל אביב והשנים במכבי חיפה עזרו לו להתברג גבוה.

 

29. עומר דמארי – נגד התנועה

קריירה: מכבי פתח תקווה (2006-2011), הפועל תל אביב (2011-2014, 2018-), אוסטריה וינה (2014), ר.ב. לייפציג (2015), רד בול זלצבורג (2015-2016), ניו יורק רד בולס (2016), מכבי חיפה (2017-2018)

הישגים: אליפות אוסטריה (2015/16), גביע המדינה (2011/12), הגביע האוסטרי (2015/16)

אין בפרוייקט הזה דירוג של המשחקים הגדולים בדור האחרון, אבל אין ספק שהדרבי של ה3:2 במרץ 2014 היה אחד הגדולים שבהם. אבל את החלק של עומר דמארי רבים נוטים לשכוח. החלוץ באדום נתן משחק ענק שאלמלא התעלות של חלוץ מהצד השני היה גולת הכותרת של הדרבי הזה. זה לא רק שער השיוויון בנגיחה, לא רק הפנדל המדוייק. זה גם תנועת ה"פיו פיו" לקהל של מכבי תל אביב. זה החלוץ שהגיע הכי מוכן לליגה וליריבה העירונית, מוכן להוכיח מי השריף של תל אביב.

במשך כמה שנים עומר דמארי לא רק היה אחד החלוצים הכי גדולים בליגה, אלא גם אחד החלוצים הכי גדולים בהיסטוריה של הפועל תל אביב, מועדון פאר שהתברך בחלוצים. דמארי בולט גם על רקע העובדה שבשנים בהן היה בצד האדום של הכביש התנועה בתל אביב הייתה חד סטרית בלבד, ממתחם וולפסון לקריית שלום. זהבי, ורמוט, שוינפלד, אפילו חברו מילדות במכבי פתח תקווה טל בן חיים עבר, והוא נשאר, בונה את עצמו כסמל הכי אדום בעידן המודרני.

איפה זה התפנצ'ר? נדמה שהחזרה שלו ארצה למכבי חיפה שינתה את הקארמה שלו. זה לא העניין של מעבר ליריבה של הפועל תל אביב, כי דמארי, בניגוד למה שהרבה אוהדי הפועל תל אביב מרגישים, לא באמת היה שחקן בית, הוא הגיע למועדון אחרי שקצר הצלחה נאה במכבי פתח תקווה, והוא הגיע בעבור הרבה מאוד כסף. אלא שהחזרה שלו לירוק הוציאה אותו מהחממה האדומה בארץ, מאוהדים שמוכנים לסלוח לו על הכול כל עוד הוא לא עובר ליריבה העירונית, אל קבוצה שאפתנית שאי אפשר להצליח בה, כזאת שרואה בעצמה מתחרה על האליפות גם אם כלום לא עובד. ושם החלה הצלילה. אבל קשה לשכוח את השנים בהן דמארי היה שם נרדף לפחד ההגנות בליגה, לאחד החלוצים הכי טכניים שלבשו את המדים של הפועל תל אביב, לגיבור קבוצת הפועלים.

למה הוא כאן? האקים אולאג'ואן נחשב לאחד מ50 השחקנים הגדולים בהיסטוריה של ליגת הNBA, אבל הקריירה שלו חסתה בצילו של גאון קירח אחר. דמארי מדורג גבוה מאוד עבור שחקן שמעולם לא לקח אליפות. אלא שהשנים בהן שיחק בהפועל תל אביב חסו תחת צילו של שחקן גדול ממנו, ובגלל זה הוא לא זכה לגעת בצלחת. אבל ההפיכה לסמל של מועדון בו לא גדל הפכה את דמארי לאחד הגדולים בדור האחרון בזכות היכולת הפנטסטית שלו, גם אם היא הביאה פחות תארים.

 

28. ננאד פראליה – חסר היגיון פיזיקלי (נמרוד קדוש)

קריירה: ר.נ.ק. ספליט (1990-1993), היידוק ספליט (1994-1995, 1997-1998, 2003-2005), אספניול (1995-1996), רג'ינה (1998-1999), מכבי חיפה (2000-2003)

הישגים: 4 אליפויות קרואטיה (1993/94, 1994/95, 2003/04, 2004/05), 2 אליפויות ישראל (2000/01, 2001/02), 2 גביעי קרואטיה (1994/95, 1999/00), גביע הטוטו (2002/03)

מצחיק לחשוב על זה היום, אבל ננאד פראליה היה קרוב מאוד להצטרף לרשימה המפוקפקת של זרים אשר נכשלו במדי מכבי חיפה. חצי שנה לאחר שנחת בארץ מרג'ינה האיטלקית כבר נשמעו קולות ביציע שביקשו לשלוח אותו הביתה בינואר, אבל אברם גרנט המשיך להאמין בו. איפשהו באמצע עונת 2000/01 הוא הצליח לנער את כל החלודה מעונה בה מיעט לשחק באיטליה ולא הביט יותר לאחור. המזל הוא כולו שלנו, שכן כך זכינו להכיר שחקן שלא יודע איך מבקיעים שער פחות ממדהים. אם את לבבות אוהדי היידוק ספליט קנה כשהבקיע שער בוולה מטורף במשחקו הראשון במדי הקבוצה במסגרת ליגת האלופות, את לבבותיהם של אוהדי מכבי חיפה קנה בכל בעיטה לחיבורי השער של מכבי ת"א, נגדה אהב לכבוש במיוחד.

פראליה הוא דוגמה לזרים אשר יכולנו להנחית פעם בארץ ולא ישובו לכאן שוב. מבט קל על הרזומה שלו יבהיר שאילולא הכישלון היחסי באיטליה הוא לעולם לא היה דורך בארץ הקודש. הרווח הוא כמובן שלנו, כי כך זכינו לראות אותו דוהר לו על מגרשי ארצנו עם שיערו החלק מתבדר ברוח, בדרך לעוד שער אשר גורם לאוהדים לתפוס את הראש. אם היה משחק בארץ זמן ארוך יותר, בטח היה מדורג קרוב יותר לנפש התאומה הקרואטית שלו, אשר חייב לו את ההתעוררות המחודשת בישראל, אך בכל זאת מדורג במקום הראוי לו על אף העובדה ששיחק בארץ זמן קצר יחסית. בטח ובטח כשבעונתו האחרונה כבר די פינה את מקומו לטובת זנדברג ועידן טל.

בסופו של דבר, שלוש שנים בלבד הספיקו לו להיזכר לעד כאחד הזרים הטובים אשר שיחקו במכבי חיפה, ולשמו להיקשר תמיד בשערים חסרי כל היגיון פיזיקלי.

למה הוא כאן? אין ספק שפראליה הוא אחד הזרים הכי גדולים ששיחקו בכדורגל הישראלי, ושכל רגע שלו על המגרש הפך את מכבי חיפה לקבוצה טובה יותר. אם היה מגיע קצת יותר מוקדם לארץ אולי תקופת הבצורת של מכבי חיפה בסוף שנות התשעים הייתה קצרה יותר, אבל גם היה מדורג בוודאות גבוה יותר.

 

27. מהראן ראדי – הדבר הכי יציב באמצע המגרש

קריירה: הפועל מג'ד אל כרום (2001-2003), מכבי כפר כנא (2003-2004), הפועל אשקלון (2004-2006), מכבי הרצליה (2006-2008), בני יהודה (2008-2010), הפועל עכו (2010-2011), בני סכנין (2011-2012, 2018-), מכבי תל אביב (2012-2015), הפועל באר שבע (2015-2018)

הישגים: 6 אליפויות (2012/13, 2013/14, 2014/15, 2015/16, 2016/17, 2017/18), גביע המדינה (2014/15), 3 גביעי טוטו (2006/07, 2014/15, 2016/17), אלוף האלופים (2016/17, 2017/18), גביע הטוטו של הליגה השלישית (2004/05)

השחקן הראשון בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי שזכה בשש אליפויות רצופות היה הכי רחוק להיות שחקן שיזכה אפילו באליפות אחת. שחקן שרק בגיל 29 עשה את הפריצה הראשונית שלו לתודעה של הכדורגל הישראלי הפך להיות שחקן מפתח בשתיים מהשושלות המפוארות בדור האחרון. אחד שאף אחד לא חשב שישחק בנבחרת הפך למי שמחזיק את מרכז הקישור במדים בכחול לבן. הסיפור של ראדי יכול לשמש בסיס מושלם לסרט אמריקאי טיפוסי, בהנחה שאי פעם האמריקאים יתעניינו בכדורגל המקורי.

בכניסה לכפר סולם שליד עפולה נמצא מגרש הכדורגל של הכפר. על המגרש הזה, שלרוב היה בו יותר חול מדשא, עלה לשחק ראדי עד גיל 19 בקבוצה של הכפר שהתמודדה מול הקיבוצים והמושבים באיזור. רק בגיל 19 התגלה ראדי על ידי מחלקת הנוער של מכבי תל אביב, אבל גם משם הוא הושאל תכופות ועזב לקבוצות בליגות הנמוכות. משם הוא פילס את דרכו דרך הפועל אשקלון, מכבי הרצליה, בני יהודה, הפועל עכו ובני סכנין עד שהגיע לקבוצה בה הפך להיות אחד הגורמים החשובים ביותר לאליפות הראשונה של מכבי בעידן גולדהאר.

ראדי הוא אולי הסמל של השחקן הערבי ישראלי, כזה שמסתובב כיום בהמוניו ברחבי הליגות הנמוכות, מחכה שמישהו יגלה אותו. העמדה של ראדי היא עוד מכשול שעליו הוא התגבר. לאחר שהבין שקשרים אחוריים פחות מתבלטים בקבוצה הוא שיפר את יכולת הבעיטה שלו, שהפכה אותו לאיום פוטנציאלי על השער. שיתוף הפעולה עם גל אלברמן הפך אותו לקשר אחורי טוב יותר, שיפר את ראיית המשחק שלו. לא סתם המעבר שלו ממכבי תל אביב להפועל באר שבע סימן את מעבר האליפויות לנגב. הדבר הכי יציב באמצע המגרש שינה את מסלול האליפויות בליגת העל בכוח המעבר שלו, וגם אם בבאר שבע היה קצת פחות דומיננטי מאשר במכבי, לא היה אפשר ללכת נגדו בשש השנים האלה.

למה הוא כאן? ראדי הוא שיאן האליפויות הרצופות של הכדורגל הישראלי, הוא היה חלק משמעותי בשתי קבוצות גדולות ושחקן חשוב בכל עונה בשנים האלה בליגת העל. הפער בין המקום ממנו הגיע והדרך אותה עבר כדי להיות השיאן של האליפויות הרצופות מדהים ונותן לו פקטור חשוב.

 

26. טוני וואקמה – קר שם בחוץ

קריירה: ארישול טורדה (2010), אוניברסיטטה קלוז' (2011-2012, 2013), פטרולול (2012-2013), הפועל רעננה (2013-2015), הפועל באר שבע (2015-2018), טרבזנוספור (2018-)

הישגים: 3 אליפויות (2015/16, 2016/17, 2017/18), גביע רומניה (2012/13), גביע טורקיה (2018/19), גביע הטוטו (2016/17), 2 אלוף האלופים (2016/17, 2017/18)

טוני וואקמה כבר היה רגיל לזה שלא הכול הולך לו חלק בקריירה. כמו שחקנים רבים אחרים עם כישרון שמגיעים ממדינה שכדורגל הקבוצות בה הוא איזוטרי, החלוץ הניגרי ראה את כל העולם לפני שהגיע למתחם האימונים של רעננה. בגיל 17 כבר היה בקבוצת נוער בדנמרק. אחרי שלא קיבל אישורי עבודה הוא עזב לשבדיה, שם גם לא מצא את האישור המיוחל והמשיך לנדוד לאיטליה. הוא התאמן עם הנוער של לצ'ה ורומא הגדולה שמה עליו עין, אבל בשל טינה של סוכן אחד לסוכן אחר העסקה נפלה וטוני עבר לרומניה.

ברומניה הוא הצליח קצת יותר, אבל עדיין סבל שם מכל רגע. "ברומניה פשוט קר" אמר וואקמה בראיון לאתר ONE כשעוד היה שחקן רעננה. "אבל לא קר ברמה של להדליק חימום והכל בסדר. קר באופן שאתה יושב בבית עם חימום, חולצה טרמית, ארבע שכבות, מעיל ועוד קר לך. לא אהבתי את הקור הזה, הוא היה בלתי נסבל. היו לי רגעים טובים שם, אבל היו גם רגעים קשים, כאלה בהם לא קיבלתי שכר כשעברתי לפטרולול".

כשהגיע לרעננה היו ספקניים בקבוצה המנומנמת לגבי היכולות של החלוץ. כמו טוני יש עשרות שחקנים אפריקאים שמגיעים לקבוצות ישראליות מתחתית הטבלה של הלאומית, רובם מתבררים כפלופים לא קטנים. אלא שמהר מאוד התברר שהוא גדול בכמה מידות על הפועל רעננה. אחרי שתי עונות סבירות ברעננה הוא הגיע לבאר שבע. שם הוא היה הבורג שחסר לברק בכר כדי להתחיל להשתלט על הליגה. המהירות שלו, היכולת הטכנית שלו שאי אפשר ללמד, גם אם לא היה הכובש המצטיין של באר שבע הוא היה הדבר הכי חם שהיה בנגב. שם הוא גם מצא את מזג האוויר שהוא הכיר מהבית בניגריה, וזה התחבר לו מושלם.

בעונת 2017/18, כשהמבנה הארגוני והמקצועי של הפועל באר שבע התחיל להתפורר, וואקמה החזיק את הקבוצה לחלוטין בידיו שלו. הוא עשה את זה בכישרון רב, והעובדה שכיום נחשב לאחד החלוצים הכי טובים בליגה קצת יותר גדולה מהישראלית מראה עד כמה הוא גדול.

למה הוא כאן? בשלושת עונות האליפות של הפועל באר שבע, ובפרט ב2017/18, טוני וואקמה היה אחד השחקנים החשובים ביותר בסגל של ברק בכר, אם לא החשוב מביניהם. המהירות הפסיכית שלו גרמה לכל ההגנות לשקשק ממנו. בעידן שאחרי ערן זהבי הוא היה השחקן שגדול על הליגה שלנו, עד שעבר ממנה הלאה.

 

25. דוד אמסלם – עוד גאווה לודאית (יוסף דיגורקר)

קריירה: בני יהודה (1990-1993), הפועל תל אביב (1994-1995), בית"ר ירושלים (1995-1998, 2000-2009), קריסטל פאלאס (1998-1999), הפועל חיפה (1999-2000)

הישגים: 4 אליפויות (1996/97, 1997/98, 2006/07, 2007/08), 2 גביעי המדינה (2007/08, 2008/09), 2 גביעי טוטו (1991/92, 1997/98)

בשנות ה90 אין אחד בעיר לוד שלא הכיר את השם דוד אמסלם, כולם רצו להיות דוד אמסלם ולהגיע לקבוצה הבכירה שבה שיחק, בית"ר ירושלים והיה אחד מסמליה לאורך שנים. דוד אמסלם נולד וגדל בלוד שיחק בבני יהודה ובעקבות רצון לעבור לקבוצת הפועל תל אביב בעודו נער נכנס לתקופת הסגר שבסופה חתם בהפועל תל אביב ושיחק שם עונה אחת ולאחר מכן הגיע לבית"ר ירושלים ומשם הכל היסטוריה.

דוד אמסלם הפך לשחקן נשמה במועדון הבית"רי ואף שימש כקפטן הקבוצה וזכה עימה בשלוש אליפויות בעונת 1996/97, בעונת 1997/98 ובעונת 2006/07. בעונת 2007/8 זכה בדאבל כקפטן בית"ר באליפות ובגביע המדינה ושנה לאחר מכן פרש מכדורגל ועבר לעמדת עוזר המאמן תחת יצחק שום. דוד אמסלם הרשים במיוחד את לואיס פרננדס מאמן בית"ר ירושלים למרות גילו המבוגר יחסית (35), והוא עוד הספיק להיות בורג משמעותי בזכייה של בית"ר באליפות ליגת העל באותה שנה. לאמסלם יש 31 הופעות במדי הנבחרת הלאומית ללא שערים, ואפילו הרפתקה אירופית קצרה בפרמייר ליג בקבוצת קריסטל פאלאס האנגלית.

את קריירת האימון של דוד אמסלם אפשר לסכם מצד אחד כהערכה רבה מהמועדון הבית"רי, ומצד השני כהתנהלות מביכה מצד המועדון, אבל דוד אמסלם תמיד היה שם כשצריך אותו: בעונת 2009/10 יצחק שום פוטר מאימון הקבוצה ודוד אמסלם עוזרו קיבל את התפקיד הבכיר. בעונת 2010/11 אורי מלמילאן מונה למאמן בית"ר אבל באמצע העונה אורי התפטר ושוב דוד אמסלם תפס את מקום המאמן הראשי. בעונת 2013/2014 אלי כהן "השריף" מונה כמאמן בית"ר ירושלים ודוד אמסלם מונה לעוזרו, והאם תצליחו לנחש מי מונה במקום אלי כהן כשזה פוטר במהלך העונה? ניחשתם נכון: דוד אמסלם.

למה הוא כאן? אמסלם הוא המגן השמאלי השני בטיבו בדור האחרון לדעתנו, אבל הוא אחד הסמלים הגדולים של בית"ר בדור האחרון. מגן יחסית מוגבל ששיחק הכי חכם שיש והיה השותף היחיד לכל האליפויות בצהוב שחור בעשור האחרון.

 

24. מאור מליקסון – מצא את מקומו

קריירה: מכבי יבנה (2001-2002), בית"ר ירושלים (2002-2006), מכבי חיפה (2006-2008), הפועל כפר סבא (2008), הפועל באר שבע (2008-2011, 2014-2020), ויסלה קרקוב (2011-2013), ואלנסיין (2013-2014)

הישגים: 3 אליפויות ישראל (2015/16, 2016/17, 2017/18), אליפות פולין (2010/11), 2 גביעי טוטו (2007/08, 2016/17), 2 אלוף האלופים (2016/17, 2017/18), גביע הטוטו של הליגה השנייה (2008/09), כדורגלן העונה בפולין (2010/11), תגלית העונה בליגה הפולנית (2010/11)

אחרי הפרישה של מאור מליקסון בתחילת השנה דיברו על הכאב של הפרישה, על הרגל שכמעט נלקחה לו, על הניתוחים והשיקום המייאש כדי שיוכל סוף סוף בכלל לחזור לעמוד על הרגל. דיברו על הקשר שלו להפועל באר שבע, לאוהדים שנכנסו לו ללב. סיקרו את הודעת הפרישה הלא רשמית שלו, שם ליד האוהדים והרכב. זהו שחקן שנתן את כל מה שהיה לו לעיר הזאת, שהיה בה גם ברגעים הכי קשים וכמעט איבד את רגלו כדי לשחק בה.

אלא שההתחלה של מאור מליקסון הייתה רחוקה מהסיום שם בטרנר. במשך שנים, מאז המשחקים בארצית במכבי יבנה, דרך היותו השחקן הכי מרתק בדור הצעיר שיצא מבית"ר ירושלים בתחילת שנות האלפיים ועד לחתימה במכבי חיפה, מאוד מליקסון היה הסמל של חוסר התכליתיות בכדורגל הישראלי. ילד כישרוני מאוד, קצת איטי אבל מפצה על זה בדריבל, בהעברות בין הרגליים, בהקפצות ותנועה נהדרת עם הכדור. אלא שכל זה לא הוביל אותו לשום מקום. השנתיים במכבי חיפה היו עבורו גיהינום והביאו אותו עד לליגה הלאומית במדי הפועל כפר סבא.

אלא שמשם גם באה הישועה. מאור מליקסון חתם בהפועל באר שבע בעונת 2008, והפך מכישרון גולמי לא ממומש לדבר האמיתי. עם עליית ליגה, והגעה לפלייאוף העליון בעונה שלאחר מכן. החזרה שלו מפולין וצרפת הייתה ישירות לשם. מנווד כדורגל הוא מצא את ביתו, וכשבאו אחרים הוא גם זכה באליפויות הראשונות שלו. חוסר התכליתיות שלו פינה את מקומו לבישולים, לשערים בלתי נשכחים, כולל אחד ענק במשחק האליפות ההוא מול סכנין, ועוד בישול אפילו יותר ענק ממנו בשוויון של בוזגלו.

בנימה האישית, בדור האחרון לא היה שחקן שהיה לי כל כך כיף לראות כמו את מאור מליקסון. למרות שהוא מעולם לא שיחק בקבוצה שאהדתי לא יכולתי שלא לחכות לראות אותו על המגרש. היה שם קסם שלמעטים בכדורגל הישראלי היה, אבל חוץ מהקסם הייתה שם את הישירות הזאת שלו, בלי פוזות ובלי מקורבים ובלי ספינים בתקשורת. שחקן שפרץ כילד ונשאר ילד גם כשנאלץ לפרוש בגיל 35. השובבות, התגובות באינסטגרם, האהבה שלו למשחק, העובדה שאמר שהחרטה היחידה שלו בקריירה הייתה היציאה לחו"ל, כי לא היה יותר בבאר שבע. הוא אמנם לא היה באר שבעי, אבל אם היה אפשר היה פסל שלו מחוץ לאצטדיון טרנר.

למה הוא כאן? בקסמים שהיו לו ברגליים הוא בקלות בטופ 5 בדור האחרון. אלא שהרבה מאוד שנים הקסמים האלה הובילו אותו לעשות שטויות על המגרש. רק אחרי החזרה מאירופה בבאר שבע הוא הפך להיות גם תכליתי, וחתום על חלק גדול מההצלחה של שלוש האליפויות.

 

23. מיכאל זנדברג – תודה לך, כדורגל

קריירה: הפועל פתח תקווה (1997-2002), מכבי חיפה (2002-2006), בית"ר ירושלים (2006-2009), הפועל תל אביב (2009), בני יהודה (2010), מכבי פתח תקווה (2010-2011), הפועל חיפה (2011-2012), הפועל רמת גן (2012-2013, 2017-2018), הפועל רמת השרון (2013-2015), הפועל ראשון לציון (2015-2017)

הישגים: 5 אליפויות (2003/04, 2004/05, 2005/06, 2006/07, 2007/08), 3 גביעי המדינה (2007/08, 2008/09, 2012/13), 2 גביעי טוטו (2002/03, 2005/06), כדורגלן העונה בישראל (2006/07)

"אף פעם לא הייתי שייך לקבוצות. לא הייתי בית"ר, מכבי או הפועל. לא נישקתי סמל של שום קבוצה במשך כל הקריירה. לא היה מספר ששייך לי. הייתי שייך לכדורגל. לא חלמתי על לשחק בנבחרת או לשחק באולד טראפורד, חלמתי רק לשחק, רק תנו לי" (חלק מסרטון הפרידה של זנדברג מהקריירה המקצוענית).

כמי ששניים מתחומי העניין המרכזיים שלו הם פוליטיקה וספורט, לקח לי הרבה יותר מדי זמן לגלות שתמר זנדברג היא אחותו הגדולה של מיכאל זנדברג. כמה יותר מדי זמן? בואו נגיד שבזמן שהבנתי את זה הוא כבר שיחק ברמת השרון. אז נכון, הסתובבו שמועות עוד כשהיה בבית"ר שאחותו היא פעילת מרצ. אבל מה זה באמת משנה? מיכאל זנדברג היה הדבר הכי רחוק מפוליטיקה בכדורגל. לא מתנשא, לא לעומתי, לא עצבני. שחקן שנראה כאילו כל רגע שלו על המגרש הוא נהנה.

זה לא עוד סיפור על שחקן שגדל בשכונת עוני, שהכדורגל הרחיק אותו מחיים של פשע. מיכאל הוא בנה של מבקרת האדריכלות אסתר זנדברג, גדל בשכונת מעמד ביניים-גבוה ברמת גן. הוא בחר בכדורגל לא מפני שזאת הייתה הבריחה שלו, לא מפני שהוא היה חייב את הכסף כדי לקיים את עצמו. זנדברג בחר בכדורגל כי הוא אהב לשחק. במידה מסוימת, רוב אוהדי הכדורגל בישראל נמצאים שם, מתים לשחק כדורגל או לפחות להיות חלק בעולם הזה, לא כי אין להם ברירה, אלא כי הם אוהבים את המשחק.

ומיכאל אהב את המשחק. מהחוגים של הפועל רמת גן בכדורגל והזימון לנבחרת נערים ב' של זאביק זלצר, עד להתפוצצות שלו בשנים במכבי חיפה ובבית"ר ירושלים. אף פעם לא קיבלת ממנו את ההרגשה שהוא שונא לעשות את מה שאתה משלם כדי לבוא לראות אותו עושה. הוא לא רק אהב את זה, גם היה ממש טוב בזה. אחד מהשחקנים עם רגל שמאל הכי טובה שהיו בדור האחרון. וגם כשעעזב את הקבוצה שלך לא ממש היה אפשר להגיד עליו מילה רעה. הוא פשוט היה אחד מהחבר'ה.

"אני אוהב את הכדורגל מול עשרים אלף איש אבל לא פחות את הכדורגל של יום שישי בצהריים, שאפשר אפילו לשמוע את המוכר גרעינים ברקע. אני אף פעם לא אפרוש מכדורגל. זה חלק ממני. תודה לאוהדים, לשחקנים, למאמנים, למשפחה שלי, ולכל מי שלקח איתי חלק במסע הזה. ובעיקר תודה לך – כדורגל"

למה הוא כאן? זנדברג הוא אחד משיאני האליפויות בדור האחרון, השחקן הכי גדול באליפות הראשונה של בית"ר ירושלים בתקופת גאידמק. מלבד זה, בשיאו הוא היה שחקן נפלא עם מסירה מעולה ובעיטה עוד יותר טובה. בעשור הראשון של שנות האלפיים הוא היה תו תקן לקבוצה שרצה לאליפות.

 

22. יניב קטן – הילד מקריית אליעזר

קריירה: מכבי חיפה (1998-2006, 2006-2014), ווסטהאם (2006)

הישגים: 6 אליפויות (2000/01, 2001/02, 2003/04, 2004/05, 2008/09, 2010/11), 2 גביעי טוטו (2002/03, 2007/08)

בנובמבר 2019 עלה יניב קטן לראשונה על הדשא של אצטדיון סמי עופר כשחקן. כשזה קרה הוא כבר לא לבש את המדים של מכבי חיפה 5 שנים. חמש שנים שיניב קטן ניסה למצוא את דרכו בעולם הכדורגל, ובסופו של דבר התיישב בצד השני של מי שהיה כשחקן. עכשיו הוא יושב ברדיו חיפה, פינה בלתי אפשרית של תקשורת מקומית במדינת ישראל, ומדבר כל יום על מכבי חיפה, מבקר לרוב, לעיתים גם מפרגן, אבל מביט מהצד השני. אותו הערב הייתה ההזדמנות שלו לחוות את מה שחווה שחקן של מכבי חיפה בשנים האחרונות, אחרי שאצטדיון קריית אליעזר נסגר לנצח.

וקטן הוא קריית אליעזר, הוא מכבי חיפה הישנה, הדורסנית. הזאת שרוצה להיות דומיננטית על הליגה, ושכולם ילכו לחפש. לא מספיק לו לראות את הגב של מכבי תל אביב כל שנה ב"מאבק אליפות" – הוא רוצה לזכות בתארים. קטן נכנס לבוגרים של מכבי חיפה בקיץ 1998, שנייה אחרי הזכייה בגביע. מאז הוא הפך להיות, יותר מכל שחקן אחר, הסמל של תור הזהב של מכבי חיפה בעשור הראשון של שנות האלפיים. בהתחלה חלוץ משלים של קלשצ'נקו ויעקובו, ובהמשך המוביל כדור שמסר קדימה לקולאוטי, דבליאשווילי וארבייטמן. הוא תמיד היה בתמונה גם כאשר הפוקוס היה על אחרים.

כשמדברים על קטן התמונה הראשונה לוקחת אותך לאולד טראפורד, לדקה השביעית של המשחק. המסירה הבלתי אפשרית של ז'וטא לצד הימני ואז שער לתוך היציע של אוהדי מנצ'סטר יונייטד שלא הבינו מי זה החלוץ הדקיק הזה שכרגע הכניע את אחת הקבוצות הגדולות בעולם. אלא שיותר מזה, קטן הוא רגע אחר, מאוד דומה במהותו אבל מאוד שונה. הגומלין בניקוסיה העלה אמנם הביא את מכבי חיפה להתעמת עם ההרכב השני של יונייטד, אבל זאת הייתה עדיין אותה קבוצה. כשבדקה ה40 שוב ז'וטאוטאס שלח מסירה קדימה לקטן, לא היה שם שום רגש נחיתות. הטעייה של המגן לימין, ובעיטה אדירה, כמוה שיגר החלוץ הזה עשרות פעמים במהלך הקריירה, אבל מדויק להחריד, וזה עוד פעם בתוך השער של מנצ'סטר יונייטד, ועוד פעם החולצה יורדת. אבל הפעם הוא היה הכי קול שיש – חיבוק לשומי, הנפת יד ליציע למשפחה, וזהו. יניב קטן הוא סמל הווינריות של מכבי חיפה, ולא היה מתאים מזה שמאז שהוא עזב היא לא ממש מצליחה למצוא את עצמה בכיוון הזה.

למה הוא כאן? קטן תמיד היה אנדרייטד ביכולת שלו. תמיד היה לידו חלוץ שלקח את כל תשומת הלב. אבל היכולות שלו היו אדירות, ודווקא בירידה שלו לעמדה אחורית יותר הוא גילה איזה כוח מנהיגות יש לו, כזאת שהובילה את מכבי חיפה לשתי אליפויות בתחילת העשור הקודם (ועוד אחת שכמעט הייתה בעונת הקיזוז)

 

21. אדורם קייסי – מעורר השראה (אפי בריק)

קריירה: שמשון תל אביב (1990-1992), הפועל פתח תקווה (1992-1996, 2004-2005), מכבי חיפה (1996-2004, 2005-2007)

הישגים: 4 אליפויות (2000/01, 2001/02, 2003/04, 2005/06), גביע המדינה (1997/98), 3 גביעי טוטו (2002/03, 2004/05, 2005/06)

כמה אוהדים אתם מכירים שחוו את טעמה המתוק של העפלה של קבוצתם לליגת האלופות? כמה אנשים אתם מכירים באופן אישי שבזכותם קבוצתם העפילה לשלב היסטורי מבחינתם? אז אדורם קייסי הוא כזה, לא הטיפוס שעליו היה נכתב התסריט לסרט מעורר ההשראה על ימי הזוהר של הקבוצה מהכרמל, אבל דווקא בגלל שהוא האנטיתזה לגיבור העל, יש בו משהו שגורם לך לאמץ אותו חזק לליבך ולתת לו חיבוק לא פרופורציונאלי שיפסיק את נשימתו לשנייה ומחצה.

למכבי חיפה יש לא מעט גיבורים לאורך ההיסטוריה של המועדון, בטח החל משנות השמונים שבה יעקב שחר הצטרף לקבוצה. גיבורים עם הילה מעל ראשם, כאלו שהיו מתאימים אפילו למודעת של "הטובים לטיס" אי שם בשנות החמישים, אבל דווקא קייסי, עם החזות של הפועל קשה העורף, שאינו מרפה עד שמטרתו מושגת, הוא זה שחתום על שני ההישגים הגדולים בהיסטוריה של המועדון.

בעונת 98/99 הוא שלח חצי מספרת לשער של פ.ס.ז' (קבוצה גדולה בקנה מידה אירופאי עוד לפני הקטארים) שהעלה את חיפה לרבע גמר גביע המחזיקות ובעונת 2002/3 במשחק מכריע על העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, קייסי השתלט על ריבאונד מבעיטה חופשית, בדרך לטיל שנורה מרגלו לרשת של שטורם גראץ האוסטרית, שער שממנו האוסטרים כבר לא הצליחו לחזור ושם את הגושפנקא לעובדה שבפעם הראשונה בהיסטוריה קבוצה ישראלית תשתתף בשלב הבתים של ליגת האלופות.

תשאלו כל אוהד של מכבי חיפה מי הגורם המכריע בעלייתה של הקבוצה לליגת האלופות ורובם יגלגלו את השם אדורם קייסי על לשונם. למרות שהגיע לחיפה מהפועל פ"ת, קייסי ייחקק בהיסטוריית הכדורגל הישראלי כמגן השמאלי הכי טוב בדור האחרון וחשוב לא פחות, הוא היה חלק מתור הזהב של מכבי חיפה, תקופה שבעקבותיה זכתה לתואר הקבוצה הטובה ביותר בכדורגל הישראלי לדורותיו.

למה הוא כאן? המגן השמאלי הכי גדול בדור האחרון הוא חלק מחוליית הגנה פנטסטית שסגרה את השער הירוק בתחילת שנות האלפיים. אבל חוץ מהגנה טובה קייסי היה גם איום התקפי ממשי, אחד כזה שהשפיע על כל הדור האחרון במכבי חיפה ובנבחרת

2 תגובות

  1. Avatar

    ערן זהבי צפוי להופיע בדירוג?

    • Avatar

      יש לך ספק? אני אתפלא אם הוא לא מקום ראשון ( מתייחסים פה לליגה המקומית בלבד ולא לתקופות מחוץ לישראל)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח