התשובה שלי: אני לא בטוח.

בשבועות האחרונים פתחה סין חזית חדשה עם טראמפ וארה"ב בחרם שהטילה על ה NBA, בעקבות ציוץ שפירסם דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של יוסטון רוקטס, ובו הביע ביקורת על מדיניות השלטון הסיני בהונג קונג.

מורי הבין את הבלאגן שנוצר, הסיר במהירות את הציוץ ופירסם סוג של התנצלות. הקומישנר אדם סילבר פירסם הודעה פייסנית או מתרפסת, תלוי בנקודת המבט של כל אחד, וזכה גם לביקורת קשה.

לברון חיכה מספר ימים ואז הגיב.
הוא אמר שלדעתו "למורי לא היה מספיק מידע לגבי הנושא אליו הוא התייחס" ושהוא "צריך להיות זהיר לפני שהוא מצייץ". לברון הוסיף שחופש הביטוי הוא חשוב אולם יכולות להיות לו השלכות שליליות, והבעת עמדה "עלולה להשפיע, לא רק כלכלית, אלא גם פיזית, נפשית ורוחנית, על הרבה מאוד אנשים".
ההתבטאות של לברון עוררה סערה עצומה וגלי ביקורת, כולל מחאות אוהדים בהונג קונג. הרוב תקפו את לברון וטענו שהוא מגן אך ורק על האינטרס הכלכלי שלו בסין, ומן הראוי היה שיגן על דריל מורי ועל חופש הביטוי.
כדי להשקיט את הסערה, לברון פירסם הבהרות שבהן הדגיש שהוא מתייחס אך ורק לציוץ עצמו של מורי ולהשפעותיו, ולא לתוכנו של הציוץ מאחר ואינו מבין בנושא.

אמנם לעיתים היו ללברון התבטאויות לא ראויות, אולם מאחר והתגובה שלו על הציוץ יצאה רק לאחר מספר ימים, ומאחר ומדובר באדם שמנהל את יחסי הציבור שלו ואת התנהלותו התקשורתית באופן מושכל ושקול, אני חושב שצריך להבין את השורשים שלה ולמי היא היתה מכוונת לפני שאנחנו מבקרים אותו.

אני חושב שלברון דיבר הפעם כאדם פרטי, אבל גם כאירגון כלכלי וגם כמנהיגם של השחקנים.
כאדם פרטי אנחנו צריכים לזכור היכן הוא היה בזמן האירוע ומה התרבות בה הוא גדל וחי. בזמן שהתגובה הסינית פורסמה, לברון והלייקרס היו בטיסה של 14 שעות מארה"ב לסין כדי להשתתף בשני משחקי קדם עונה מול ברוקלין. הם בילו בסין במשך שבוע תחת העננה של היחסים המקולקלים בין סין לליגה ותוך אי ידיעה לגבי קיום המשחקים.
לאור כל מעטפת היחסים הנפיצה עם סין, האפשרות שהמשחקים יבוטלו ומאחר ומדובר בסביבה שאינה מוכרת לרובם, אני בטוח שהיו להם חששות לגבי ביטחונם האישי ושהם דיברו על כך ביניהם. החששות הללו צפים גם בתגובה של לברון, הן באופן אישי והן כמנהיג השחקנים.

כאדם פרטי, לברון צמח בתרבות שמקדשת את הרווחה הכלכלית כסמל ההצלחה האולטימטיבי. שחקנים בכל הליגות נאבקים לקבל את השכר המקסימלי שהם יכולים להשיג מאחר ומדובר בסמל סטטוס מובהק. מעט מאוד מוותרים על כסף עבור הצלחה או ניצחונות, ואם הם עושים זאת, הם מצפים לתמורה ברורה או מוותרים על סכומים קטנים ביחס לשכר שלהם.
כשדריל מורי צייץ ופגע ביחסי המסחר של הליגה עם סין הוא פגע באופן ישיר בפוטנציאל ההשתכרות והרווח של לברון. למעשה מורי פגע בבסיס ובלב ההגדרה של לברון כאמריקאי המצליח, ולברון הגיב לכך.

חלק מהשחקנים שהגיעו עם הקבוצות לסין היו אמורים להרוויח כלכלית מהביקור, אם ע"י חתימה על חוזי חסות או ע"י הופעות שונות במהלך הביקור. החוזים הללו בוטלו והשחקנים ניזוקו באופן אישי, כך שלגבי הנושא הזה לברון דיבר גם כנציג השחקנים.

לברון ג'יימס הוא אירגון כלכלי ששווה קרוב לחצי מיליארד דולר. כמו שאירגונים כלכליים אחרים עוצמים עיניים ביחס לעוולות במדינות רחוקות כדי לשמור על האינטרסים הכלכליים שלהם, כך אי אפשר לצפות מלברון לנהוג אחרת.

מעבר לאינטרס הכלכלי של לברון באופן פרטי וכנציג השחקנים, לדעתי הסיפור כאן הוא למי מכוונת התגובה שלו, כנציג הבולט של השחקנים. הוא לא מדבר אל דריל מורי, אל השלטון הסיני או לתקשורת האמריקאית. לברון מדבר אל אדם סילבר, הקומישינר של הליגה, ובעקיפין הוא מדבר גם אל בעלי ומנהלי הקבוצות. הוא מעביר להם את אותו מסר שהוא מעביר כבר כמעט עשור ושהביא לשינוי דרמטי בליגה מאז המעבר היזום שלו למיאמי – הכח נמצא אצל השחקנים ולא אצל המנהלים, שמסתבר שגם האחרונים עושים שטויות שעלולות לפגוע בליגה.

הפעם הוא גם מקצין את המסר, כשהוא אומר שלדריל מורי, שנחשב כאחד המנהלים החריפים בליגה, לא היה מספיק מידע לגבי הנושא. הסאב – טקסט הוא שקוף לחלוטין. דרך אגב, ללברון יש בדרכון לפחות עשרים חותמות של ביקורת הגבולות בסין, כך שבנושא ההיכרות עם סין וביחוד עם הפוטנציאל הכלכלי שלה, הוא כנראה לא נופל מדריל מורי.

במהלך השהות של הקבוצות בסין השחקנים נפגשו עם אדם סילבר, ולברון העלה את הנקודה שאם שחקן היה גורם למחלוקת כמו שמורי גרם, הוא כנראה היה זוכה לטיפול משמעתי, בניגוד ליחס שקיבל מורי. סילבר דחה את הרמיזה וציין שגם חופש הביטוי של השחקנים נשמר בעבר וישמר בעתיד, אולם המשוואה שלברון הציג היתה ברורה וחדה, השחקנים שווים למנהלים.

בהתבטאות האחרונה של לברון בנושא, הוא ציין שהנושא סבוך, ושהוא ימשיך להוביל טיפול בבעיות חברתיות בתוך ארה"ב. הוא המשיך ואמר שאינו מתכוון יותר להמשיך ולעסוק בנושא דריל מורי.

לברון אינו מושלם, ואפשר לבוא אליו בטענות על האמירות שלו ביחס למורי, או ביחס לכך שהוא לא התמודד עם נושאים מורכבים אחרים, כגון מחאת שחקני הפוטבול כנגד האלימות כלפי שחורים. מצד שני אסור לשכוח שהוא הרים את הכפפה פעמים רבות בנושאים חברתיים ושבפועל הוא עושה רבות לקידום הקהילה השחורה בכלל, ובעיר הולדתו בפרט.

לברון הוא חיה פוליטית בעלת חושים מחודדים ומנגנון משומן שעוזר לו, והוא גם אימפריה כלכלית מצליחה. כולם מתייחסים לפן הכלכלי של תגובתו שבה הוא נמנע מביקורת על השלטון הסיני והתמקד בביקורת על הציוץ של דריל מורי. ההנחה הרווחת היא שמאחר ולכולם יש מה להפסיד, הכלכלה תנצח והמשבר יגווע לאיטו.
אני חושב שהפן הפוליטי המרומז שיש בביקורת הזו, והמסר שהוא מעביר לבעלים ולהנהלת הליגה, חשוב לא פחות ואולי אפילו יותר מהפן הכלכלי, כחלק ממאבקי הכח בין השחקנים לבעלים.