אהובה שלי. תש כוחך. לסגת. לסגת!

 אני יודע שאת זוכרת ימים יפים כשניצחנו אריות כמו צרפת ואוסטריה. כולנו זוכרים. מדברים על זה בלי סוף, אבל את כבר לא שם. חייליך אינם, לגיונרים לא עוד. ברקו הלך, יוסי לא מנצח על אנגליה יותר, שפיגלר רק זיכרון עמום. תתייחסי למעמדך בכבוד. לא ליש את וגם לא לביאה. לא עוד.
נבחרת ישראל
קרדיט לדף הפייסבוק “ההתאחדות לכדורגל בישראל”

געגועים יש גם בנו, ומכאן נותר לשאוף רק למעלה. אך לא כדרג הבינוני יותר, לא עוד שאיפות כמו רק לעלות לטורניר גדול, לא רק כבוד. נשאף לפסגה, לטופ. נבין ביחד אנחנו ואת, שנותרנו כקבוצה קטנה. לא מככבים יותר בליגות הגדולות. אוסף של אנשים ממחוזינו הקט. ומכאן נפרח. הזקנים חזרו הביתה, הילדים רק התחילו לפרוח. הגנרלים הגדולים שלך נכשלו זה אחר זה.

אך זה הרגע יקירתי! מכאן נביא את השינוי!

להביא גנרלים מקומיים לתחזק, גנרלים שנלחמים כאן אצלנו כל השנים כקבוצה קטנה, גנרל כיובל נעים. רק מי שרוצה להילחם עלייך שיבוא לקרבות, רק מי שכל מעוזו וכל תשוקתו היא אלייך. אל נבחרת ישראל. את הילדים שרוצים להילחם בשבילך תכשירי, נזרוק אותם למים העמוקים. מי שלא יטבע, מי שיידע להראות את כוחו, הוא יהיה מושיענו יום אחד. מבוגרים שעייפו ממלחמותייך שחררי. תני להם ללכת, הם נתנו לך הכל בימיהם הטובים ביותר.

נבחרת ישראל, מקדוניה
קרדיט לדף הפייסבוק “ההתאחדות לכדורגל בישראל”

נלמד מטעויות ביחד, המשוררים יכינו לך שירים חדשים, את עוד לא היית אימפריה, אבל הראית את הפוטנציאל, ואני יודע שיום אחד תהיי. את הנבחרת, לא כקבוצות הליגה. לא בחרתי אותך, נולדתי לתוכך. כמו שלא אוותר על לחיות בארץ, כאוהב כדורגל מושבע, לעולם לא אוותר עלייך, נבחרת אהובה.

כולנו מחכים, מפוצצים אהבה ולא מרגישים שאת ראויה לה. תראי לנו שיש לך מה לתת. תראי לנו שאת רוצה וראויה לאהבה הזאת. ללא שכירי חרב, רק בעזרת שחקני נשמה. אני אוהב אותך, כי רק כאן אפשר לקום לעוד בוקר של מציאות קשה, ולדעת שעוד יהיה נפלא.

קרדיט לדף הפייסבוק “ההתאחדות לכדורגל בישראל – The Israel Football Association”
 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח