עוד עונת מלפפונים הגיעה אל סיומה ב-NBA (פחות או יותר) ועושה רושם שהלייקרס עדיין לא כל כך מפוקסים על עצמם. תהליך קבלת ההחלטות שם נראה דיי תמוה. מספיק לחשוב שנייה על העובדה שהטלפון הראשון שעשה מיץ׳ קופצ׳ק, הג׳נרל מנג׳ר של הלייקרס, כשנפתח חלון ההעברות היה לטימופיי מוזגוב עם הצעה של 64 מיליון דולר ל-4 שנים בשביל להבין שמשהו שם ממש לא בסדר. לפני שנה בדיוק כתבתי כאן קצת על השינויים שעוברים על קבוצות השווקים גדולים, אבל בזמן שהניקס הרימו ראש ועושים את דרכם כלפי מעלה, הלייקרס, כך נראה, עוד מחפשים כיוון ליום שאחרי קובי.
זאת שנה שנייה ברציפות שאף שחקן בעל שם או כזה שהיה שחקן חופשי מבוקש לא הגיע אל עיר המלאכים. בלי תוספות נוצצות מבחוץ, הלייקרס היו צריכים לעשות את הדברים בדרך הישנה והטובה. דרך בחירות הדראפט הצליחו לאסוף כמה שחקנים צעירים ומאוד מבטיחים, דיאנג׳לו ראסל, לארי נאנס, ג׳ורדן קלארקסון, ג׳וליוס רנדל וכמובן הבחירה מספר 2 בדראפט האחרון, ברנדון אינגרם. על פניו תלכיד צעיר ורעב הוא המתכון המנצח לבנייה מחודשת ויצירת קבוצת מלהיבה שתיתן שואו לקהל ובעיקר תחזור שוב להיות רלוונטית בליגה. כל זה טוב ויפה, אבל כל קבוצה באשר היא צריכה איזשהו מנהיג, מישהו שמסוגל לקחת את הדברים על הגב ולעשות סדר. מישהו שיכול לתת מילות עידוד כשהמצב קשה, לקחת זריקה אחרונה או אפילו להתווכח עם השופט. בקבוצה כל כך צעירה שאפילו בשביל המאמן שלה זאת תהיה התנסות ראשונה בתור מאמן ראשי, התפקיד הזה הופך להיות חשוב יותר מתמיד.
המבוגר האחראי שהלייקרס הביאו, לואל דנג, הוא שחקן נחמד בעל מוסר עבודה גבוה וקלעי טוב, אבל התפקיד הבכיר ביותר שלו עד עכשיו היה לשמש כינור שלישי בשיקגו אז הוא לא בדיוק דמות שיכולה למשוך את החבורה הצעירה הזאת קדימה. מוזגוב, שכבר דיברתי על החוזה המגוחך שלו, הוא בעל ניסיון ואפילו טבעת אליפות (לא בזכותו כמובן) נופל על אותה קטגוריה, שחקן מנוסה אבל רחוק מלהיות מנהיג או דמות כריזמטית. חוזה קלדרון, שהגיע מהניקס דרך שיקגו, כבר עייף מידיי אפילו בשביל לשבת על הספסל ולו וויליאמס, זוכה פרס השחקן השישי של העונה לפניי שנתיים, כנראה שיידחק הצידה לאור כל הצעירים שמסתובבים בחדר הלבשה.
אם כך, המושכות אמורות ללכת אל דיאנג׳לו ראסל. שחקן מאוד מוכשר לכל הדעות, אתלטי, קולע מבחוץ, חודר לסל, מוסר, לא מפחד מאחריות. אבל הוא סך הכל שחקן שנה שנייה. שחקן שהוכיח שהוא דיי אנוכי על המגרש ודיי תככן מחוץ למגרש. השמועות על טרייד אפשרי שיישלח אותו לאוקלהומה תמורת ראסל ווסטברוק כבר רצות חזק בליגה והמעמד שלו בתור העתיד של הקבוצה כבר לא כל כך איתן כמו שהיה שנה שעברה כשנבחר שני בדראפט.
בשורה התחתונה ללייקרס יש כמה כלים משמעותיים שאפשר לבנות עליהם. ג׳ורדן קלארקסון הולך להיות אחד השוטרים הטובים בשנים הקרובות ולדעתי הצנועה, ברנדון אינגרם יהיה השחקן הכי טוב שיצא מהדראפט הזה, אפילו יותר מהבחירה הראשונה, בן סימונס המוכשר. מיץ׳ קופצ׳ק יצטרך לעבוד בצורה הרבה יותר חכמה בשנים הקרובות בשביל לשמור על הקיים, לפתח את הצוות הצעיר הזה ולהפוך אותו לקבוצה שלמה. וכמובן לא לבזבז את הכסף שלו בצורה מביכה כמו שעשה הקיץ.
