רוב הקבוצות באירופה מתבססות על מבקיע עיקרי אחד ואפילו הקבוצות הטובות ביותר באירופה מתקשות מאוד להבקיע שערים בלי מלך השערים של הקבוצה. כיום יש לחלוץ שם די רע בכדורגל המודרני: כל הקבוצה עובדת בשבילו, הוא יכול לטעות ולהחטיא כל המשחק ואם ייתן פעולה טובה אחת הוא יקבל את כל הקרדיט. אבל חלוץ הקבוצה יכול להיות ההבדל בין קבוצה אלופה ללא אלופה.
אתר squawka בדק בחודש מרץ האחרון את קבוצות הפרמייר ליג ויצר טבלה של קבוצות הליגה ללא מלך השערים של כל קבוצה. אפשר לראות שהשינויים בטבלה הן בעיקר אצל קבוצות הצמרת בליגה שהתפוקה התקפית שלהן גבוהה יותר ובאופן טבעי חלוץ הקבוצה יהיה אחראי על יותר שערים.
כמובן שהתלות בשחקן התקפה אחד זה לא משהו שקורה רק באנגליה. לפי בדיקה שעשיתי לכל הקבוצות ב – 30 הליגות הראשונות באירופה אפשר לראות שרק ל-15% מהקבוצות בעונה שעברה (2015/2016) היו לפחות שני שחקנים שהבקיעו מעל 10 שערים בליגה. גם המספרים בליגת העל בשנים האחרונות כמעט זהים למה שקורה בשאר המדינות באירופה. כנראה שהסיבה העיקרית היא בעקבות השינוי הכולל במערכי הקבוצות בעשור האחרון מ 4-4-2 ל 4-3-3. הדגש להגנה מכל עמדות המגרש, תנועה ללא כדור ומתן הדגש לחוליית קישור מעובה, ביטלו כמעט לגמרי מערכים עם שני חלוצים טבעיים.
דרך מעניינת לנתח פעולות התקפיות של קבוצת כדורגל, היא בעצם להבין מאיפה השחקן המסוכן ביותר בקבוצה מקבל את הכדורים או יותר נכון מי השחקן שמבשל לו את מספר השערים הרב ביותר. צמדי השחקנים שאחראים על הכי הרבה שערים משותפים בחמש הליגות הבכירות הם:
מתוך ששת הכובשים המופיעים ברשימה, שלושה מהם הם מלכי השערים הנוכחים של הליגה שבה הם משחקים (אובאמיינג בבונדסליגה, מסי בלה ליגה ובלוטי בסיירה א'). מסי הוא השחקן היחיד שנמצא בטבלה פעמיים בתור השחקן הכובש וגם היחיד שמופיע ברשימת הכובשים וגם ברשימת המבשלים, מתוך שבעת הבישולים של מסי העונה הוא בישל שישה ללואיס סוארס בלבד.
הנתון המפתיע ביותר הוא המיקום של סרחיו ראמוס ברשימה. לראמוס יש "רק" 7 שערים בליגה, דבר שדי מצחיק לומר על בלם, אמנם ראמוס הוא שחקן ההגנה שכבש הכי הרבה שערים העונה בחמש הליגות הראשונות, אבל יש 117 שחקנים שכבשו יותר מראמוס. יכולת ההתמקמות ומשחק הגובה שלו מהווים נשק חסר תקדים למשחק ההתקפה של ריאל מדריד וכיום כל אוהד כדורגל ממוצע יודע שאם טוני קרוס מרים כדור נייח, השחקן המסוכן ביותר בריאל מדריד הוא הבלם הספרדי.
ומה קורה בליגת העל?
כיום את המקום הראשון תופסים שני צמדים. אלי דסה בישל ארבעה שערים למלך שערי הליגה וידאר קיארטנסון, ארבעת הבישולים של דסה היו בטווח של ארבעה מחזורים בלבד (בין המחזור 20-23) בזמן שג'ורדי קרויף היה מאמנה הראשי של מכבי תל-אביב. בשונה משוטא ארבלדזה, קרויף ידע להפעיל את המגן שחווה סיבוב ראשון חלש ואת החלוץ שלא בא לידי ביטוי והפך אותם לשני השחקנים המצטיינים בסיבוב השני בליגה. שני השחקנים חווים ירידה קלה ביכולת מאז שליטו וידיגאל מונה למאמנה הראשי של מכבי ת"א, כנראה שמאמני הליגה לוקחים ברצינות יתרה את יכולות ההתקפה של דסה וקיארטנסון לכן הם מעורבים פחות במשחק ההתקפה של הקבוצה במחזורים האחרונים, אבל ללא ספק הדבר הכי בולט בטבלה הוא החלוץ האיסלנדי שמופיע גם במקום השלישי וגם במקום הרביעי. קיארטנסון הוא השחקן הזר הראשון מאז 2011 שעבר את רף 15 השערים. מבנה הגוף הגדול של האיסלנדי לא מפריע לו במשחק הרגל והוא מציג יכולת סיומת ברמה הכי גבוהה שיש ולמרות הבצורת בארבעת משחקי הליגה האחרונים והספסול בחצי גמר הגביע, צריך להפסיק עם זכוכית המגדלת שיש על החלוץ. מאז שהוא הגיע לא מפסיקים להשוות את תג המחיר ליכולת שלו בכל משחק. פעם הוא פלופ של ג'ורדי ופעם אחרת הוא שווה 9 מליון יורו. כל שחקן ובמיוחד שחקן התקפה חווה ירידה ביכולת במהלך העונה ואני מאמין שקיארטנסון יחזור לכבוש בליגה במהרה ויסיים כמלך שערי הליגה.
יחד איתם מופיעים שחקני הפועל רעננה, רועי שוקרני ומוחמד שכר. אחרי מ.ס. אשדוד, רעננה היא הקבוצה שכבשה הכי מעט שערים העונה עם 16 שערי ליגה בלבד. משחק ההתקפה של רעננה הוא אולי הכי פחות מגוון מקבוצות הליגה והוא מתבסס על מתפרצות ועל כדורים ארוכים. תפקידו של רועי שוקרני על המגרש (שמוביל את שחקני הפועל רעננה במסירות מפתח, 1.04 למשחק) הוא לחפש את מוחמד שכר באזור עיגול האמצע ולתת לו כדור ארוך בתקווה שיסתיים בשער. למרות עונה נהדרת של שכר הצעיר, שלטעמי מדובר ב"פריצת העונה", לא בטוח שיכולת התקפית דלה כל כך של הקבוצה ללא חיים סילבס תספיק לרעננה להישאר בליגה גם בעונה הבאה.
בנוסף, יצרתי טבלאות נפרדות של אותו מימד רק שפיצלתי בין בישולים שנעשו דרך מסירה לבין בישולים שנבעו מהגבהת כדור:
בישולים מהגבהות כדור:
לפי הטבלאות אפשר לראות שרוב הבישולים העונה מגיעים ממסירות. אלי דסה וקיארטנסון נמצאים גם בראש טבלה זו. בין היתר אפשר לראות כמה שיתופי פעולה מעניינים – מיכאל אוחנה עם מאור מליקסון ורובן מיקאל עם ברק יצחקי, שמעבר לבישולי השערים אפשר במחזורים האחרונים לראות את הכימיה הנהדרת שיש על המגרש בין שני הצמדים האלו.
הטבלה של הגבהות הכדור מעניינת לא פחות. דור אלו בישל העונה חמישה שערים מהגבהות, הכי הרבה לשחקן בליגת העל העונה. כמו כן, כמעט כל הבישולים בכדורי גובה הם לחלוצים פרט לחסוס רואדה. למרות הביקורת על משחק ההגנה של הבלם, הוא כבר הספיק לכבוש חמישה שערים ומבחינה התקפית אין עוררין על יכולתו. ולבסוף, אי אפשר שלא לציין גם את אנטואן קונטה, אחד משחקני ההגנה הטובים ששיחקו בליגה בשנים האחרונות הוא המבשל היחיד בטבלה הזאת שהגיע בחלון העברות של חודש ינואר.
לסיכום
בליגה עם מעט שערים כמו בליגת העל, בהחלט כדאי לקבוצות הליגה להתייחס למימד הזה. רוב הקבוצות לא מגוונות מבחינה התקפית ואפשר ללמוד לא מעט על שיטת ההתקפה של קבוצות הליגה בעזרת הטבלאות האלו. כנראה שקבוצות כמו מכבי ת"א והפועל ב"ש לא יתקשו יותר מידי להבקיע גם אם יצליחו לנטרל את שני השחקנים הכי טובים בקבוצה, אבל אפשר לראות שקבוצות כמו בית"ר ירושלים, בני יהודה והפועל רעננה מתקשות מאוד להבקיע בלי השחקן המרכזי שלהן. אז לפעמים במקום לבצע "Double Team" על מלך השערים של הקבוצה, צריך לעצור גם את השחקן שמספק לו את הכדורים.
