העונה החדשה עוד מעט נפתחת ואני בחרתי להראות הפעם זווית אחרת, את הזווית של זוכה פרס נובל, בוב דילן.
רוברט צימרמן הוא לא שם שנשמע קשור לכדורסל בדרך כלשהיא. אולי בעצם זה יכול להיות שם של פרשן או עוזר מאמן, אבל בטח לא שחקן.
אני מאמין שרובכם יודעים שזה שמו המקורי של בוב דילן.
אתם בוודאי תגידו בנחישות ובביטחון מלא שגם בוב דילן אינו קשור לכדורסל, וגם אני חשבתי כך, עד לא מזמן. באחת הנסיעות שמעתי שיר של דילן, וכמו שקורה לדילן היתה לי גם הארה, והבנתי שחלק משיריו מתייחסים בצורה זו או אחרת למשחק ולליגה הטובה בעולם, כי אצל דילן הכל מרומז, מיסתורי, לא ברור ועדין.
אז הלכתי וחפרתי קצת בשיריו של המאסטרו והנה מבחר קטן משירי ה NBA של בוב דילן:
FOREVER YOUNG
השיר הזה נכתב כמובן על וינס קרטר, שבגיל 42 פותח עוד עונה באטלנטה ומבטיח שיהיה זמין כל משחק ומשחק. אפשר לפקפק או לזלזל בו, אבל לא כדאי, מכיוון שכל עונה שהוא מתחיל הוא גם מסיים בסגל.
דילן מדבר על יכולת ההטבעה של וינס, על חדוות המשחק שלו, על אחוזי הקליעה וסגנון הקליעה שלו ועל יכולתו לעמוד בשינויים:
May you build a ladder to the stars
And climb on every rung
May your hands always be busy
May your feet always be swift
May you have a strong foundation
When the winds of changes shift
SWEETHEART LIKE YOU
בלי ספק אחד השירים הכי אוניברסליים במצעד שנכתב על כל כך הרבה שחקנים נפלאים שתקועים בקבוצות מחורבנות, כמו:
קרל אנתוני טאונס במינסוטה, בראדלי ביל בוושינגטון, דוין בוקר בפניקס ויש עוד הרבה שבטח פיספסתי:
?But what's a sweetheart like you doing in a dump like this
במחשבה שניה דילן כתב את השיר על כל השחקנים שעברו בניו יורק ניקס בימי שלטונו של ג'יימס דולאן, כולל פרימדונות כמו כרמלו, כי הכל הרי יחסי. נאחל כמובן לכל החבר'ה הללו לצאת מהחורים.
WHAT WAS IT YOU WANTED
השיר הזה נכתב על הבלאגן שעורר הציוץ האחרון של דריל מורי והתגובה של לברון בעקבותיו, וכמו הרבה שירים של דילן ניתן לפרש אותו לשני הצדדים:
What was it you wanted
Tell me again so I'll know
What's happening in there
What's going on in your show
What was it you wanted
Could you say it again
GOTTA SERVE SOMEBODY
רבות נכתב על המאבקים בין השחקנים ובעלי הקבוצות על הכסף הגדול שמסתובב בליגה ועל חלוקת הרווחים.
קשה לחשוד בדילן, איש העם ואחד ממובילי המהפכה של שנות השישים, שהוא בעד העשירים, אבל בשיר הזה הוא מסתכל על המציאות ומנסה לתת לשחקנים את הזווית שלו. הוא אפילו נוקב בחלק משמותיהם, כדי לזקק את המסר:
You may call me Terry, you may call me Timmy
You may call me Bobby, you may call me Zimmy
You may call me R.J., you may call me Ray
You may call me anything but no matter what you say
Still, you're gonna have to serve somebody, yes
You're gonna have to serve somebody
Well, it may be the devil or it may be the Lord
But you're gonna have to serve somebody
GOING, GOING, GONE
מכירים את הכוכבים שרומזים להנהלה שלהם בכל מיני דרכים, גלויות וסמויות, שהם רוצים לעזוב, ורובם אכן עוזבים. חלק בטרייד כי הקבוצה רוצה לקבל עליהם משהו, וחלק מחכים שיגמר החוזה ואז קמים ועוברים ליעד הבא. בעברית קוראים לזה "תחזיקו אותי", ולדילן יש כמובן מה להגיד על זה:
I'm closin' the book
On the pages and the text
And I don't really care
What happens next
I'm just going
I'm going
I'm gone
STUCK INSIDE OF MOBILE WITH THE MEMPHIS BLUES AGAIN
זה השיר שהתחיל את המסע שלי אחרי דילן והכדורסל. שמעתי אותו באמצע העונה שעברה כשהיו דיבורים על טרייד אפשרי של מארק גאסול ועזיבה של קבוצת התחתית שלו דאז, ממפיס גריזליס.
דילן דיבר על "ממפיס בלוז" ואני חשבתי על גאסול, ואיזה באסה בשבילו להיות שם. זמן קצר אחר כך הוא קיבל שחרור לטורונטו ולקח שם אליפות היסטורית.
היום העתיד של ממפיס נראה ורוד קצת יותר, ודווקא זה של טורונטו פחות ברור ויותר בלוז, אבל לגאסול יש לפחות טבעת להתגאות בה.
דרך אגב, חוץ מההסבר שלי יש עוד אינספור פירושים ופרשנויות למילים של השיר הזה:
Oh, Mama, can this really be the end
To be stuck inside of Mobile
With the Memphis blues again
