כל המרבה, הרי זה מלוכלך

יורו 2020 הבא עלינו לטובה בעוד פחות מחצי שנה הולך, להערכתי הפסימית, להיות טורניר כושל מכל הבחינות. גם בגלל הרעיון השנוי במחלוקת של טורניר הפרוס על פני כל היבשת, אבל גם בגלל העובדה שהוא יכיל, כמו קודמו, 24 נבחרות. ופה, בין היתר, קבור הכלב.

זוכרים את יורו 2016 שהציג חידוש של יורו עם 24 נבחרות? 5 מתוכן עשו הופעת בכורה, חלקן הפתיעו לטובה, חלקן גירדו את מקומן בשלב הנוקאאוט בזכות השיטה המטופשת של "המקומות השלישיים הטובים ביותר". ממוצע השערים למשחק ביורו 2016 היה 2.12 למשחק, בעוד שבארבעת הטורנירים שלפניו, שכללו 16 נבחרות, הוא לא ירד מ-2.4. כן, בדיוק כמו בוויכוח העתיק על הגדלה/הקטנה של מספר הקבוצות בליגת העל, אני שייך למחנה השני – לחתוך את החלשים.

בואו נעיף מבט על כמה מהנבחרות שניצלו את הגדלת היורו מ-16 ל-24 והעפילו ליורו 2016 או 2020 ולא עשו זאת שנים רבות לפני כן:

בלגיה שיחקה ביורו 2000 (אירוח משותף עם הולנד) ולא חזרה לטורניר עד 2016 עת הוגדל, אך כולם מסכימים שיש לבלגים מקום ביורו וגם במונדיאל. להזכירכם, היא חזרה מרוסיה עם מדליית הארד.

לעומת בלגיה, מישהו מבין מה פינלנד עושה ביורו? הסקנדינבים ירשמו השנה הופעת בכורה (אפילו אנחנו לא זכינו לזה, אולי נגנוב מקום דרך הפלייאוף), ונכון לרגע זה, כלומר טרם הפלייאוף, הם היחידים שמשחקים בטורניר לראשונה. אין ספק שהם השכילו לנצל את ההרחבה בהזדמנות השנייה שהייתה להם.

אוסטריה, ידידתנו משכבר הימים, מעולם לא העפילה ליורו של 16 נבחרות, חוץ מאירוח משותף עם שווייץ ב-2008. הייתה זו הופעת בכורה לאוסטרים ביורו, ובפעם הבאה שבו הגיעו לגביע אירופה הייתה ב-2016, כלומר – רק לאחר הגדלה. בכל טורניר רשמה תיקו ושני הפסדים. לא מרשים במיוחד.

גם אוקראינה עברה דרך דומה לאוסטרים – הופעת בכורה דרך אירוח (2012 בשיתוף עם פולין – היורו האחרון עם 16 נבחרות, והעפלה ראשונה דרך המוקדמות רק ב-2016. כמו אוסטריה, היא נזקקה להרחבה, וכמו אוסטריה היא נכשלה פעמיים ברגע האמת, כשהגרוע מכל היה הפסד ב-2016 לצפון אירלנד. ואם כבר צפון אירלנד, בואו נזכיר גם את סלובקיה. שתיהן רשמו בכורה בצרפת, שתיהן גירדו שמינית גמר. גם הונגריה החלשה נדחקה לתוך שלב 16 האחרונות, וזאת לאחר 30 שנה ללא הופעה בטורניר גדול. אלבניה, בדומה לצפון אירים ולסלובקים, גם סיימה שלישית בבית שלה, אך משום שלא הייתה מ-4 הטובות ביותר במקומות השלישיים, הודחה כבר בבתים.

הגיע הזמן לשוב לשיטת יורו של 16 נבחרות – שתיים עולות מכל בית ישר לרבע הגמר וזהו. בלי מקומות שלישיים הכי טובים, בלי נבחרות שלא תלויות בעצמן ובלי להתעסק בחישובים והשוואות. השיטה ההזויה הזו גם קובעת שהיריבה של נבחרת שסיימה שלישית בבית בשלב הבא תקבע לפי נוסחה מסובכת של "באילו מ-6 הבתים מגיעות 4 המקומות השלישיים הכי טובים", ולפי מה שיצא הן ישובצו. בטורניר צריך להיות מספר נבחרות שהוא חזקה של 2 בלבד – ראשונה מול שנייה מהבית הסמוך בזוגות – בית 1 עם 2, בית 3 עם 4 וכו'.

לסיכומו של עניין, קברניטי אופ"א מבינים שיותר נבחרות זה יותר משחקים, זה יותר אוהדים, זה יותר כסף – גם לארגון שלהם וגם למדינה המארחת, וזה בסדר לרדוף אחרי הכסף, אבל האם הם שמים לב לכך שמשתחלות למסיבה הגדולה נבחרות שלא הופיעו במתכונות המצומצמות יותר ואולי קצת פוגמות באירוע? נבחרות שזה לא ממש המקום שלהן? כפי שוודאי שמתם לב, ישראל לא הייתה ביורו מעולם, גם לא אחרי הרחבה. אם נעפיל בטעות ליורו זה יהיה משמח כמובן, אבל תזכרו שאנחנו בערך כמו אלבניה והונגריה – אורחים לרגע שלא באמת צריכים להיות שם.

הפשע הזה הולך להתרחש גם ב-2026, עת יורחב המונדיאל מ-32 ל-48 נבחרות. זכרו היטב – ככל שיעלה מספר הנבחרות כך תרד איכות המשחקים וכך ירד גם ממוצע השערים. אל תגידו שלא הזהרתי אתכם.