אם לומר את האמת, אני די מחבב את הפועל באר שבע. היא תמיד הייתה "הקבוצה השנייה" שלי. "קבוצה שנייה" היא מעין קבוצה כזאת שמעוררת בך סימפטיה ורגשות חיוביים ואתה רוב הזמן חפץ ביקרה, בדרך כלל בגלל שיוך גיאוגרפי. למשל, אשדודי שאוהד את מכבי חיפה, תמיד ישמור פינה חמה בלב גם לקבוצה הנאיבית מעיר הולדתו. דוגמאות קלאסיות נוספות לקבוצות שניות הן מכבי נתניה, מכבי הרצליה, הפועל פ"ת, הפועל כפר סבא ועוד.
ישנם שני חוקים מאוד ברורים שקבוצה שנייה אינה יכולה לחרוג מהם:
- קבוצה שנייה חייבת להיות קבוצה מהדרג הבינוני-מינוס.
- לקבוצה שנייה אסור באמת להתחרות בקבוצה הראשונה שלך (לא כולל מפגשים ישירים במהלך הליגה שאחריהם נפרדים כידידים).
הפועל באר שבע, אם כן, תמיד הייתה הקבוצה השנייה שלי. הרי נולדתי וגדלתי בדרום ומי מייצגת יותר את הדרום מהפועל באר שבע. תמיד רציתי בהצלחתה כאשר שיחקה נגד קבוצות אחרות, התבאסתי נורא כשירדה ליגה וייחלתי לחזרתה בהקדם לליגה הבכירה. בימיי כסטודנט בעיר גם קפצתי לראות אותה מספר פעמים בוסרמיל הנוראי. אפילו כששיחקה בליגה הלאומית.
בשנים האחרונות, הקבוצה השנייה שלי החליטה שכבר לא בא לה להיות עוד קבוצה בינונית מינוס שתופסת פינה חמה בלבי. היא החליטה שהיא קוראת תיגר על הקבוצה הראשונה שלי, האהבה האמיתית שלי, וזוממת לנשל אותה מתואר האליפות. "תראי…" ניסיתי להסביר לה "זה לא ממש המקום שלך… את פה יותר על תקן הידידה הסימפטית, לא על תקן המאהבת… בואי נישאר ידידים", אבל היא בשלה. ממשיכה להסתכל לאהובה שלי בלבן של העיניים וזוממת לגנוב ממנה את הצלחת בסיום העונה.
אם בשנה שעברה עוד חשבתי שהיא נורא חמודה ונאיבית, השנה אני מבין שהיא כבר ממש רצינית. היא כבר ממש לא בינונית ואף חושפת ציפורניים מאיימות בפני הצהובה שלי. למרות זאת, אני עדיין שומר לה חסד נעורים ולא באמת מסוגל לכעוס עליה. אם לומר את האמת, אני עדיין די מחבב אותה. די מחבב אותה, אבל מקווה שתחזור הערב לגודלה הטבעי.
תגובה אחת
אזכור מופיע גם ב המפתחות לאליפות - הזווית