שלושת הקבוצות מאיסטנבול – גלאטסראיי, פנרבחצ'ה ובשיקטאש, ביחד עם טרבזונספור, מחזיקות בכל תארי האליפות של הליגה הטורקית מאז הקמתה (מלבד אליפות אחת של בורסאספור ב-2010), אך ארבעת הקבוצות המובילות של טורקיה מחזיקות בחוב משותף של למעלה מ-2.5 מיליארד דולר. הבעיות הכלכליות לא נגמרות באיסטנבול ו-15 מתוך 18 הקבוצות של הליגה הראשונה מחזיקות בחובות כבדים שמאיימים על עתידן.
הסיפור של הכדורגל הטורקי לא שונה משל המדינה כולה, שעד לפני כמה שנים נהנתה מפריחה כלכלית וצמיחה מרשימה. לא רק שחוקי הפייר פליי של אופ"א מאיימים על המשך פעילותן, המצב כ"כ גרוע, שבמאי האחרון נערך קמפיין חירום של גיוס תרומות לפנרבחצ'ה ע"י אחד מהערוצים הטורקיים המובילים. הערוץ שידר במשך יומיים שלמים מופעים, תוכניות, סטנד אפ של קומיקאים מובילים ואפילו שחקני קבוצת הכדורסל נקראו לדגל. המועדון הצליח לגייס 9.4 מיליון דולר, סכום שמנע את הורדתם האוטומטית לליגה השנייה, אך עדיין טיפה בים לעומת מאות המיליונים שעוד יושבים על הצוואר של המועדון הצהוב כחול.
לא רק במישור הפיננסי הן סובלות מבעיות כאשר בעונה האחרונה קמה לה שחקנית חדשה שקוראת תיגר ומערערת על הסדר הישן. באופן לא מפתיע גם היא מאיסטנבול ולמי שעוד לא מכיר את השם, כדאי שתשננו היטב כי בזמן שהליגה הטורקית שוקעת, איסטנבול בשאקשהיר עולה ומאיימת להפוך לשליטה הבלעדית של טורקיה.
בשאקשהיר (שהפסידה לגלאטסראיי את האליפות במחזור האחרון) היא אחת מהשלוש קבוצות שאינן נושאות בחובות ולא במקרה הבעלים של המועדון, גונסל גומושדאג, נשוי לקרובת משפחה של ארדואן, מה שהופך אותו להיות אחד מהאנשים הקרובים ביותר לנשיא/סולטן הטורקי. ארדואן קידם ותמך במימון והקמת האצטדיון החדש הקבוצה ואפילו לקח חלק במשחק הפתיחה.
בשאקשהיר היא נדבך נוסף בחזון של ארדואן שרוצה להשיב את ימי הזוהר והשליטה של האימפריה העותמאנית, אפילו ארגון האולטראס של הקבוצה נקרא "1453", זכר לימי התהילה של האימפריה כאשר זוהי השנה בה נכבשה קונסטנטינופול על ידי העותמאניים.
ארדואן במשחק הפתיחה של האצטדיון של בשאקשהיר
רוחות של שינוי
הכדורגל מאז ומעולם היה לכלי של מימוש עוצמה רכה – החל מאירוח המונדיאל באיטליה של מוסוליני ואולימפיאדת 1936 בברלין תחת היטלר, דיקטטוריים רותמים את הספורט לצורכיהם הפוליטיים, הן להעלאת קרנם בעיני העולם והן כדרך להקסים את העם ולכבוש את ליבם.
אך למרות עלייתה המטאורית של בשאקשהיר, המשבר הכלכלי והצניחה בערך הלירה הטורקית מאיימים על המשך דרכו של ארדואן. למרות שנראה שדווקא הוא מצליח להשיג את מטרותיו דרך קבוצת הפרוקסי שלו, יכול מאוד להיות שבקרוב מפלתו תגיע דווקא מזירת הכדורגל, אותה טיפח כל כך. האולטראסים של הקבוצות מאיסטנבול מונים מספר רב של אנשים, חזקים ומעורבים מאוד בקהילה המקומית. הם קובעים לעיתים קרובות מדיניות במועדון ושולטים בשכונות האיסטנבוליות.
ב-2013 שורה של חוקים אנטי-דמוקרטיים בדמות איסור להתנשק בציבור והגבלות על אלכוהול ורשתות חברתיות גרמו לאולטראסים של שלושת הקבוצות הבכירות מאיסטנבול להתאחד ולהתנגד לשלטון. פארק "גזי" בעיר, הפך למוקד ההתכנסות שלהם וחסימתו ע"י הממשל לא מנעה את התאגדות הארגונים, שידעו מלחמות בינם לבין עצמם הכוללות עשרות פצועים והרוגים; אך ארדואן הצליח לגרום להם לשים את הכדורגל בצד לרגע ולהתאחד למען עתיד המדינה.
המדיניות של ארדואן, שמושך לכיוון סולטנות חדשה, גורם לזעם בקרב העם ובאיסטנבול בפרט. מועמד מפלגתו נחל תבוסה בבחירות המקומיות וההתנגדות מקרב העם מורגשת. ההתערבות הבוטה של ארדואן בכדורגל, לצד צרות כלכליות שגורמות לשקיעת המועדונים, היא צעד נוסף לקראת התפרצות כלפיו שתובל בידי ארגוני האולטראס. הארגונים של הקבוצות מאיסטנבול ושל בשיקטאש בפרט, רואות עצמן כקבוצות המייצגות ואחראיות על הקהילה וכן ניכר שזה רק עניין של זמן עד שחבית הנפץ תתפוצץ וארדואן יזכה להתנגדות מהחוליגנים הגדולים ביותר של הכדורגל הטורקי.
ואולי מה שלחץ בינלאומי ואינספור מחאות מקרב העם לא הצליחו להשיג, יצליח הכדורגל וטורקיה תזכה תקווה לעתיד טוב יותר ולכדורגל ללא התערבות של אף דיקטטור.
מלבד כתיבה באתר, גיא הקים את דף הפייסבוק המצוין למהכדורגל שמשלב נהדר בין ספורט ופוליטיקה. מוזמנים להיכנס ולקרוא!
טור מצוין ומרתק.
מעניין מאוד