בין פייר לפייר – משל לטוטנהאם וארסנל

שתי הקבוצות של צפון לונדון נמצאות בנסיגה מאז הדרבי בו גברה טוטנהאם על ארסנל 2-0. התרנגולים סופרים מאז 3 משחקי ליגה ללא ניצחון ונפלו מהמקום ה-1 למקום ה-6, אבל הם עדיין במאבקי הצמרת. התותחנים, שכבר לעימות ההוא הגיעו בכושר רע, האריכו מאז את רצף המשחקים שלהם ללא ניצחון ליגה ל-7. כעת הם במקום ה-15, רק 4 נקודות מעל הקו האדום.

לכל אחת מהן יש שחקן בשם פייר והוא מייצג נאמנה את העונה שלו וחבריו עד עתה: פייר-אמיל הויביירג מטוטנהאם מול פייר-אמריק אובאמיינג מארסנל.

הבחור החדש בשכונה

הקשר המרכזי הדני הגיע הקיץ מסאות'המפטון תמורת 15 מיליון ליש"ט לקבוצה של מוריניו ונראה שהוא השתלב כהלכה בקבוצה. הוא כבר הספיק לתפוס מקום קבוע בהרכב של הספרס. למעשה, הוא היחיד בקרב שחקני השדה של טוטנהאם שלא החמיץ דקה בליגה העונה.

הוא לא מבקיע ויש לו בישול אחד בלבד, אבל למה שהוא עושה יש חשיבות עצומה: הוא מחזיק את מרכז הקישור הלבן והכל עובר דרכו. לראיה- הוא מדורג במקום ה-4 בליגה במסירות ובעזרתן מסייע לשחרר את ההתקפה. גם עבודה הגנתית הוא יודע לבצע, ועל כך תעיד העובדה שהוא שלישי בליגה בתיקולים. כפועל יוצא מזה הוא מוביל את הליגה בעבירות. נדמה שהוא עד עכשיו הפתעה נעימה לכל אוהדי התרנגולים.

קפטן הספינה הטובעת

החלוץ הגבונזי של התותחנים משמש כהופעת יחיד בקרקס של ארסנל. ב-2 העונות האחרונות כבש 22 שערים בעונה והיה המוציא לפועל העיקרי של הקבוצה מאז שהגיע בינואר 2018. את הגביע של ארסנל מלפני חודשים ספורים סידר בעצמו עם צמד בגמר מול צ'לסי. העונה הוא גרוע כמו יתר חבריו לקבוצה.

שלושה שערים בלבד כבש מתחילת העונה, אחד מהם בפנדל. תוסיפו לכך שער עצמי בהפסד לברנלי ותקבלו כוכב שנדמה שאיבד את המחץ, וקבוצתו שוקעת איתו. ארסנל רחוקה שנות אור מהמקום המוביל לאירופה והיא סופרת כבר 8 הפסדים ב-14 משחקים. ארסנל עוברת כבר כמה שנים קשות, והשנה היא הצליחה לרדת לשפל נמוך יותר.

התותחנים עוד מחכים שהקפטן ישיט את ספינתם לחוף מבטחים. בינתיים היא מתקרבת לטביעה.

***

מה העתיד טומן בחובו עבור שתי האויבות הגדולות הללו? שאלה טובה. בתור אוהד ניטרלי הנה מה שאני מקווה שיקרה:

הלוואי שטוטנהאם תזכה בתואר כלשהו, לא קריטי איזה. בין אם זה גביע הליגה או הליגה האירופית. על עבודה קשה של שנים ועל הפיכתה לקבוצה הטובה יותר בצפון לונדון מגיע לטוטנהאם תגמול. אה, ושכחתי גם את ז'וזה מוריניו. הוא חייב לזכות בתואר כדי לחזור להיות רלוונטי.

מנגד, הלוואי שארסנל לא תהיה באירופה בשנה הבאה. על שנים של עולב היא חייבת לשלם את המחיר. העונה היא באירופה רק בזכות הגביע, שכן בליגה סיימה במקום ה-8. ארסנל חייבת עונה בלי אירופה כפי שקרה בעשור האחרון למנצ'סטר יונייטד, צ'לסי וליברפול. היא חייבת לחטוף סטירת השכמה מהתרדמת בה היא שקועה עמוק. משם היא תוכל רק לעלות, או כפי ששר שלום חנוך: "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר."