במרץ מזג האוויר מתחמם, ואיתו גם כל העסק הזה של כדורגל אירופי. אז אודי ריבן ומוטלה רפלד ישבו, התכתבו, וסקרו את המצב בליגת האלופות, קבוצות מאכזבות, נתנו גיחה קטנה לליגה שלנו (אירופה או לא אירופה?), והאם בצרפת באמת מישהי יכולה לקחת את תואר האליפות מפריז סן ז'רמן?

ליגת האלופות, כמה טוב שבאת. נדמה שעבר זמן רב מאז שלבי הנוק-אאוט בפורטוגל, השמינייה שכבשה באיירן מינכן, והדחתה המפתיעה של סיטי. וכבר הכנו את הכורסא, קנינו פיצוחים והכל ערוך ומוכן להתרגשות שאת מביאה איתך, לנו האוהדים. אך מלבד האוהדים מסביב לעולם, יש שחקן אחד שחיכה לה יותר מכל, כי בשבילו היא ההזדמנות לפרוח מחדש. אני מדברת כמובן על פאולו דיבאלה.

כמו הרבה ויכוחים שקשורים לרונאלדו גם הויכוח הזה הפך די מהר למתיש לגמרי עם טיעונים כמו "הוא פחדן", "אכפת לו רק מהאגו של עצמו" ו"הוא רק רוצה את תמונת הניצחון" שעפו לאוויר. אבל האמת שהבעיה של סידור בועטים היא בעיה מעניינת, רק צריך לבוא אליה מכיוון יותר טקטי ולוגי, כמו למשל להשתמש בתורת המשחקים.

בשבת האחרונה, ה-8 לפברואר, התחלתי לחשוב על השוואה מעניינת - יובנטוס וג'ון ג'ונס

החודש האחרון היה מהטובים ביותר בקריירה של פאולו דיבאלה, ולא רק בגלל יום הולדתו ב-15 לחודש. השחקן, שחווה עונת נפל בעונה הקודמת תחת מסימיליאנו אלגרי והיה עם רגל וחצי מחוץ למועדון בקיץ, חזר לפרוח ולככב ביובה תחת מאוריציו סארי. אבל מה בדיוק קרה שם?

עונת המשחקים נגמרת לה ומרוץ החימוש מתחיל. כל הקבוצות הגדולות באירופה מתחילות לחפש אחר שחקנים שיחזקו אותם מקצועית ולא פחות חשוב – יתאימו לDNA של המועדון.

מאז הידיעה המטלטלת כל כך על המעבר של כריסטיאנו רונאלדו ליובנטוס, רבים עסקו בריאל פוסט-רונאלדו וביובה והרכש הגדול. אך אותי מעניין לא פחות מה תהיה ההשפעה של הגעתו של הסופרסטאר הפורטוגלי על יובנטוס הקבוצה והסגל שלה כעת.

אנחנו כבר ביום שבת, קיבלנו אישור מהמפקדות, גיבשנו את רשימת הנוסעים, פתחנו קבוצת וואטסאפ ייעודית שמשמשת אותנו כחמ"ל. איתי לוקח פיקוד על הכרטיסים, טמיר לוקח פיקוד על הטיסות ואלון על הלינה. מה עם סחבק? מדמיין את סופר סרחיו כובש בדקה ה-90

טורי דעה קצרים של שתי דקות והפעם - כריסטיאנו רונאלדו, פרשת ריצ'ארד האוול ,פאולו דיבאלה לאן? ופלייאוף NBA 2017