לפני העונה האחרונה הייתי משוכנע שליברקלופ יכולה, צריכה וראויה לזכות באליפות. ומצד שני ראיתי צרות וקשיים אצל כל המתחרות, למעט סיטי.

בין סאגת הרכישות, העזיבות והגישושים אחר יורשים פוטנציאלים יש רק אדם אחד שיכול להנהיג את צמיחתו של הדור החדש והנוצץ בבאיירן מינכן והוא לרוי סאנה, הווינגר של מנצ'סטר סיטי שנמצא בימים אלו במגעים עם הבוואריים.

מכירים את האלו בשורות האחוריות שצועקים "לשבת, לשבת!"? אז במשחקים האלו אף אחד לא צעק "לשבת" לשנייה. כולם עמדו מהרגע הראשון ועד הפנדלים. ואז הפסדנו. שנתיים ברצף

כמובן שהעונה הזו נחשבת כ'כישלון' עבור המאמן הקטלוני, שכן הוא עף בגלל שערי זכות כבר ברבע גמר ליגת האלופות. אז בואו נתחיל לפרוט טענה טענה

לכבוד חגיגות 4 שנים לאתר "הזווית", החלטתי לכתוב על שחקן שלבש את מס' 4 בנבחרת שלו, והוא מציג את אחת הקריירות המורכבות ביותר של שחקן כדורגל בהסטוריה, סיפור שמשלב כשרון אדיר שלא התממש עד הסוף ביחד עם חיים לא פשוטים מילדות ועד ימינו - עמנואל אדבאיור.

אמנם יש אכזבה על כך שמנצ'סטר סיטי הקדימה אותנו בנקודה, אולם יש סיפוק מקבוצה עצומה, מרתקת ומלהיבה שנתנה לנו אינספור רגעי כדורגל נפלאים והמון זיכרונות טובים, ושעשתה את הכי טוב שהיא יכולה, בכל משחק ובכל דקה. אולי ליברפול לא זכתה באליפות, אבל בשבילי זו היתה עונת אליפות.

הטור הבא מיועד לאותם שחקנים שלא היה קשורים ישירות למאבק האליפות, אבל השפיעו עליו והפכו לגיבורים בקבוצות שלא שלהם, או לחלופין לרשע שלקח את האליפות לקבוצה מסוימת

כאשר נותרו לשתי הקבוצות משחקים בודדים עד לסיום העונה, שתי נקודות בלבד מפרידות ביניהן. המירוץ המרתק ביותר של השנים האחרונות בליגה האנגלית נמצא ברגעי ההכרעה. למי יש את האופי והיכולת ללכת עד הסוף, ליברפול או מנצ'סטר סיטי?

פפ גווארדיולה הוא לא יותר ממאמן כדורגל די מוצלח, אולם בטח לא גאון כדורגל כמו שהוא\אחרים מנסים לעשותו. השנים שעוברות מוכיחות שמחד הוא קבלן תארים בקבוצות אותן הוא מאמן, ומאידך הוא לוזר שמודח מליגת האלופות פעם אחר פעם, לא תמיד מול קבוצות שעל הנייר היו אמורות להדיח אותו, ולא תמיד בשלב בו היית מצפה מהקבוצות שאימן להיות מודחות.

צ'מפיונס, ערב ראשון של רבע הגמר / כדורגל מרהיב, חבל שנגמר /